"ולנו יש פלאפל". דומה שאין ישראלי שלא גדל על השיר הזה ועל הקביעה החד משמעית: זה המאכל הלאומי של ישראל. וכמו שקורה כשמדובר בגאווה לאומית, עם השנים נבנה סביב המאכל העממי מיתוס שלם, מתובל ופיקנטי.
וכמו שקורה במיתוסים, יש כמובן גרעין של אמת ויש גם לא מעט ניפוחים והתאמות של המציאות לסיפור הרצוי. כך, למשל, יודע כל פלאפליסט מתחיל שאם הוא רוצה לשוות לעסק שלו תדמית של מצוינות, כדאי מאוד שיצמיד לשם העסק שהוא פותח תארים כמו "המקורי", "המיתולוגי" והכי חשוב - "התימני". ככה זה, עסק מצליח צריך מיתוג ולכולם ידוע שפלאפל טוב קונים אצל "התימני" (ומי שלא מאמין שישאל את נסים גרמה, שמגיע מראש העין ובנה קריירה עם השיר על "המאכל הלאומי של ישראל"). אבל האמת היא שבתימן דווקא לא אכלו פלאפל. אז מאיפה מגיע המיתוס?

פלאפל ברזילי. יח"צ

תשמעו סיפור. בתחילת שנות ה־30 החליטו שלום וצביה ברזילי להגשים חלום בן שנות אלפיים, להשאיר מאחוריהם את תימן החמה ולעלות על אונייה שתפליג צפונה, אל ארץ הקודש, משאת נפפשם מדורי דורות. עולים לישראל.
רצה הגורל והאונייה שעשתה דרכה לארץ המובטחת נתקעה בדרך. למרבה המזל, רב החובל גילה תושיה והצליח לעגון בחוף מבטחים בעיר הנמל אלכסנדריה - קריה יפהפיה שנודעה בעולם העתיק בשל ספריית הענק שלה ובשל המגדלור המפואר, אחד משבעת פלאי תבל. בעת המודרנית זכתה העיר להכרה, בין היתר, בשל היותר הבירה הקולינרית של המאכל המצרי הפופולרי - הפלאפל. שלום וצביה העבירו בעיר ימים ארוכים בהם למדו את רזי הכנת המאכל המפולפל וקיבלו מאחד מבעלי המקצוע הוותיקים בעיר את הנוסחה הביתית שלו לתערובת מיוחדת. מי שמעוניין לטעום את סוד הקסם מוזמן להתייצב ב"פלאפל ברזילי" בחדרה ולהתבשם מהניחוח המענג ומהטעם שמלווה את המשפחה כבר יותר מ־90 שנה. כי עם כל הכבוד למיתוג - מקורי יש רק אחד.


הבאנו שלום אליכם

מעט לאחר שבני הזוג ברזילי נחתו לבסוף בחופי ישראל, התגייס שלום לצבא הבריטי ושירת בבסיס בנתניה. הוא היה חדור במוטיבציה אולם נפצע באחת הפעולות ובלית ברירה נאלץ לשנות תפקוד ולהפוך לטבח של הבסיס. אלא שמעז יצא מתוק. החיילים בבסיס בירכו על המקרה והמאכלים שלו זכו לפופולריות כה גדולה, עד שעם שחרורו הם סירבו לאכול את התחליפים שהגישו להם. שלום, בעל חושים עסקיים חדים, הבין כי נקרתה בדרכו הזדמנות ועשה מדי יום את דרכו לבסיס עם סוס ועגלה ומכר להם פלאפל חם מעשה ידיו להתפאר.
בראשית שנות ה־50 נפתח לראשונה השוק בחדרה. שלום, שכבר צבר ניסיון בתחום, היה מגיע לשטח מדי יום ומוכר את הפלאפל שלו, שכבר החל לצבור מוניטין. כשראו בני הזוג כי הביקוש הולך וגדל, הם רכשו ב־1956 שתי יחידות בנויות בשוק ואחרי 24 שנות פעילות פתחו באופן רשמי את "פלאפל ברזילי". מאז – הטעם הוא היסטוריה.

האחים למשפחת ברזילי. יח"צ


עסק משפחתי

הפלאפל, שליווה את משפחת ברזילי לאורך כל דרכה בישראל, הפך לעסק משפחתי בכל מובן המילה כששלושת בניו של שלום - אלי, בני ומוטי - נכנסו לעניינים. שיתוף הפעולה בין השלושה הניב פירות והמקום שגשג ובנה לעצמו שם בכל רחבי הארץ - אבל הכל כמעט והתמוטט בשנת 2005. הימים היו ימי מתיחות בטחונית וב־26 באוקטובר של אותה השנה נכנס מחבל מתאבד לשוק בחדרה וכשהגיע לפלאפל ברזילי פוצץ את עצמו. הנזק היה קטלני ובין הנפגעים היה גם אלי, שנפצע קשה ועבר תהליך ארוך של שיקום, אך לא ויתר על הפלאפל המשפחתי.

"עדיין קשה לי", מספר אלי, "אבל אני לא מסוגל לוותר על הפלאפל של אבא. הריח ממשיך לשגע אותי ואין יום שעובר מבלי שגם אני אכין ואוכל פלאפל".

ב־2007 החליטה המשפחה לצאת מהשוק ולהעביר את הפעילות לרחוב הרברט סמואל בחדרה. עם כניסת שותפים חדשים התרחב העסק והוקמו ארבעה סניפים נוספים - שניים בחדרה, בכרכור ובחריש, כולם כשרים להמדרין (למעט הסניף בכרכור). במקביל הוקם מפעל ייצור בו ממשיכים אלי, בני, מוטי ודור ההמשך להכין את המתכון הסודי שהתגלה לאבי המשפחה לפני 90 שנה.

פלאפל ברזילי, הרברט סמואל 89, חדרה וסניפים נוספים; 1-700-707-445.