ניסו אביטן (צילום: אורן אהרוני)

90 דקות בלבד וניצחון על ראשון לציון. זה מה שמפריד בין הפועל חדרה-גבעת אולגה לבין הגשמת הפנטזיה, שבתחילת העונה איש לא העז לעלות על דעתו - חזרה לליגה העל, אחרי היעדרות של 40 שנה

ביום שני הבא יגיעו החדרתים לאחד מרגעי השיא במסע הקסום שלהם העונה, כאשר יתארחו באצטדיון הסופרלנד, אצל היריבה העיקרית והאחרונה שניצבת בינם לבין הכרטיס לליגה הראשונה. שלושה מחזורים לסיום העונה, ובעקבות הניצחון הסופר-חשוב השבוע על הפועל קטמון (0:1 משער של סלים עמאש), מובילה חדרה בארבע נקודות על ראשון לציון.

רצים אחרי החלום

אדריכל הניצחון בשני בערב היה, שוב, המאמן ניסו אביטן. לאחר פתיחה מהוססת של משחקי הפלייאוף העליון, שכללה שלוש תוצאות תיקו רצופות, ידע ניסו להוביל את חדרה ל-0:1 קטן וחביב, ולהציב את המועדון פסע מהארץ המובטחת.

"ההרגשה אחרי קטמון ולקראת ראשון לציון ממש טובה", אומר השבוע אביטן. "עשינו צעד חשוב ורב-משמעות. קטמון הוכיחה שהיא קבוצה טובה ואיכותית, אבל עשינו את מה שהיינו אמורים וצריכים לעשות". 

אביטן מוסיף: "אנחנו מבינים את המשמעות, אבל מצד שני, אם נתחיל לחשוב מה יקרה אם וכאשר, זה יגרום לנו להגיע לא מוכנים למשחק ביום שני. בכל החודשים האחרונים, מעבר לעבודה שעשינו ברמה המקצועית, היה חשוב לנו לנתק את עצמנו מכל החגיגות מסביב, וזאת המטרה גם בשבוע הקרוב - להישאר ממוקדים ודרוכים".

איך מנטרלים את הלחץ לקראת ראשון לציון?

"אי אפשר לנטרל את הלחץ. מי שאומר לך שהוא מנטרל את הלחץ חוטא למטרה, אנחנו מכירים בלחץ ומבינים שאנחנו מתרגשים, ושזה משפיע על איכות המשחק שלנו. אבל אנחנו גם נותנים לשחקנים כלים רבים להתמודד עם המצב. כמו כן, אנחנו משתדלים להסביר להם, שלא נגדיר את עצמנו בגלל תוצאה של משחק כזה או אחר, אלא רק בסוף, אם נשיג את המטרה או לא. מצד אחד, את כל המטרות שלנו העונה כבר השגנו, אם זה להישאר בליגה או להעפיל לפלייאוף העליון, ועכשיו המירוץ הוא אחרי החלום".

וכשהחלום הזה אוטוטו מתגשם, אתה מתרגש?

"האמת? אני מתרגש מהרגע שנחתתי בחדרה. זאת התרגשות שלא נגמרת, כבר קרוב לתשעה חודשים. ככה שכל פעם הקבוצה הזאת מצליחה לרגש אותי, ואת כולם, מחדש. מהיום הראשון זה היה המוטו שלי ושל הקבוצה, להישאר עם הרגליים על הקרקע, להיות ממוקדים במטרה ולא לסטות ממנה".

ניסו אביטן (צילום: שלומי גבאי, דוברות הפועל חדרה)

את הפלייאוף העליון פתחתם לא טוב, עם שלוש תוצאות תיקו. הלחץ השפיע עליכם?

"אין ספק, כשיש לך הרבה מה להפסיד איכות המשחק נפגעת. אבל אף אחד לא יכול להגיד על השחקנים שלנו שהם לא נותנים הכל. גם ביום פחות טוב, הם משאירים הכל על המגרש, ככה שאני בחיים לא יכול לבוא אליהם בטענות. ברור לי, שבחלק מהמשחקים היתה נסיגה ביכולת שלנו, וזה הכי טבעי וברור בעולם".

קטמון הגיעה במומנטום מצוין, אחרי הניצחון על הפועל תל אביב, ואתם הגעתם לחוצים אחרי שלוש תוצאות תיקו. "אמרתי לשחקנים מראש, שבמשחק הזה יש רק קבוצה אחת שיכולה להפסיד הכל, וזה לא אנחנו. גם אם חלילה היינו מפסידים, וודאי אילו היינו מסיימים בתיקו, עדיין העונה לא הייתה נגמרת, והכל היה תלוי בנו. ציפיתי מהם להיות רגועים, שקולים ומרוכזים, והם עשו את זה".

