סמל ליאון גלייזר (צילום: דובר צה"ל)

מה מביא בחור צעיר, בן יחיד ואולי אף יש שיגדירו חייל בודד, ספורטאי שיכול לקבל תנאי שירות נוחים, לבחור דווקא במסלול הקרבי והקשה בסיירת? את השאלה הזאת בדיוק שאלנו את סמל ליאון גלייזר, תושב חדרה, שהסכים לספק הצצה לעולמו ולמחשבות שהובילו אותו להיות הכי קרבי ומשמעותי שיש.

ליאון, לוחם בסיירת חרוב של חטיבת כפיר, ומשרת כבר כמעט שנה וחצי בצבא. אבל זה לא היה ככה מהתחלה.

הוא נולד בטבריה וגדל בחדרה. "מגיל 5 התאמנתי באגרוף תאילנדי, אבא שלי דחף אותי לשם וזה המשיך עד לצבא", מספר ליאון. "בהתחלה לא כל כך אהבתי את זה אבל עם הזמן זה הפך להיות משהו משמעותי. השתתפתי מידי פעם בתחרויות". בהמשך, היה אלוף הארץ באגרוף תאילנדי, ואף היה יכול לבקש להיות "ספורטאי מצטיין", דבר שהיה מעניק לו הקלות בשירות ושחרורים נוחים יותר הביתה. הוא לא ממש רצה.

ליאון וויתר על "התואר" כדי לשרת באופן משמעותי. "לפני הצבא הייתה לי את האופציה לבקש להיות ספורטאי מצטיין אבל אני רציתי להיות קרבי. גם מהמכון שבאתי ממנו הרעילו אותנו להתגייס וללכת לגולני. גולני לא רציתי והמשכתי לנסות. מבחינת הצבא אני בן יחיד, אז הייתה בעיה עם נושא הקרבי.

דרך ארוכה ומפותלת (לסיירת)

דרכו של ליאון לסיירת חרוב, לא הייתה פשוטה, שכן את שירותו הצבאי החל כחייל מעברים במשטרה הצבאית. "התגייסתי כתומך לחימה, לוחם מעברים, אבל זה תפקיד שלא רציתי. התחלתי לחקור מה לעשות כדי להגיע לקרבי. אז גיליתי את בעיית הבן היחיד אבל לא ויתרתי. לא הייתי בקשר עם אבא שלי ובעזרת עורך דין הצלחתי להשיג את האישורים הדרושים. הקרבי הציק לי, גבר צריך להיות קרבי, ככה אני מכיר והכרתי. לא התאים לי להיות איפה שהייתי".

ליאון כפיר וחברים (צילום: דובר צה"ל)

הוא רצה להיות מסתערב בדובדבן אך זה לא הסתדר, וכך הגיע לסיירת חרוב בחטיבת כפיר. "האווירה מצוינת, הם ממש כמו משפחה בשבילי, אני מבסוט. כיום הוא מבצע תעסוקה מבצעית עם הסיירת בגזרת גוש עציון,  לאחר שסיים לאחרונה את ההכשרה כלוחם בסיירת.  הוא מספר כי בהכשרה רכש חברים לכל החיים, אשר מהווים עבורו כתף תומכת לאורך כל הדרך, ומוסיף כי התעסוקה בגוש עציון רק מדגישה לו ולחבריו לפלוגה, את חשיבות תפקיד הלוחם בהגנה על האזרחים ועל המדינה.

"לדור הצעיר חייבים להעביר מסר- תהיו קרביים. זה חוויתי, אין יותר מספק מזה. אתה מכיר חברים לחיים, שירות משמעותי ודומיננטי. היחידה היא ממש משפחה, משפחה אחרת".

ומה הוא חושב על חדרה? "אני חולה על העיר. צריך להוסיף בה קצת מקומות בילוי, כי אם אתה בלי רכב אתה בבעיה. אבל, בסך הכל עיר מצוינת שכיף לחיות בה".  

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו