בשלב מאוד מוקדם בקריירה המקצוענית שלו, החל דן ולנסי מקיבוץ משמר השרון לשבור תבניות. כשחקן צעיר בהפועל כפר סבא כשהוא בדרך לקריירה בטוחה וטובה בכדורגל הישראלי הוא החליט לחתוך לקריירה בכדורגל המכללות בארצות הברית. ככה אין כסף, רק לימודים וכדורגל. לא בדיוק הדרך המהירה לפרארי. הכדורגלן שבכלל התחיל את דרכו כשחיין, למד שני תארים (פסיכולוגיה ומדעי הספורט עם דגש על פסיכולוגיית ספורט) רק בשביל לחזור לפני כעשור אל מדבר הספורט הישראלי ולהתחיל לדבר בשפה שאף אחד גם ככה לא מבין, קל וחומר להעריך.

ולנסי, שהספיק לעבוד מאז בכמה מהקבוצות האייקוניות של העשור האחרון, ביניהן מכבי תל אביב בכדורסל של הזכייה ביורוליג (2014), מכבי חיפה בכדורגל של עונת הזכייה בגביע (2016) וכלה בענפים שונים כמו אלופת הכדורעף הנוכחית, מכבי תל אביב, פיתח שיטה ייחודית להעצמת ביצועים המאחדת בין שתי אסכולות שנשמעות ללא מעט אנשי ספורט ישראליים כג'יבריש - האנליזה והפסיכולוגיה. 

שובר תבניות מקצועי. ולנסי | צלם: רונן אקרמן

על הדרך הוא נתקל בתפיסות מיושנות, כדורגלנים אמביציוזים יותר ופחות, ותקשורת שממליכה אותך ביום ראשון, רק כדי להפוך אותך לקבצן יומיים אחר כך. ספק אם יש דוגמא יותר מוצלחת למה שבאמת מטריף את ולנסי בעולם הספורט הישראלי מאשר הדרך בה תואר כריסטיאנו רונאלדו בתקשורת הישראלית. בתווך שבין הראיון עם ולנסי לבין כתיבתו הספיקה התקשורת הישראלית להפוך את רונאלדו, אלוף אירופה להזכירכם, ממחמיצן לוזר שהקריירה שלו בדעיכה, לגדול הדור ולגיבור ריאל מדריד לדורותיה.

אז רגע דן, עד כמה העונה של רונאלדו טובה?

"יש היום 20, 30, 40 תוכנות אנליסטים המיועדות לקבוצות לצורך שיפור, לעיתונאים ולחברות בעלות עניין. אותן חברות בעלות עניין משקיעות משאבים עצומים בשביל לקבל כל נתון אפשרי, וכל העולם הזה פתוח בפנינו. בתוכנות האלה אתה רואה שכריסטיאנו רונאלדו שותף ל-34 שערים ב-32 משחקים (הראיון נערך לפני קדחת השערים של הפורטוגזי, א.י.), ואתה אומר רגע... הוא שווה לי יותר מגול במשחק? והתשובה היא כן. אם תיקח את אדינסון קבאני מפ.ס.ז' שנמצא בעונת שיא הוא שיחק 39 משחקים, נתן 30 שערים ו-5 בישולים. מה זה אומר? שבעונה הכי טובה שלו הוא עדיין פחות טוב מרונאלדו. עכשיו אתה מבין כמה כריסטיאנו ענק?".

התוכנות האלה מאפשרות לך לאמוד את כל התכונות שלהם על המגרש. כמה הוא עוזר בהגנה, כמה הוא יורד לתאקלים, עזרה בקרנות ובמצבים נייחים כנגד הקבוצה? אתה רואה כמה הוא טוב בזה? במצבים כאלה הוא הופך להיות הבלם הכי טוב של הקבוצה. ברגע שאתה מבין ש-40 אחוז מהשערים הם ממצבים נייחים אז אתה מבין שאתה צריך קילרים בשני הצדדים. זה משהו שמאמן ישראלי בכלל לא יניח על דעתו, כשהוא קובע הרכב. בעולם זה מאסט! כל פרמטר במשחק נמדד, והכל קיים גם בוידיאו. אחרי השקלול של כל הדברים האלה אתה יכול להבין (כמובן שכל תוכנה נותנת משקל יותר גדול לפרמטרים שונים, א.י.) מה השווי האמיתי של השחקן. אנחנו למשל בוחנים 42 פרמטרים שונים".