עשיתם את זה בלי אסי גומה ועלי חטיב, שני ה-כוכבים שלכם.

"זה נכון, אבל בהפועל חדרה באמת אין כוכבים שהם מעל הקבוצה. הפועל חדרה זה לא אסי או עלי, אין פה מישהו שהוא הפועל חדרה, והשחקנים שנכנסו במקומם נתנו הכל. גם בתוצאות פחות טובות על המגרש, ובימים קשים ופחות טובים, לא הפסדנו, ואנחנו לא מתבטלים בפני אף אחד".

אולי ה-כוכב של הפועל חדרה העונה הוא ניסו אביטן?

"לשמחתי, אני מקבל הרבה מחמאות בכל מקום שאני הולך אליו, ובכל גופי התקשורת. אני מחזיר אותך לראיון הראשון שלי אצלכם העונה, ובו אמרתי, שהמאמן טוב כמו החיבור שלו עם השחקנים, ובלי השחקנים המדהימים שלי בהפועל חדרה זה לא היה קורה. זה הולך ביחד. הם עושים הכל בשבילי ואני - בשבילם, וזה סוד ההצלחה של הפועל חדרה. כל אחד מביא את הצדדים החזקים שלו, ואנחנו מושכים את העגלה ביחד, לאותו הכיוון. אין דבר כזה מאמן טוב ושחקנים פחות טובים. העוצמה היא שבכך שאנחנו באים כל שבוע, ומצליחים לסחוט את עצמנו ולהגיע לגבולות חדשים, כל פעם מחדש".

ניסו אביטן, שלומי גבאי הפועל חדרה

לפני קטמון, לא חששת שזה עלול לברוח לכם מהידיים?

"ברור שהמחשבות האלה עוברות לך בראש, גם בראש של השחקנים ושל האוהדים. אבל אנחנו מתעשתים מיד, וכל אחד מושך את האחר לכיוון האופטימי. קח לדוגמה את מנשה זלקה. אני לא חושב שיש עוד שחקן, שיכול היה לשחק מול קטמון כמו שהוא שיחק. הוא לא התאמן שבוע, והיה עם דמעות בעיניים כשהחלטתי להוציא אותו מהרכב נגד אחי נצרת. זה אומר הכל על מה שהשחקנים מוכנים להקריב בשביל הקבוצה".

אתם חזקים, או שהיריבות שלכם חלשות? יכול להיות שאתם במקום הזה, כי המתחרות אינן טובות מספיק או לא רוצות מספיק?

"ראית איך קטמון נלחמה נגדנו, לא? תאמין לי שכל הקבוצות היו רוצות להתחלף אתנו. גם אם חלילה זה יברח לנו, אף אחד לא יוכל להדביק את המילה 'כישלון' או 'פיספוס' להפועל חדרה העונה, וגם לא לזלזל בהישג המדהים שלנו. זה קורה בזכות העבודה של השחקנים שלנו, ואף אחד לא יכול לנסות לגמד את ההישג שלנו".

המשפחה איתי

מי שלבטח יגיע בהרכב מלא למשחק בראשון לציון ביום שני זה משפחת אביטן. בני המשפחה יגיעו לתמוך בניסו, בתקווה לחגוג אתו בסיום המשחק העפלה חלומית לליגת העל. "המשפחה שלי נמצאת איתי כל הזמן. לא תמיד כולם נוכחים אתי ביציע, אבל לראשון לציון זה רק 100 קילומטר, זה יחסית קרוב, ואני בטוח שכולם יבואו", אומר המאמן. "אני גם רוצה לנצל את הבמה, ולקרוא לכל האוהדים של חדרה לבוא לראשון לציון, ולעזור לנו לעשות את הצעד האחרון בדרך למטרה".

אולי עדיף, שתוציאו תיקו נגד ראשון לציון, ותחגגו שבוע אחר כך במשחק ה"ביתי" נגד עפולה?

"אנחנו לא מתכננים כלום כרגע. נחכה לתוצאה, אי אפשר לתכנן ולחשוב לפני. אני בטוח שיהיו פרפרים בבטן, אבל כחלק מההכנה שלי ושל השחקנים, אנחנו מבינים שזה לא יהיה סוף העולם, אם זה יקרה בעוד שבוע או שבועיים. מה שחשוב זה שבסוף נשיג את המטרה".

