כשכבר נראה שהפועל חדרה גבעת אולגה מתחילה לאבד גובה וסופגת הפסד ביתי שמרחיק אותה מהצמרת הגבוהה, הגיעה הדקה ה-93 ביום שישי האחרון במגרש בעפולה, כשעלי חטיב שם כדור על הראש של סמיר באירקטרביץ' ומשם היישר לרשת — 1:1 דרמטי מול ראשון לציון

מצד אחד הצליחה חדרה לסיים משחק שישי ברציפות ללא הפסד. מצד שני, בארבעה משחקים שנערכו בפברואר הצליחה הקבוצה לנצח רק פעם אחת, וזהו גם החודש שבו איבדה שני שחקני הרכב מרכזיים — אליאס זאנה, והחל מהשבוע שעבר גם מלך הבישולים של חדרה ושל הליגה כולה ויטלי גנון סיים את העונה לאחר פציעה קשה בברכו במהלך המשחק מול הפועל תל אביב

הרגשתי קליק

את המשחק נגד ראשון לציון, כולל הסיום הדרמטי, ראה גנון מהיציע לצד אביו, האוהד מספר 1 שלו. במה שהוא עצמו מגדיר כעונה הכי טובה בקריירה שלו, גנון בן ה-26, שהיה גם אשתקד אחד המצטיינים של חדרה, הוכיח שגם בליגה המקצוענית השנייה בישראל הוא ממשיך להיות שף מדופלם, עם שמונה בישולים שהציבו אותו בראש טבלת השפים של הליגה

גנון ואביו ביציע במשחק האחרון. "כולם בקבוצה היו בהלם" | צילום: שלומי גבאי, הפועל חדרה

הכל נראה ורוד עד המשחק לפני שבועיים נגד הפועל תל אביב. "שחקן של הפועל נכנס בי בלי כדור", אומר גנון. "הרגל הזדעזעה קצת, אבל בהתחלה המשכתי לשחק, אלא שאז הרגשתי קליק בברך והבנתי שאני לא יכול להמשיך".

הבנת את חומרת הפציעה?

"ממש לא. באותו יום הצלחתי לדרוך על הרגל ולא חשבתי שמדובר בפציעה רצינית. בכל אופן, עשיתי בדיקת MRI רק בשביל לשלול משהו חמור יותר, והאמת שאף אחד לא ציפה שהתוצאות יהיו כאלה. כשקיבלנו את הידיעה גם אני וגם כולם במועדון היו בהלם".

איך הגבת לבשורות הקשות?

"הייתי בשוק מוחלט. מילא אם הייתי יודע ומבין לקראת מה אני הולך, אז כנראה שזה היה עובר יותר טוב. למשל כשאליאס זאנה נפצע, הוא צרח על הדשא והיה עם קביים ישר לאחר מכן, וזה נראה חמור. לי לא היה משהו כזה, ולכן גם לא חשבתי בכיוון, וזה בא לי בהפתעה גמורה. זה היה יום ארור מבחינתי. מהרגע שנודע לי ועד שהגעתי הביתה רק בכיתי, אבל מהר מאוד למדתי להסתגל למצב ולהבין שזה קרה ושעומדים לצאת למלחמה".

איך ייראו החודשים הקרובים שלך?

"אני אמור לעבור ניתוח בשבועות הקרובים, ולאחר מכן צפויה לי בערך חצי שנה של שיקום. פעם ראשונה שקורה לי משהו כזה, אף פעם לא היתה לי פציעה כל כך קשה במהלך הקריירה".

כמה זה מבאס כשזה קורה בעונת השיא שלך?

"מאוד מבאס. דווקא בעונה כזאת — כשהקבוצה רצה חבל על הזמן, ואני באופן אישי משחק טוב וחושב כבר על אופציה להתקדם אולי לליגת העל — המכה שחטפתי עוד יותר כואבת, אבל אני מאמין שיש סיבה לכל דבר. מכאן אני אצמח, אין ברירה".

איך הגיבו השחקנים בקבוצה? 

"הבנתי שכשסיפרו את זה לניסו ולשחקנים הם לא האמינו, הם היו בהלם. זה היה ממש סמוך למה שקרה לאליאס זאנה, ועכשיו גם אני גמרתי את העונה. אנשים היו בשוק. קיבלתי מאות טלפונים, הודעות וחיזוקים מכולם ברמה שאפילו אחרי שאני השלמתי עם הפציעה, אנשים המשיכו להתקשר ואמרו לי כמה הם עצובים בשבילי, מה שגרם לי לחזור לדיכאון של הפציעה, אבל עכשיו הכל בסדר".

