משה ניר לוי וביצי הבצה || צילום: משה ניר לוי ואיתמר רותם

בבוקר יום חמישי האחרון (31.5) מצא שמשון, עובד עירייה שניקה את חוף אולגה, עקבות של צבת ים על החוף.

שמעון, עדכן את צוות המצילים שבחוף ואלו ירדו לבדוק במה מדובר. מעקב אחרי העקבות הוביל אותם לעמדת הטלה של צבת ים. המצילים התקשרו במהרה לפקח רשות הטבע והגנים. הפקח שהגיע אל החוף, הוציא כ-81 ביצים מבור ההטלה והעתיק אותם לחוות הגדרה מוגנת של רשות הטבע והגנים על מנת שהביצים יישמרו עד שיבקעו.

• לכל העדכונים, ראשונים לפני כולם - הצטרפו אלינו לוואטסאפ של "מיינט חדרה"

משה ניר לוי, המציל בחוף סיפר: "איך ששמשון מצא את העקבות, הוא קרא לי, הלכנו אחרי העקבות עד שהגענו למקום שיש שם סימנים שצבת הים הטילה.

צב ים בחופי ים תיכון || צילום: דיוד רזק

"הצבה חופרת בחול לעומק, מטילה ועם הרגליים האחוריות שלה מכסה את הבור וחוזרת אל הים. בשלב זה הודעתי גם למנהל המצילים יוסי תורג'מן והתקשרנו לפקח ברשות הטבע והגנים שיגיע ויחלץ את הביצים, כי בחוף עם כל המתרחצים, הם לא ישרדו. 

"כשהפקח הגיע ראינו שהביצה הראשונה היתה בעומק של 41 ס"מ  בתוך החול ואחר-כך, קצת יותר עמוק, התגלו גם שאר הביצים, סה"כ ספרנו 81". 

עונת הרבייה מביאה להטלת ביצים בחוף

בים התיכון חיים שלושה מינים של צבי ים: צב ים חום (Caretta caretta) שהוא הנפוץ מבין השלושה, צב ים ירוק (Chelonia mydas) וצב ים גלדי (Dermochelys coriacea). כולם נמצאים בסכנת בכחדה. הצבה שהגיע היתה צבה חומה.

• לכל העדכונים, ראשונים לפני כולם - הצטרפו אלינו לוואטסאפ של "מיינט חדרה"

בעונת הרבייה צבי הים מבלים בסמוך לחוף שם הם גם מזדווגים. הצבות עולות על החוף החולי בלילה על מנת להטיל. הן עולות וזוחלות כמה עשרות מטרים לתוך החוף, על מנת להבטיח שהקן לא יוצף במי הגלים. אם הצבה לא חושבת שהחוף מתאים להטלה היא תיסוב על סנפיריה, תשוב אל הים ותעלה בחוף סמוך למחרת בלילה.

גם הפרעות כמו רעש, אור פנסים או מדורות עלולים לגרום לה להציץ אל החוף ולהחליט לא להטיל בו. בסופו של דבר, אם לא תצליח להטיל את ביציה לאחר מספר ניסיונות, היא תטיל את הביצים במים והם לא יתפתחו.

וידאו: דוברות רשות הטבע והגנים 

כשצבת ים מחליטה להטיל, היא חופרת בור שעומקו יכול להגיע אפילו למטר אחד שבו היא מטילה בין 50-160 ביצים עגולות שגודלן כגודלו של כדור פינג-פונג. עקבותיה של צבת הים נראים כמו עקבות טרקטורון שעבר על החול. את העקבות האלו בדיוק מחפשים בעונת ההטלה פקחי רשות הטבע והגנים שסורקים את חופי הארץ בכל בוקר.

הם גם יודעים להבדיל בין עקבותיהן של צבות הים החומות לירוקות, שכן לכל אחת דגם זחילה מעט שונה. כשהם מאתרים קן, פקחים מוסמכים מעתיקים את הקן ל"חוות הדגרה". הם עושים זאת מכיוון שסיכוייו של קן צבי ים לשרוד את תקופת הדגירה וסיכוייהם של הצבים הקטנים להגיע אל הים, בחוף ציבורי מרובה ההפרעות, קטנים מאוד.

עקבות צבת ים (צילום: המרכז הימי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים)

בחווה, שהיא למעשה שטח מגודר בחוף, הם קוברים את הביצים שוב בחול.  מאוחר יותר בעונת הבקיעות, מתנדבים, המכונים גם "שמרצבים", יבלו את הלילות בחווה על החוף ויסייעו לצבים הקטנים להגיע אל הים, כשהם מאפשרים להם לזחול על החול אל הים כפי שהם היו אמורים לעשות אילו לא היתה התערבות כה גדולה בתהליך הרגיש הזה.

ברשות הטבע מבקשים מהציבור כי במקרה בו נתקלתם בצב ים, עקבות או קן עם ביצים, יש להימנע מהפרעה למלאכת הטלת הביצים של צבת היום וכמובן מחפירה, טשטוש העקבות או פגיעה בקן. עם זיהוי מקרים אלו חשוב ליצור קשר בהקדם עם מוקד רשות הטבע והגנים שמספרו 3639* על מנת שפקחי הרשות, שרק הם מיומנים ומוסמכים לטפל בקנים,  יגיעו לאסוף את הביצים למדגרה מוגנת, שתבטיח את שלומן.