מיזם בין-לאומי לזכרו של הילד נועם שפושניק, בן למשפחה חדרתית, ולזכר סאם פלט - פעוט מדרום אפריקה - החל לפעול באחרונה ביבשת הרחוקה, והוא צפוי להתרחב בקרוב גם לישראל ולדרום אמריקה.

מדובר באוטובוסים וברכבי הסעה ססגוניים, הנושאים את דמויותיהם המאוירות של נועם ושל סאם, ומסיעים ילדים חולים לבתי חולים.

"אמבולנס מעורר אנטגוניזם וחוויה שלילית אצל ילדים ופעוטות", אומר השבוע יוזם הרעיון רועי שפושניק, 38, אבא של נועם ז"ל ואיש עסקים שפועל בדרום אפריקה.

רועי וענבל עם תמונתו של נועם שפושניק ז"ל. "הוא מת לנו בידיים" | צילום: אלעד גרשגורן

"האוטובוסים הם צבעוניים מאוד ועליהם מאוירים נועם וסאם כגיבורי-על. בתוך כל כלי רכב כזה יש נהג קבוע, אחות מוסמכת וכל השירותים הנלווים. רצינו לתת לילדים החולים הרגשה טובה יותר, כשהם מוסעים לטיפולים בבתי החולים". 

איך עלה הרעיון להנציח את נועם באופן הזה?

"כשאתה מאבד ילד יש לך המון רעיונות בראש על איך ומה לעשות כדי להשאיר אותו בזיכרון, רק אף פעם לא ידעת שאתה גם מסוגל ליישם אותם".

נפטר בפתאומיות

נועם, כמעט בן שנתיים במותו, נפטר בפתאומיות לפני כשש שנים. בנתיחה שלאחר המוות גילו הוריו, רועי וענבל, שסיבת מותו הייתה דום לב. "הוא נפטר תוך ארבע שעות מרגע שהגענו ל'הלל יפה'", משחזר האב. "סיבת המוות נודעה לנו רק לאחר כמה ימים, כשהגיעו תוצאות הנתיחה, וגילינו שעל שריר הלב שלו היתה כמות חיידקים, וירוסים או בקטריות, פי 600 משאמורה להיות אצל אדם נורמלי.

"זה מצב מולד שלא ידענו עליו, לא היו סימנים מחשידים לפני כן שעל-פיהם יכולנו לגלות את זה. זה נקרא מיוקרדיטיס, או דלקת שריר הלב, ולצערנו, אמרו לנו שזאת פעם ראשונה שדבר כזה קורה בארץ זה 25 שנה. נועם היה כמעט בן שנתיים, כבר ילד די גדול שמבין עניינים. הוא מת לי בידיים".

האוטובוס וההנצחה (צילום: אישי

לאחר שאיבדו את נועם וכחלק מההתמודדות עם האובדן הגדול, החליטו רועי וענבל להנציחו בדרך שתסייע למשפחות במצב דומה: "מטרתנו היא לסייע לילדים במצב סופני, כדי לעשות את הימים האלה כמה שיותר טובים, עד כמה שניתן במצבים הללו", אומר שפושניק.

"לנסוע באוטובוס של גיבורי-על זה אחרת מסתם לנסוע באוטובוס או במכונית. בדרום אפריקה, היכן שהשירות כבר פועל, המרחק למשל בין יוהנסבורג לקייפטאון הוא 14 שעות נסיעה, כך שההבדל בין לנסוע במיניבוס רגיל או באוטובוס מאויר הוא ניכר. ענבל ואני ידענו תמיד שאנחנו צריכים להנציח את נועם בדרך הראויה, ובהקשר הנכון, וברגע שהמיזם הזה יצא לפועל, הרגשנו שזאת בלי ספק הדרך הנכונה".

המיזם החל לפעול בדרום אפריקה, שם שוהה שפושניק זמן רב במסגרת עסקיו, ובחצי השנה הבאה הוא צפוי לפעול גם בארץ: "יש לנו כרגע כמה עניינים ביורוקרטיים לפתור בארץ, אבל אנחנו עובדים על זה במרץ. הכוונה היא שבכל לוקיישן בעולם יהיו כלי רכב כאלה, שיקלו במשהו על הילדים החולים ועל משפחותיהם".

מיזם משותף

הגורל האכזר של איבוד ילד קטן חיבר בין שפושניק לאיש העסקים פרד פלט מדרום אפריקה. שלוש שנים לאחר ששפושניק שכל את בנו נועם, שכל פרד את סמואל (סאם) בנו בן השנה וחצי, בבית החולים של הצלב האדום בקייפטאון: "כשהכרנו והתחלנו לעבוד ביחד, נולד לפרד ומליסה בנם סאם. עם לידתו סבל ממחלה נדירה מאוד. הם נלחמו על חייו במשך שנה וחצי, עד מותו", אומר שפושניק.

"סאם נפטר יומיים אחרי תאריך הפטירה של בני. אני לצערי כבר הייתי למוד ניסיון. המיזם הזה הוא משותף לשתי המשפחות, במטרה לסייע למשפחות שמתמודדות עם אובדן".

רועי וענבל| צילום: אלעד גרשגור

רועי וענבל היו בני 32 כשאיבדו את נועם, בנם השני. מאז התרחבה המשפחה, ולתומר בנם הבכור בן העשר, התווספו שני אחים: שחר בן הארבע ואיתן בן החמישה חודשים.

חוץ ממיזם האוטובוסים המאוירים, המשפחה פועלת במלוא המרץ כדי להמשיך ולנצור את נועם בתודעה. באחרונה החלה המשפחה לשתף פעולה עם עמיר טוויג, תושב חדרה, שבנו אסף נפטר ממחלת הסרטן לפני חמש שנים, ומאז הוא שוקד בלי לאות על הנצחתו: "אנשים רבים מרימים גבה על ההנצחה שלנו לנועם, על ההתמקדות בלזכור ולהנציח אותו", אומר שפושניק. "הוא היה בן שנתיים, אז יש אנשים שלא מבינים איך אחרי פרק חיים קצר כל כך יש מה להנציח. מבחינתנו זה מובן מאליו, ולעולם לא נשכח את נועם. כל סיפור שאנחנו נחשפים אליו בחדשות ובכלל, כמו משפחות שאיבדו את ילדיהם בכל מיני צורות, מחזיר אותנו אוטומטית לאותו יום חמישי, 19 ביולי. אנחנו חיים את החיים דרך זה".

לטובת המיזם בארץ, ולמען המשך הנצחתו של נועם, מבקשים בני משפחת שפושניק לציין, כי ישמחו לגייס לשורותיהם מתנדבים ותורמים, שיירצו להקדיש ממרצם וממשאביהם לטובת העניין.

בהתייחסם למיזם האוטובוסים שהחל כבר לפעול בדרום אפריקה, מסרו פרד ומליסה פלט: "זוהי שליחותנו לאחר מותו של סאם, ואנחנו נרגשים לראות כיצד הפרויקט תופס תאוצה ברחבי העולם".