הגיע אליי לא מזמן גבר גרוש בשנות הארבעים לחייו, שחיפש לפתוח פרק ב'. כאשר ישבתי איתו וביקשתי ממנו לתאר לי את האישה המושלמת עבורו, אחד מהדברים שהוא הדגיש מאוד הוא מישהי שלא תעשה לו "טיפול בשתיקה" בכל פעם שהיא כועסת עליו.

כשביררתי איתו יותר לעומק למה הוא מתכוון, הבנתי שגרושתו היתה מתעלמת ממנו בשעות כעס. היא לא היתה משתפת אותו במה שמפריע לה, אלא פשוט נמנעת משיחות איתו, הופכת להיות קרירה ומרוחקת, ומדברת איתו אך ורק על נושאים טכניים כמו הסעת הילד לחוג וכד'.

צילום: pexels 

ההתנהגות הזאת היתה משגעת אותו! הוא אף פעם לא ידע לזהות אם היא מתנהגת כך כי סתם עובר עליה יום רע או שהיא כועסת עליו, וכאשר היה שואל אותה, תמיד היא היתה עונה את אותה התשובה: "תחשוב לבד".

עניין "הטיפול בשתיקה", לצד בעיות נוספות בזוגיות שלהם הובילו בסופו של דבר לפרידה, ועל כך אני חושבת שכל כך חבל. הרי זו לא בעיה של אהבה או כימיה אלא של תקשורת בלבד. 

לו אותה אישה היתה משכילה לשוחח עם בעלה על מה שמפריע לה, ולא מצפה ממנו "לחשוב לבד" או לתקשר איתה בטלפתיה, יכול להיות שהם היו נשואים באושר עד היום, אך לפעמים אנחנו נתקעים על הרגלים לא בריאים, אשר ברבות הימים הורסים לנו את מערכות היחסים.

אנא מכם, אם אתם מרגישים כעס, עלבון, אכזבה כלפי בן/בת הזוג, אל תשאירו דברים בבטן, ובטח אל תצפו שהם יבנו לבד מה הבעיה. זה לגיטימי וטבעי לרצות לקחת לעצמכם קצת זמן ולשמור על מרחק זמני כאשר אתם כועסים, אך בסופו של דבר חייבת להתקיים שיחה כנה בה אתם מדברים על הרגשות שלכם וחושפים אותם בפני הצד השני. זהו אחד החוקים הבסיסיים ביותר בזוגיות בריאה. שמרו על תקשורת נכונה ומערכת היחסים שלכם תפרח. 

הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה - לחילונים, מסורתיים ודתיים, ומחברת הספרים "סטטוס: בזוגיות" ו"שניים סוכר".

לאתר של הראלה לחצו כאן. לגלישה בסמארטפון