הפועל חדרה חוגגת על קטמון (צילום: שירות מיינט)

עד כמה אתה גאה בשחקנים שלך?

"מאחד עד עשר? מיליון. היו לי סיטואציות בעבר, שבהן הייתי בגמר גביע, ועליתי ליגה עם הנוער של הפועל באר שבע, והיו מעמדים של מתח והתרגשות, והייתי עוזר מאמן הבוגרים בקרבות התחתית של הפועל באר שבע, אבל בחדרה זה שונה ומיוחד".

היו כבר הפתעות בליגה השנייה, אבל אם וכאשר זה יקרה, זאת תהיה העלייה הכי סנסציונית של קבוצה מהלאומית לליגת העל.

"חד וחלק. היו קבוצות שעשו עליות מרשימות ויפות, גם כשלא ציפו מהן, והיו כאלה כמו אשקלון, שעלו מליגה א' לליגת העל תוך שנתיים. אבל אף פעם לא היתה קבוצה כזאת, עם תקציב נמוך, שניבאו לה רק מאבקי ההישרדות. שוב, אני לא רוצה להקדים את המאוחר, אבל אם וכאשר זה יקרה, העלייה של הפועל חדרה לליגת העל תהיה משהו חסר תקדים בכדורגל הישראלי".

בלילה בלילה, אתה כבר חולם על מחזור הפתיחה של העונה הבאה, האלופה מבאר שבע מארחת בטרנר את הפועל חדרה, עם ניסו אביטן?

"אני לא חולם רחוק כל כך, ואני בכלל בקושי ישן, ועסוק בלהישאר ער בשבועות האחרונים, עם הרגליים על הקרקע. אני מקבל המון אהבה ברחוב בחדרה, ובכל מקום שאני מגיע אליו, וזה מדהים".

נראה לי, שאילו היית רץ לראשות עיריית חדרה, גנדלמן היה בבעיה.

"חחחח, צביקה עושה עבודה נהדרת, ואין לו מה לחשוש מהכיוון שלי. הוא יעשה את העבודה שלו בתור ראש העירייה, אני אשאר מאמן כדורגל, ושנינו נישאר מחויכים".

חטיב מול בית"ר ת"א (צילום: שלומי גבאי, דוברות הפועל חדרה)

השכנים בעומר מודעים להישג שלך? יודעים כבר לזהות את זלקה ואבבה?

"הם שמחים ומתרגשים בשבילי. רק השבוע ראיתי במכולת מישהו, שחשב שעזבתי בכלל את היישוב, כי אני מבלה בעיקר בחדרה. בכלל, כל הנגב והחברים מהדרום ומבאר שבע - כולם מפרגנים לי מאוד. אין לכם מושג בכלל, כמה הם עוקבים אחרי הפועל חדרה, ומאחלים לה הצלחה, וכמה אוהדים יש לחדרה בבירת הנגב. לדעתי, חדרה הפכה להיות הקבוצה השנייה בבאר שבע מבחינת האהבה והאהדה. חוץ מהעניין שלי, יש איזה חיבור בין המועדונים, וחוץ מהצבעים, גם בבאר שבע הרי זכו באליפות אחרי 40 שנה, כמו שחדרה בעזרת השם תעשה זאת, ותחזור לליגת העל אחרי 40 שנה. יש הרבה קווים מקבילים בין השתיים, ואני מודה לאלוהים כל בוקר על זה ששלח אותי לחדרה. אני מודה לאורן גולן, שאכן צריך היה הרבה אומץ, ללכת על מהלך של להחתים מישהו כמוני - מאמן בוגרים בלי הרבה ניסיון. הרווחתי חבר לחיים".

רק כדי לוודא, אתה מאמן את חדרה גם בשנה הבאה בליגת העל?

"אני כל כולי בחדרה. אני לא רואה את עצמי במקום אחר".

אתה מצפה לראות את הקהל שלכם משתלט על האצטדיון ביום שני?

"האוהדים שלנו נתנו הצגה מול קטמון, הטרפתי אותם בסיום המשחק, וזה נתן לנו עידוד אדיר. אני בדרך כלל בחור שקט ומאופק, אבל הם הצליחו להטריף אותי, ולא היה אפשר להישאר אדישים עם העידוד שקיבלנו במגרש".

לסיום, אני חייב לחלץ ממך הבטחה למשהו משוגע שנראה ממך כשהמשימה תושלם. 

"לא, לא, זה לא אני, זה לא יקרה. זה לא האופי שלי, אבל אתם בהחלט תראו, אם וכאשר זה יקרה, בנאדם נרגש ומאושר מאוד".