אבל עד לפני חודש בתקשורת קראו לו מחמיצן. והיום הוא מלך אירופה.

"בישראל העיתונאים קראו לרונאלדו המחמיצן הגדול בהיסטוריה. לפני שלושה-ארבעה חודשים הם כבר אמרו שהעונה הוא בהתרסקות. בנאדם שמייצר 200 מצבים, אתם כותבים שהוא בעונה הכי גרועה שלו בקריירה. ואתה שואל? מה האנליסט הזה יודע שאנחנו לא יודעים? שמשחק כדורגל לא נגמר 80:80, וגם לא כדוריד. מה הכוונה יותר מכניסים או מחמיצים? מן הסתם מחמיצים. אז למה כולם מתפלאים פה על כל החמצה? מי יכול לתת 100 אחוז גול ממצב? עבור רונאלדו הוא צריך להגיע ל-6 מצבים כדי להכניס אחד, אז מה אתה רוצה מחלוץ ישראלי? שיגיע קודם כל ל-6 מצבים. קודם כל. ואז הוא נותן לגול למשחק. עכשיו צריך להבין, להגיע למצב זו עבודה קשה. אתה צריך ביצים".

אז איפה אנחנו מפספסים בעצם?

"תראה, כשאנשים בישראל מתייחסים לחלוצים הם נותנים משקל עצום לאחד על אחד. זו תפיסה פרימטיבית. אני צריך 6 מצבים, זה מה שאני צריך מחלוץ. ריבאונדים, תאקל על השוער. לא מעניין אותי איך. צריך להגיע ל-6 מצבים. למה? כי שישה מצבים מתרגמים לשער, והתפקיד של החלוץ הוא לתת שערים. אתה חייב להיות מחוייב להגדרת התפקיד. 6 מצבים! מגיל 3 ועד לפרישה, זה מה שאתה חייב לתת. זה לא מעניין מה השם של המאמן ומאיפה הגעת ולאיפה אתה הולך... 6 מצבים. מי שמביא אותם. הוא יציב. אפילו דיא סבע מייצר 4.5 מצבים. אז כמה גולים יש לו? לפחות 18-17 גולים. זה הכל מתימטיקה".

בהתרסקות? משחק כדורגל לא נגמר 80:80. רונאלדו | צילום: שאטרסטוק

אז רגע מה אתה אומר לחלוץ כמו דיא סבע, מלך השערים של הליגה, שנמצא על סף ההגדרה של משחק נכון?

"5 מצבים! לא מעניין אותך כלום. לא מעניין אותך איך. ואיך מגיעים למצבים? ריבאונד... צריך ביצים בשביל זה, קרוס... לנצח את הבלם בהגבהה, צריך ביצים? מצבים נייחים? ואחד על אחד. ואם מכל ארבעת הפרמטרים האלה לא מעניין אתכם מרוב בורות חוץ מהאחד על אחד, אז המקסימום האפשרי של חלוץ שנבנה על כזו יכולת הוא 8-7 גולים.. איזה חלוץ הוא חלוץ נבחרת עם ממוצע כזה? ככה זה כשלא מעניין אותך הריבאונד, הקרוס והשורה התחתונה: חלוץ צריך להביא גולים. עכשיו ברגע שתבוא אליי ותאמר לי זה לא אשמתו, אין מי שימסור לו זה אומר שהחלוץ שלי הוא נזקק. קח את הגדולים, לסוארס לא היה צריך להסביר כלום, הוא הבין שליברפול נכה והוא הולך לחצי ומהקריזה הוא לוקח את הכדור מהחצי... למה? 5 מצבים זה מה שמעניין אותו ולא מעניין אותו איך. ואז החבר'ה שלנו יוצאים לחו"ל ואחרי 10 דקות הם מפסיקים לשחק ואחרי חודש חוזרים לקבוצה היריבה בישראל בכפול כסף. כי אותנו לא ישכנעו אחרת. אנחנו המדינה הכי גרועה בכדורגל ואנחנו נאמנים לדעה שלנו".

