מדי שנה מפרסמת רשות האוכלוסין וההגירה את השמות הפופולריים ביותר לבנים ולבנות בישראל. בשנה שחלפה השם הנפוץ ביותר לבנים היה מוחמד (כמו בשנה שעברה) ואילו לבנות תמר.

גם משרד החקלאות לא טומן את ידו בערוגה, ומפרסם כי בפעם השישית ברציפות השם מיקה הוא השם הפופולרי ביותר בקרב כלבות בישראל, ואילו בגזרת הזכרים, לראשונה אחרי שנים של דומיננטיות מוצדקת, השם שוקו ירד למקום השני ואת מקומו תפס לואי, השם הפופולרי ביותר כיום לכלבים זכרים בישראל.

מפתיע שאותו רעיון כביר של שמות פופולריים לסיכום שנה לא מיושם גם במשרד הכלכלה, או במשרד המסחר והתעשייה, לגבי מסעדות ושאר מוסדות אוכל.

"מאפיית הכיכר" | צילום: אשר קשר

הנה לדוגמה, שם של מועמדת לזכייה ודאית: "מאפיית הכיכר". עשרות מוסדות אוכל בעלי השם המקורי הזה פזורים בכל רחבי הארץ - מבאר שבע בדרום ועד כפר מנדא בצפון, כולל מאפיות כיכר סנוביות שניסו לשחק עם השם (כמו "מאפה הכיכר" בגבעתיים ו"בייקרי כיכר המדינה" בצפון תל אביב).

מדובר בשם הגיוני בסך הכל, שמחייב שני תנאים בסיסיים פשוטים למדי: שזו תהיה מאפייה ושהיא תשכון בסביבת כיכר.

עד לפני זמן לא רב "מאפיית הכיכר" בקרית מלאכי לא יכלה להתקיים בדיוק בגלל אותן סיבות: גם כי בצומת הרחובות שדרות ויצמן ובר יהודה שכן "קיוסק סימי" הוותיק, וגם כי לא היתה שם כיכר.

התלמידים ממוסדות הלימוד הסמוכים ודאי יגידו שהקמת המאפייה היא השינוי החשוב ביותר שקרה כאן, כי השוקו והבורקס לארוחת עשר הם שדרוג רציני בתפריט היומי שלהם, אבל ההורים שלהם בוודאי לא יחשבו כך, ויגידו כי דווקא הכיכר שהוקמה כאן היא הדבר החשוב באמת.

אבל זו דרכם של מבוגרים שראו בילדותם בעיקר סדרות על זהירות בדרכים (כי היה רק ערוץ אחד בטלוויזיה וזה מה ששידרו).

תשע בכיכר

ביום ראשון בתשע בבוקר גנן מטעם העירייה מטפל במלוא תשומת הלב בכיכר המקסימה והירוקה, וממול, במאפייה, שלושה קשישים לוגמים קפה של בוקר וממלאים טופסי מזל. חשוב לציין: אף אחד בקרית מלאכי לא היה מרים גבה משתוממת אם המקום היה נקרא למשל פיצוציית הכיכר.

אז נכון שחלק מהמקום מיועד לבורקס, רוגלעך ושאר מאפים, אבל אין ספק שחלק הארי שלו הוא החלק של הפיצוצייה - ועל כך יעידו הסיגריות והטבק למכירה, שלטי הפרסומת של מפעל הפיס, הטלוויזיה המשדרת הגרלות שונות, בקבוקי משקה חריף על מדפים מלאים בחלקם, ובקבוק אחד של ערק איילות, לגימה קצרה אחת לפני סיומו, לצד הכיור

גם העובדה שהמקום פועל כמעט מסביב לשעון רומזת שמדובר בעסק שמכוון לפרפרי לילה ששמים עינם בכוס או במשחקי המזל. לכאורה, שום דבר מההבטחות הקולינריות שתלויות בחוץ, כמו שקשוקה, פיצה וטוסטים.

