נינה אפריל מסקרנת יצירתית ונועזת (צילום: יגאל עמר)

בגיל 12 עלתה נינה אפריל עם משפחתה מאוקראינה לישראל, מאז הספיקה לנדוד בין חיפה, פתח תקווה, רמת גן, תל אביב עד שלבסוף, לפני חמש שנים, הגיעה לחדרה ודווקא פה, החלה לפרוח עם יצירותיה. מציורים על קנבס ועיצוב כובעים עד כמפיקה קריאטיבית של סטים לצילומים, שבהם גם היא, מצטלמת לעיתים.

מתי התחלת לצייר ?
"
מאז שאני זוכרת את עצמי, עוד בגן, הייתי מציירת. תמיד התייחסתי לזה כתחביב, אבל ביום שנפרדתי מחבר שלי ועברתי לדירה משלי פה בחדרה, הלכתי וקניתי קנבס וצבעים והתחלתי לצייר".

איך היית מגדירה את סגנון הציור שלך?
"
סגנון אבסטרקט מודרני, אני מציירת לרוב עם הידיים ולא עם מכחול. נתתי לעצמי חופש לצייר ולהביע את עצמי בדרך שלי בלי להשוות את עבודותיי לעבודות של אחרים, הרי אין כאן נכון ולא נכון, כל אחד רואה ומרגיש את העולם בדרך שלו, עם הסגנון שלו, עם השפה שלו וההבנה שלו".

נינה אפריל ברקע ציור וכובע שעיצבה (צילום: איתמר רותם)

למדת לצייר?
"
לימודי תעודה לא עשיתי, זה בא לי איכשהו לבד בטבעיות, פשוט מציירת, אולי אני לא "אומן מוסמך" אבל בהחלט "אומן מאושר”, אני לומדת כל הזמן, העבודות הראשונות שלי מאוד שונות זו מזו. חיפשתי את הסגנון שלי, את השפה שלי, פשוט זרמתי עם הרגש ועם הצבע".

מי הם האמנים האהובים עלייך והאם יש להם ההשפעות על הציור?

"לדעתי אפשר למצוא כמעט אצל כל אמן משהו שמדבר אלייך, באופן אישי אני אוהבת את סלבדור דאלי, ואן גוך, לאונרדו דווינצי, פיקאסו, אבל יש גם הרבה אמנים מקסימים ומעניינים בימינו, אבל עיקר ההשראה שלי מגיעה מהטבע, הטבע הוא האמן האהוב עליי. אני מאוד אוהבת לטייל ולחוות את הסביבה.

 בנוגע להשפעת אמנים אחרים על היצירות שלי, אני דווקא משתדלת ממש להתנתק ולא להיחשף לעבודות של אחרים כשאני מתכוונת לצייר, כך הראש שלי נקי ופנוי מרעיונות של אחרים, יחד עם זאת, אני לא שוללת דרך של למידה מאחרים, זה בכל אופן קורה, במודע או לא במודע, דברים שאני אוהבת שמורים בזיכרוני".

"רק פה בחדרה החיה היצירתית שבי פרצה" (צילום: יגאל עמר)

מתוכננת תערוכה?
"לאחרונה קיבלתי תגובות מאוד מעודדות מכמה גלריות ידועות בארץ, זה מהמם כשאתה עוסק במשהו שממלא אותך וכשהעבודות, ה"בייביס", שלך מוצאות חן בעיניי אנשים אחרים. יש לי רעיון ויש קונספט לתערוכה עתידית שתהיה  "קצת אחרת", משולבת בסגנונות כי היצירות שלי הן לא רק מעולם הציור, אני גם מעצבת כובעים ומפיקה צילומים.

  בהחלט יש לי כוונה יום אחד להציג תערוכה, אבל רק שארגיש מוכנה, זה עדיין בתהליך "בישול" אישי. מה שכן, הבית שלי הוא גם הסטודיו שלי, שם אני יוצרת והרבה חברים שלי, משפחה ועוד אנשים יפים שביקרו אצלי בבית הצליחו להתרשם וליהנות מה-סטודיו-בית-גלריה האישית שלי".

כובע בעיצובה של נינה אפריל (צילום: איתמר רותם)

מבחינת צילומים, זה שאת גם מאוד אוהבת להצטלם.
"
גם להצטלם זו אמנות, אני עובדת בעיקר עם הצלם יגאל עמר, יש לנו כל מיני רעיונות יצירתיים כדי להפיק סטים מיוחדים, אני מתכננת את כל עניין הצילום, חוץ מללחוץ על המצלמה ולעיתים, אני זאת שמצטלמת בשביל הכיף, הניסיון והיצירה".

לא קשה להבחין שאת מאוד מוחצנת, איזה תגובות את מקבלת?

"אני מקבלת המון תגובות, הרוב המוחלט מפרגן אבל יש כאלו שלא מבינים שמדובר  באומנות. אני לא אשת מחשבים ואני לא יושבת שעות על הפייסבוק רק כדי להעלות עוד ועוד יצירות ולקרוא ולהגיב לכל מאות הפניות, אני מעדיפה לצאת ולפגוש אנשים במציאות מאשר לחיות מול המחשב, אבל יש בזה גם חסרון בכך שאני לא יודעת איך לשווק את האומנות שלי, אשמח למצוא איש שיווק דיגיטלי שיעזור במכירה של העבודות שלי, כי בינתיים, כל המכירות, הגיעו דרך המלצות ולקוחות מפה לאוזן".

נינה אפריל ברקע ציור וכובעים שעיצבה (צילום: איתמר רותם)

מה המקום האהוב עלייך בחדרה?
"
אני מאוד אוהבת את הגן המייסדים, הנמצא מול קניון לב חדרה. בשבילי זהו מקום מיוחד עם הדקלים הענקיים והגבוהים לאורכו, יש בו אנרגיה אחרת, אווירה ותחושה מיוחדת, רגועה ועמוקה. אני אוהבת גם את יער חדרה ומצד שני את השוק העירוני, אולי זה ישמע מוזר אבל חדרה היא עיר מאוד מיוחדת בעיני, אני תמיד מרגישה שיש בה משהו מסתורי".

רווקה? או תפוסה?
"
אשאיר את השאלה ללא תשובה, הרי חיים פרטיים לא סתם מכונים פרטיים. מה שכן אני יכולה להגיד שאולי יש עלי כבר 15 קעקועים, אבל טבעת על האצבע, עדיין אין לי".

נינה אפריל  (צילום: איתמר רותם)