יצאתי גאון

בתחילת העונה ערכנו ראיון קצר עם גנון שבו אמר, חצי בצחוק חצי ברצינות, כי אם לחדרה היה מגרש ביתי בעיר, הקבוצה היתה נאבקת בוודאות על אחד משני הכרטיסים לליגת העל. חצי שנה אחרי, והציטוט ההוא של גנון, שנראה אז כמו פנטזיה מעולם אחר, נראה היום כמשהו ממשי ומוחשי.

ניסו אביטן (צילום: שלומי גבאי, דוברות הפועל חדרה)

"אני זוכר את הראיון הזה. יצאתי גאון עם המשפט הזה, כי אני מבטיח לך שהיו לנו עוד כמה נקודות השנה, אם היינו משחקים בחדרה במגרש ביתי אמיתי", אומר גנון. "בגדול, תמיד האמנתי ביכולת שלי ושל הקבוצה. נכון שיש הרבה שחקנים שמעולם לא שיחקו בלאומית לפני כן, אבל אני כן שיחקתי שם וידעתי שזה לא בשמיים".

יש לך חיבור טוב עם ניסו אביטן.

"ייאמר לזכותו של ניסו שבלי קשר לזה שהוא מאמן גדול, הוא גם בן אדם מדהים. מקצועית, הוא נותן לי יד חופשית, סומך עליי ונותן לי גב. אני מרגיש שהוא תמיד מאחוריי, וברגע שיש לך מאמן כזה אתה יודע שאתה יכול ללכת עד הסוף. הוא האמין בי, ויש לו חלק משמעותי מאוד בהצלחה שלי ושל הקבוצה".

מה מיוחד בו כל כך שכולם אוהבים ומעריכים אותו?

"עברתי המון מאמנים, אבל ניסו זה מישהו שאתה יכול ללכת איתו לאכול אחרי אימונים כמו חבר שלך, אבל כשאתה בא למגרש הוא עושה את ההפרדה, ועדיין אנחנו מרגישים שהוא מתייחס אלינו כבני אדם. אחרי הפסד אנחנו כמובן מאוכזבים, אבל זה לא סוף העולם ומבחינתו עוברים הלאה, וככה צריך. הוא איש מיוחד, הוא היה שחקן גדול, וברור לי שהוא יגיע לאמן בליגת העל. בחדרה עשו בשכל שמיהרו לסגור איתו ולהשאיר אותו פה לפחות לעוד עונה".

בתחילת השנה רציתם רק לשרוד, ועכשיו והאוהדים כבר מדברים על עלייה.

"יש פה קבוצה מיוחדת, תלכיד נדיר. לא יודע לגבי עלייה, אנחנו עוד לא שם כרגע, אבל הקבוצה מאוד מחוברת, ואנחנו ללא ספק לא נופלים מאף קבוצת צמרת. הקבוצה עלתה ליגה אחרי 20 שנה, והיה הגיוני שהמטרה הראשונית היתה לשרוד, אבל ממשחק למשחק התחברנו, וכרגע המטרה היא להבטיח את המקום בפלייאוף העליון".

בחדרה בכלל רוצים לעלות ליגה?

"לא מדברים על זה, אנחנו כמו בטניס, משחקים נקודה-נקודה. אספר לך סיפור, נגד הפועל תל אביב היינו בשוויון והיתה עבירה לטובתנו. אני שומע את השופט אומר לניסו: 'הלו, אני אוסיף עשר דקות', וניסו אומר לו: 'מצוין, תוסיף 15 דקות, אתה חושב שאני רוצה תיקו? אני רוצה לנצח'. זה אומר הכל לדעתי".

אז רוצים לעלות?

"יש מישהו שלא רוצה? אני בטוח שאם נהיה בסיטואציה לעשות את זה, נלך על זה בכל הכוח, ואף אחד לא יגיד שזה לא היה בתוכניות או שמוקדם מדי לעלות".

אתה לא חדרתי, וזאת רק השנה השנייה שלך בקבוצה, אבל הפכת להיות אחד השחקנים האהודים על האוהדים. 

"ככה אני מרגיש. מגיעה מילה טובה לאוהדים שלנו שמגיעים לכל משחק בעפולה ובכל מגרש אחר בארץ ותומכים בנו. יוצא לי לא מעט להגיע לאירועים בחדרה, ואנשים אומרים לי שהם מרגישים כאילו גדלתי בעיר".

לסיום, יש לך חוזה לעונה הבאה?

"לא, אבל אני לא דואג וגם לא מצפה לכלום. אם חדרה ירצו, אני מאוד אשמח, ואם לא, בטוח שקבוצה אחרת תרצה אותי. הייתי מאוד רוצה להמשיך במקום שהפך לבית שני בשבילי עם חבר'ה נפלאים ומאמן שאני מאוד אוהב. נעבור את הניתוח בהצלחה, בעזרת השם, ונחזור יותר חזקים לשנה הבאה".