זאב או כבש? זו לא באמת בחירה

בין המספרים מגלה ולנסי את מה שאף אחד לא רוצה לשמוע בספורט שלנו, האמת הבוטה. והאיש ישיר, אין ספק. די בשיחה קצרצרה כדי להבין שהוא מוטיבטור בחסד, כזה שיכול להריץ אותך מרתונים רק מללחוץ על המקום הנכון בזמן הנכון, ומנגד להוציא מדעתו את זה שמעדיף לא לשמוע. אבל שם זה לא נגמר, ביחד עם הגדרת כל תפקיד על המגרש ואיסוף הנתונים, אותם הוא מפריד לפעולות מבוססות יכולת ופעולות מבוססות כשרון, ניכר שולנסי רואה את המשחק אחרת לגמרי, במקומות שאף אחד לא מסתכל, האיש מוצא את הנשמה של המשחק. שם, הוא ייקח אותך הכי רחוק שרק תרצה, אבל רק אם באמת תרצה.

אם אני ילד מוכשר בן 16, אני אפילו לא יודע איזה תפקיד אני, אני יודע שיש לי נתונים טובים. מה אתה אומר לי כדי להשתפר?

"אנחנו לא הולכים על זה ככה. קודם כל אני רוצה לדעת מה החלום שלך. אני לא פה בשבילי. השאלה היא מה החלום ומהי מידת הרצון שאתה מוכן להשקיע בשביל אותו חלום. כל המטרות שאנחנו יכולים לקבוע הן אל מול הרצון שאתה מוכן להקריב. כל מטר שאתה רוצה להתקדם למעלה, תהיה מוכן להתקדם מטר אחד למטה. עכשיו אתה תגיד לי לאן הולכים? מבחינתי, זה שאתה אלוף עולם. אבל זה לא אני שצריך לקום ב-5 בבוקר".

כמה כדורגלנים בארץ קמים בכלל ב-5 בבוקר?

"הרבה. יותר ויותר. הרבה מתחלואי הכדורגל פה לא קשורים לכדורגלנים הנפלאים כי הם בסך הכל ילדים עם חלום. כמוני כמוך הם חולי כדורגל והצליח להם קצת יותר. אז אתה שואל את עצמך למה הם מסורסים? אתה רואה שכשנותנים למנור סולומון, יוסי בניון ולידור כהן לשחק התקפה, כל מכבי פתח תקווה משתפרת. אבל מצד שני, אם תגדיר להם שהם לא יכולים לעבור את החצי אז איך הם יעמדו במטרות שסקאוט דורש מחלוץ שזה לייצר 4 מצבים לעצמך, לייצר 4 מצבים לאחר, ולייצר דריבלים? כשהם ביחד לא יכולים להגיע ל-6 מצבים למשחק. פה מתפשרים בין הרומטניקן עם החצאית שרוקד עם הדריבל לבין הנגר שלא יודע להעביר פס. בעולם אין כזה דבר. כל מי שעולה על המגרש חייב לתת 70 ספרינטים, אחרת הוא לא עולה. כי אנחנו באים מתשוקה. אז מי שאין לו תשוקה היום לא כשיר לשחק. לא עניין של בריאות פיזית. אז חייבים לפתח את שני הצדדים, יכולת ספורטיבית, סיבולת לב ריאה ויכולות גופניות, יש אנשי מקצוע בארץ שייקחו אותך לטופ עולמי מבחינה פיזיולוגית, ויש את העניין המנטלי".

"הייתי אומר לו 5 מצבים! לא מעניין אותך כלום". דיא סבע | צילום: ראובן שוורץ

רגע, אבל מה אתה באמת אומר לחלוץ שהגדירו לו שהוא לא יכול לעבור את החצי?