שיעול כבד מלווה ביריקת ליחה סמיכה מכיוון אחד הלקוחות הביאו את הילדה לשלוח עיניים מתחננות בבקשה ללכת למקום אחר לאכול ארוחת בוקר, או אפילו לא לאכול ארוחת בוקר בכלל, אבל חבורה עליזה של ילדים שנכנסה לרכוש בורקס גבינה ושוקו בשקית שכנעה אותה להישאר, למרות שעד תום הביקור היא התעקשה שמדובר בפיצוצייה ולא במאפייה.

הילדה ביקשה חביתה בבאגט, אני ביקשתי טוסט. במאפייה כמו במאפייה, הבעלים שאל אם אני מעוניין בטוסט בבייגל או בבאגט.

ביקשתי בבאגט, בגלל שהייתי רעב וידוע שטוסט בבאגט גם הרבה יותר גדול וגם שומר על הגבינה טוב יותר מהבייגל, שלגבינה יש נטייה להישפך מתוכו בגלל החור המיותר באמצעו.

הטוסט הוגש אחר כבוד בצלחת חד פעמית | צילום: אשר קשר

בניגוד לילדה, שהוצע לה רק חומוס, כי לא היה סלט שיצטרף לחביתה, לי הוצעו אופציות מרנינות כמו טונה, זיתים ותירס.

ביקשתי טונה. הבעלים הדליק את הטוסטר ואנחנו הלכנו להתיישב בחוץ, לצד שולחן חבוט, היכן שהאשפה של בלייני מוצאי שבת כיסתה את המדרכה.

אם מתעלמים מהלכלוך מסביב, היה מקסים: השילוב של הכיכר הפסטורלית, השמש החורפית ועובד העירייה שעשה הפסקות מתודיות היה מהמם. יש אפילו משהו מרגיע בהמולה של תלמידים, כאשר אתה לא חלק מזה.

והרי המסקנות

באגט החביתה שקיבלה הילדה היה בדיוק כזה: באגט עם חביתה. אבל למרות המחסור במלווים מחויבי המציאות כמו חומוס, חריף או סלט, מסתבר מדובר בזוגיות מוצלחת.

הילדה טרפה את הכריך שלה ודיווחה ש: א. הבאגט טרי וטעים; ב. החביתה מעולה ומסודרת בקפידה לכל אורכו של הבאגט מבלי להשאיר חללים חסרי ביצה.

גם טוסט הטונה שלי היה טעים. לא ביקשתי רוטב עגבניות או קטשופ או מה שזה לא היה שהיה מרוח שם, אבל למזלי (או למזלו של המוכר) היה מדובר כאן בשכבה מאוד דקה של אדום שכמעט שלא הורגשה.

מה שכן הורגש הוא הטריות הנפלאה של הבאגט, למרות שעבר קלייה, וגם טעמה של הגבינה הטרייה שהועמסה על הבאגט שלי.

הטונה העניקה ערך מוסף עצום לטוסט והפכה אותו לארוחת שתי מנות של ממש, שהוגשה אפילו במלוא הכבוד על צלחת פלסטיק חד־פעמית (לעומת החביתה, שהוגשה בשקית נייר בלבד).

את הדילמה, האם מדובר בקיוסק, מאפייה או בפיצוצייה, חתמה יורשת העצר בהחלטה לקנח במאפה וקפה. אין יותר מדי אופציות אבל רוגלעך הוא תמיד פתרון נהדר לכל תשוקה פחממתית מתוקה ואפלה.

הרוגלעך כאן מצוינים, למרבה השמחה. מה שאומר שזו מאפייה. בהחלט מאפייה.  

מראה מקום

"מאפיית הכיכר", ויצמן 24, קרית מלאכי

שעות פעילות: א'-ה' 5:00-2:00, מוצ"ש מצאת השבת

פסקול: ילדים

תג מחיר: טוסט עם טונה בבאגט - 18 שקל, באגט חביתה - 18 שקל, קוקה קולה - עשרה שקלים, קפה עם רוגלעך - 12 שקל;
סך הכל: 58 שקל