זו פעם ראשונה שהיא עושה ליל סדר. הסתכלתי עליה. היא נראתה קצת חיוורת ומודאגת, אז הבאתי לה כוס מים. היא, שכבר הזיזה הרים, שמג'נגלת בין קריירה לנכדים ומתקתקת את הבית, איבדה לרגע את השלווה.

× × ×

אני מארחת ותיקה ומארחת בקלות ובשמחה, ועדיין יש את הרגע הזה. הרגע הזה שבא שעתיים לפני שכולם מגיעים, גם באירוח רגיל של ארוחת שישי, ויותר מכך בליל הסדר.
רגע החרדה.

הפחד שלא יהיה מספיק אוכל.
ובדמיונה רואה כל מארחת את הרגע שבו רבים כל האורחים על גרגיר האורז האחרון (לאוכלי קטניות) או על פיסת עלה החסה האחרונה.
ומחסלים מרוב רעב גם את המרור.

× × ×

אווירת החג כבר כאן, והטירוף בשיאו. החנויות שהיו נטושות בחורף מתפוצצות עכשיו מקונים (ונפלא שככה!), וליד הקופות יש תור, והאורזות משקיעות כדי שיהיה יפה.

צילום: ליהיא לפיד

אני אוהבת את אווירת החג. אבל את זו שבחוץ. את האווירה שמחוץ לבית.

כי לגבי הבית המצב מאוד שונה.
ויודעת כל מארחת שלפעמים בא לה פשוט לקחת את עצמה ולברוח.
ובשלב הזה היא בלב נשבעת שבשנה הבאה היא לא מתנדבת.
אבל אז עוברת שנה והכל נשכח. ורק היחד נשאר בלב. ושוב היא מזמינה.

× × ×

לפעמים נדמה לי שמי שהמציא את כל המסביב לשולחן הפסח היה חייב להיות גבר.

אין, אין סיכוי שאשה היתה מביאה על אשה אחרת את העונש הזה. אלא אם כן היא שונאת אותה, כי האשה האחרת הזו עשתה לה משהו ממש ממש רע.

מי שהמציא את החג הזה לא חשב לעומק על הדברים. נגיד ‑ על הפירורים. על הפירורים שמלווים את כולם שבוע שלם.
או על הנושא של הלבן. כן, הצבע הלבן. זה שכל דבר מכתים אותו. שעליו רואים כל לכלוך.

והנה המפה הלבנה כבר מוכנה, והחולצה הלבנה, ולידם הקיר כבר נראה לא ממש לבן.

ולקחתי מברשת צבע והתחלתי לצבוע, אבל אם להגיד את האמת, זה עשה את הכל יותר גרוע.

וזה עוד לפני היין האדום.
ואולי נשב פשוט בחושך?

× × ×

עוד רגע ליל הסדר.
וכמה שאני מתלוננת, אני אוהבת את האווירה של לפני החג. את התחושה הזו של ההתחדשות. שעוצרים לרגע ואפשר פתאום להיזכר בשנה שעברה ולחשוב על האביב. על מה שמצפה.

בשנה האחרונה נדמה שבכלל צריך לנקות. וגם את מה שהצטבר לנו בנשמה בחורף הזה, בשנה הזו.
ואם הייתי יכולה לאחל משהו אחד הייתי מאחלת לנו שאחרי החג הזה נתחיל אחרת.

שנמגר מאיתנו את השנאה, את השיסוי, את השפה הפוגענית, את האגרסיביות. שנזכור שאנחנו כאן יחד, וצריכים למצוא את המשותף ואת המחבר.

לכל אחד מאיתנו יש על הכתפיים לא מעט. 
יש אנשים שהגורל הציב להם אתגרים קשים מנשוא, יש מי שיש להם הרים לחצות או להזיז ויש גם את אלו שכמעט הכל טוב להם, אבל גם להם היה או יהיה פעם קשה. כי החיים הם לא נהר ארוך ורגוע. והם לא מגיעים עם תעודת ביטוח. והלוואי שלכולם יהיה רק טוב.  

אני אוהבת את אווירת החג. היא תמיד ממלאת אותי אופטימיות.  
"עברנו את פרעה", אומר השיר, "ונעבור גם את זה".
אנחנו יכולים לעבור הכל. ולנצח הכל. אם רק נהיה יחד.
ואסור לנו לתת לאף אחד להפריד בינינו.

× × ×

ישבתי איתה ועשינו רשימה של כל מה שצריך להיות בליל הסדר.
וחילקנו משימות לכל האורחים שלה.
ואני חילקתי משימות לכל האורחות שלי.

× × ×

בסוף השבוע נשב יחד, כולנו מסובין, ונשיר מה השתנה הלילה הזה.
בואו נחליט שבאמת הפעם משנים.