"תראה, יש שלוש רמות של בטחון עצמי. כל אחד צריך לדעת אם הוא יכול למנכ"ל את עצמו. כל ספורטאי הוא חברה. חברה שנושקת לחברת על ומשרתת בלהקה ורוצה לשרת את מוסר הלהקה ואת צרכיה ואת עבודתה. כשמביאים חלוץ - מביאים הגדרה. 5 מצבים לפחות. זהו. עכשיו המנכ"ל הזה יש לו אינטרס כפול, האחד להמשיך לפיתוח החברה הפרטית שלו, ושניים, לשרת להקה. אם רמת הבטחון העצמי שלך היא נזקקת. אז כל מה שמעניין אותך זה מה חושבים עלייך ואז אתה מנסה לרצות - כשאתה מוותר על הבטחון העצמי ההרגשה היא יותר נוחה ונעימה, אבל השאיפות משתנות, פתאום - משחק פושר שלא טעית בו, אתה חושב ששיחקת טוב.

אם הבטחון העצמי שלך הוא מאוזן, בגובה המשחק, אני אמנם מפחד לטעות אבל רוצה להשפיע, אז אתה מנסה להגיע למשחק טוב, מאוזן, של השפעה. זה מצב שאני גם רוצה להשפיע בו, אבל גם רוצה להמנע מטעויות, אתה לא רק נטרף כמו במצב הראשון שהוא רק רוצה להמנע מטעויות".

המצב השלישי הוא כשאתה בעל בטחון עצמי גבוה ואתה חושב בהשפעה. זה המצב , זו הסיטואציה, עכשיו איך עוזרים לחבר'ה, איך מגיעים למצבים, איך יוצרים יש מאין. אם אתה עם בטחון עצמי גבוה, כל מה שהמאמן אומר זה לא חדש מבחינתך. זה נמצא ברשימות שלך גם ככה. מה הוא אומר? לנצח, לעשות הגנה, להגיע לכדור ראשון? זה ברשימה שלי בין כה וכה. ומעבר לרשימה הזו יש לי תפקיד, להגיע למצבים. אז אני אסחוט קרנות ואנצח את הכדור הראשון ואני אלחם על מצבים ואני ארוץ 4 קילומטר יותר. אני אעשה פעולות משפיעות. אתה מסיר מעצמך את הפחד מהכשלון, כי אתה אומר שבכל הדרישות המוסריות הכלליות של ריצה, לחימה, וקבלת כדור זה בשליטתי תמיד. אז המציאות שמה כל אחד מהשחקנים שאני עובד איתם, בסיטואציה שהיא לאוו דווקא משרתת את המספרים הסטטיסטיים שהוא צריך כדי להתקדם קדימה ועם זאת הוא צריך למצוא את הדרך. זה אתגר מאוד קשה".

ואיך זה מתרגם לקבוצות שאתה עובד איתם?

"בסופו של יום הספורטאים והקבוצות שאני עובד איתם נמצאות במצב של בטחון עצמי גבוה, ומכאן הרצון שלהם להשפיע ולעשות גובר על אילו שנמנעים. ואני מאמין שההבדל הפיזיולוגי הוא 40 אחוז הבדל ביכולת, כי כשאתה מפחד ונזקק יש לך מלא מחשבות רעות, וכל כאב הוא יותר כואב וכל קושי הוא יותר קשה. אז המצב שלך מחמיר ומשתחררים לך כימיקלים בראש שמקפיאים אותך. ומצד שני, כשאתה מנצח, האנדרנלינים והאנדרופינים מציפים אותך במחשבה יצירתית, בעמידה מול כאב, אז באותה מכה אתה בוכה ואני צוחק, אני מקבל אנדרופין וכל אחד מקבל מה שהוא הזמין. הזמנת בכי ותירוצים, זה מה שקיבלת, אני הזמנתי נצחון במכות ומסיבה בערב".

לאקדמיית הספורט של דן ולנסי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו