גדי רוז. צילום אישי

כנראה שאם תשאלו את משפחתו וחבריו של גדי רוז, תושב חדרה, המונח "משוחרר מצה"ל" יתקבל בפרצי צחוק אקראיים. רוז בן ה-29, הוא שיאן המילואים של העיר, אחרי שעשה 98 ימים בשנה החולפת, יותר מכל חייל מילואים אחר בחדרה.

רוז, התגייס להנדסה הקרבית לאחר שסיים את לימודיו בתיכון חדרה. הוא שירת כקצין והשתחרר משירות קבע  בשנת 2012, שוב "השתחרר" בערבון מוגבל. "בהתחלה, כשהייתי מ"מ במילואים, לא קראו לי לכל כך הרבה ימים, אבל אחרי שיצאתי לקורס מ"פ ומשהפכתי מ"פ ב2016 עלתה הכמות של ימי המילואים לכמעט 100 בשנה", הוא מספר.

מה עשית בסדיר בעצם?

"התגייסתי להנדסה קרבית ב-2006, עשיתי את מסלול ההכשרה הרגיל ולאחר מכן יצאתי לקורס מפקדי כיתות. המשכתי לקורס קצינים ועשיתי מספר תפקידים שונים כקצין- הייתי מפקד מחלקה בפלוגה מבצעית, מד"ר (מדריך ראשי) בבא"ח הנדסה, קצין מבצעים באחד הגדודים בחיל ועוד תפקיד קצר נוסף. סיימתי את שירותי הסדיר בתפקיד סגן ראש ענף ההנדסה בצאלים והשתחררתי ב-2012". 

איך זה מסתדר לך עם העבודה?

"אחרי 5 שנים כשוטר בזיהוי הפלילי, חיפשתי את עצמי מחדש והיום אני עובד כמנהל בחברה לפינוי מוקשים, כך שבעבודה זה אפילו מסוכן יותר מהמילואים (צוחק).  

"כשעבדתי במשטרה פחות אהבו שאני יוצא למילואים. בהתחלה לא רצו שאצא לקורס מ"פ ורק לאחר התעקשות ארוכה החליטו לאשר לי לצאת בועדת חריגים. מבחינתי עבודה במשטרה ושירות במילואים לא סותרים אחד את השני. מעבר לזה שרציתי לתרום למדינה ולמרות היותי שוטר רציתי לתת עוד במילואים. בעבודה הנוכחית, בפינוי המוקשים,  מבינים אותי כי בעצם כל המנהלים שם שירתו כקצינים בהנדסה".

גדי רוז. צילום אישי

ומה לגבי המשפחה?

"אני נשוי עם שני ילדים. לירי, הבכורה, בת שלוש וחצי ומיתר בן שמונה חודשים. לאשתי לפעמים באמת קצת קשה עם כל ימי המילואים שלי ומצד שני, בלעדי התמיכה שלה בי, כל השירות הזה לא היה מתאפשר. נכון, קשה לה להישאר לבד עם שני הילדים.

"גם בשבילי להיות רחוק מהילדים זה לא פשוט. הילדה שלי מבינה כשאני יוצא למילואים אבל זה יכול להיות גם קצת מבלבל מבחינתה ולטשטש את איפה שאני נמצא ועובד במיוחד שרבע מהשנה שעברה הייתי במילואים.

"אבל זה מגיע גם מהחינוך בבית, אני זוכר מהילדות שלי שראיתי את אבא שלי עושה מילואים, הוא היה בשריון ועשה ימי מילואים רבים, אני מאמין שזה החדיר בי חלק גדול מהמוטיבציה".

ממה אתה נהנה בזמן המילואים?

"אני אוהב את האנשים. זה מה שגורם לתחושה של מחויבות ושליחות. נוצרים קשרים ארוכים. רק לאחרונה עשיתי לכל הפלוגה שלי גיבוש חברתי בפעילות שטח, על מנת לחזק את הקשרים וההכרות".

איזה תגובות את מקבל מחברים קרובים?

"בעיקר שואלים אותי למה אני עושה כל כך הרבה ימי מילואים. השאלות האלו מגיעות גם מהמשפחה שאומרים לי שאני כבר תרמתי ושזה הזמן לתת לאחרים לעשות.

גדי רוז ומשפחתו. צילום אישי

"אני מאמין בציונות ובתרומה למדינה. אני עושה את המילואים למען האנשים שחיים פה. אני מרגיש רצון לתרום ולעשות כדי שהמשפחה שלי תוכל לישון בשקט בלילה ושהילדים שלי ידעו שאבא שלהם שומר עליהם".

בזמנך המועט הפנוי, היכן אוהב לבלות בחדרה?

"בתור ילד אני עוד זוכר את קולנוע לב חדרה שנסגר לפני שנים רבות, אבל כיום אני אוהב לקחת את הילדים לאקו פארק". 

יום אחד בעתיד, כשיגיע הזמן,  וישחררו אותך משירות מילואים, מה תעשה?

"אני אמצא דרכים אחרות לתרום. מאמין שזה יחסר לי, אבל יש לי עוד זמן".