הכתבה פורסמה לראשונה ב ynet. כתב: שחר חי. 

706,053 תלמידים ותלמידות יסיימו היום (יום ג') באופן רשמי את לימודיהם בחטיבות הביניים והתיכונים. בעוד חלקם ינצלו את חופשת הקיץ עד תום לפני החזרה ללימודים, אחרים ייפרדו באופן סופי מבית הספר ויישאו עיניהם לשירות הצבאי.

איתמר קאופמן, בן 17, יסיים היום את לימודיו בכיתה י"א, אבל לא בדיוק באופן שבו יסיימו חבריו. כבר שנתיים שהוא לומד מהבית, תלמיד אקסטרני, לא הולך לבית הספר, לא חווה את השיעורים בכיתה ואת ההפסקות. בעוד כמה שבועות הוא יחל ללמוד תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה, ובחורף הקרוב יסיים את כל הבגרויות שלו, ויקדים את בני גילו בכחצי שנה.

איתמר קאופמן. צילום: ניר קוריס

בזמן שחבריו ינצלו את חופשת הקיץ לבילוי בים, לטיסות לחו"ל ולהדחקת המחשבה על החזרה לשנתם האחרונה במערכת החינוך, יחל קאופמן לעבוד כמנהל צוות פיתוח בחברה שמפתחת מערכות חכמות לבתי מלון. במקביל הוא עובד על סטארט אפ משלו. "אני נשמע חנון, אבל אני חושב שאם אפשר לנצל את החופש כדי ללמוד יותר, מחוץ לגבולות בית הספר - זה כדאי. החברים שלי כבר רגילים, הם מקבלים את זה ותומכים מאוד, וגם לאנשים בחברה שאעבוד בה לא היה מוזר שאני צעיר כל כך, אני מתכנת כבר שמונה שנים, אז הגעתי עם ניסיון, ומתייחסים לזה רגיל".

קאופמן לומד כאמור בשנתיים האחרונות באופן עצמאי. "אני לומד כמו כולם, אבל בקצב שונה", הוא מסביר. "את החברים שאני לא פוגש ביומיום בבית הספר כמו כולם, אני פוגש במהלך סוף השבוע". את שירותו הצבאי דחה בשנה כדי שיוכל לסיים את התואר הראשון במדעי המחשב. "למעשה, אתגייס בעוד שנתיים וחצי. אני מאמין שזה יהיה ליחידה מודיעינית, אבל אדע בוודאות כשנתקרב למועד".

ירדן בן אביב. צילום: עדי אדר

ירדן בן אביב, שיסיים היום את לימודיו בכיתה י"ב בגימנסיה למדעים ואומנויות בחולון, יקדיש את החודשים הקרובים עד גיוסו לצה"ל להוצאת ספרו "יהלומים", שכתב בשלוש השנים האחרונות. הגרסה האינטרנטית של הספר זכתה בשני פרסי Wattpad - תחרות כתיבה עולמית באינטרנט.

"הרומן שכתבתי מספר על לונדון מילר, כוכבת על בת 16 שנרשמת בפעם הראשונה בחייה לבית ספר רגיל אחרי שאיבדה את הוריה בתאונת דרכים קטלנית. במסגרת החיים החדשים שלה היא מגלה שהיא משתוקקת לחברים אמיתיים ולא רק למעריצים", מסביר בן אביב. "בשלוש השנים האלה הייתי פיזית בשיעורים, אבל מנטאלית התעסקתי בעיקר בכתיבה, בשיעורי המתמטיקה כתבתי והלחנתי במקום לתרגל הנדסה אנליטית. למורים לא היה קל להתמודד איתי בשלוש השנים האחרונות, אבל הם הבינו אותי והכילו אותי. בבית הספר היו לי בעיקר רעיונות לכתיבה ולמדתי בבית".

12 השנים במערכת החינוך, הוא אומר, היו מרגשות ומאתגרות. "היו עליות וירידות ירידות, הכרתי כל כך הרבה אנשים, ולמרות שהיו לא מעט ימים של עצבות, שנמאס מהלימודים, זו הייתה חוויה משמעותית ומהנה".

פארן רז והערכה שיצרה. (צילום עצמי)

פארן רז ממושב ניר עציון תסיים גם היא היום את לימודיה במערכת החינוך. רז תעשה שנת שירות טרם גיוסה לצבא, ותטוס בעוד כחודשיים לטורונטו קנדה, שם תדריך בבתי ספר, תנועות נוער ומתנ"סים בקהילה היהודית. בחודשיים שנותרו לה עד לטיסה היא תתנדב במד"א, כמו בשלוש השנים וחצי האחרונות, ותקדיש את זמנה למשהו נוסף, חשוב לא פחות.

"לפני שנתיים הגעתי לתאונת דרכים מאוד קשה שנפצעו בה בני זוג באורח קל וקשה. הבעל ניסה להרים את אשתו, לראות אם היא יכולה לשבת, דבר שאסור לעשות בתאונת דרכים והוא בעצם השאיר אותה משותקת עד היום. כאב לי ממש לראות את זה שאנשים רוצים לסייע בתאונת דרכים אבל לרוב אין להם את הידע והכלים המתאימים", היא מספרת.

לפני שנתיים היא החלה לחקור את הנושא וגילתה את "שמונה דקות הזהב" – שעוברות מרגע התאונה ועד הגעת האמבולנס הראשון. היא הקימה פרויקט במסגרת ארגון ליד לפיתוח מנהיגות בישראל, ויצרה ערכת עזרה ראשונה ובה מוצרים בסיסיים להצלת חיים בשמונה הדקות הללו. "נפגשתי עם פרופסורים ואנשי מד"א, בחרנו את המוצרים, הגעתי לכנסת, נפגשתי עם שגריר ישראל באו"ם והערכה תהיה זמינה לרכישה באינטרנט בשבועות הקרובים". עד לטיסתה היא תקדיש את זמנה לשכנוע חברות ואנשים פרטיים לרכוש את הערכה.