שבוע יוצאת רשמית לדרך עונת הג'ודו העולמית, כשתחרות הגראנד פרי היוקרתית תתקיים בהיכל "שלמה" בתל אביב בימים חמישי עד שבת, וישתתפו בה מיטב הג'ודוקות מנבחרות ישראל גברים ונשים מול מתמודדים מהצמרת העולמית ומרחבי העולם.

כל אלה ינסו להשיג נקודות דירוג חשובות לקראת היעד המרכזי - אולימפיאדת טוקיו 2020, בשנה הבאה. שניים מהנציגים הישראליים שינסו לזכות במדליה מול הקהל הביתי יהיו הפאוור-קאפל של עולם הג'ודו הישראלי - בני הזוג החדרתים - ברוך שמאילוב ובטי טמלקובה.

שמאילוב וטמלקובה. "אם יש מישהי שיכולה לנצח אותי בקרב, זאת בלי ספק בטי" | צילום: דנה קופל

שמאילוב בן ה-25, המתחרה בקטגוריית המשקל של עד 66 ק"ג ונמצא כרגע רביעי בדירוג העולמי, נחשב לאחת התקוות האולימפיות של ישראל. טמלקובה בת ה-22, ילידת בולגריה, שהגיעה לישראל בעקבות האהבה והקשר הרומנטי עם ברוך, שואפת גם היא להגיע לאולימפיאדה בטוקיו, ותתחרה בקטגוריית המשקל של עד 52 ק"ג.

הכרה ועזרה

טמלקובה, שתחגוג בחודש הבא 22 ומתחרה בארץ במסגרת אגודת מיטב נתניה, בקושי ידעה דבר על ישראל או על חדרה עד לפני שנים ספורות. היא נולדה וגדלה בבולגריה, לא רחוק מעיירת הנופש בורגאס, הכה אהובה על הישראלים, ומגיל צעיר עסקה בספורט - בג'ודו ובריקוד. בגיל 11 החלה להתמקצע בג'ודו, ונחשבה לכישרון בולט במדינתה, עם שלל מדליות ותארים מקומיים ואירופים. ממש באחרונה, לפני חודשיים, השיגה את אחד ההישגים הגדולים בקריירה - מדליית זהב באליפות אירופה עד גיל 23, מה שהפך אותה לשלישית בלבד, אי פעם, שעושה זאת בעבור ישראל. קדמו לה אליס שלזינגר ב-2009 ו... בן-זוגה, ברוך שמאילוב, שעשה זאת ב-2014.

שמאילוב, שגם הוא יחגוג יום הולדת בחודש הבא, נולד בחדרה, וגר גם באור עקיבא ובפרדס חנה. הוא מתחרה בארץ במסגרת אגודת "ג'ודוקאן עוצמה פתח תקווה". בגיל שש הצטרף לראשונה לחוג אומנויות לחימה. בגיל תשע התמקד בג'ודו, התחיל להתחרות ברחבי הארץ וצבר לא מעט הישגים ומדליות. בגיל 12 עבר להתגורר באקדמיית הספורט בווינגייט, שם גר, התאמן ולמד עד גיל 18, בעקבות זיהוי הפוטנציאל הגדול שלו על ידי פיגורות בתחום, כמו אריק זאבי ויואל רזבוזוב.

למרות פציעה קשה בגילאי הנוער, שהשביתה אותו לשנתיים כשהיה בן 15, ברוך התאושש והחל להפגין את הפוטנציאל שלו גם בבוגרים. אף שהחמיץ את אולימפיאדת ריו לפני שלוש שנים, על טוקיו בשנה הבאה הוא לא מתכוון לוותר. רק בשנה החולפת, 2018, מעבר ההישג האדיר שלו - הזכייה במדליית הכסף בטורניר המאסטרס, שאליו מגיעים 16 המדורגים במקומות הגבוהים ביותר בקטגוריית משקל מסוימת באותה השנה, שמאילוב גם זכה בשתי מדליות ארד בתחרויות גראנד סלאם, וכן במדליית ארד נוספת ובמדליית כסף בתחרויות גראנד פרי.

"הג'ודו נתן לי כיוון בחיים", מסביר שמאילוב, המתגורר כיום עם בטי בחדרה, בדירה צנועה. אִתם יחד מתגוררת אלזה, אמו של ברוך, שגידלה לבדה אותו ואת אחותו, לאחר שהאב שממנו התגרשה כשברוך היה קטן, יצא מהתמונה. "אבא שלי היה מכור לסמים ועד היום אנחנו לא בקשר. אני אולי שומע ממנו פעם בשנתיים, אבל זה לא מעניין אותי. אילולא העיסוק בג'ודו, אולי הייתי נמצא היום במקום אחר והולך לכיוונים אחרים בחיים, ועל זה אני חייב לאמא שלי המון".

שניכם בכושר מצוין ועשיתם הישגים גדולים באחרונה, אבל בג'ודו יש תחרות גדולה בכל קטגוריית משקל ורק ספורטאי אחד מכל קטגוריה יוכל לייצג את ישראל בטוקיו. הבנתי, למשל, שאתה, שכרגע מדורג רביעי בדירוג העולמי, מתחרה נגד טל פליקר שמדורג חמישי בעולם.

שמאילוב: "אכן טל פליקר הוא ג'ודוקא מצוין, אבל אני לא מתמקד בתחרות מולו, זה לא משהו אישי שלי נגדו. אני מתמקד בעצמי ובהישגים שלי, בתחרויות מול היריבים מחו"ל, ובניסיון שלי בכל תחרות להגיע כמה שיותר רחוק ולסיים עם מדליה. מדליית הכסף שזכיתי בה במאסטרס בחודש שעבר היתה הישג חשוב מאוד בשבילי, הגדול ביותר עד כה, מה שעזר, כאמור, להציב אותי כרגע במקום הרביעי בדירוג העולמי והאולימפי בקטגוריית המשקל שלי. אורן סמדג'ה, מאמן הנבחרת, אומר תמיד, שמי שיגיע למועד הכי קרוב לאולימפיאדה בכושר הכי טוב ועם הסיכוי הכי טוב לחזור משם עם מדליה אולימפית - הוא זה שיטוס".

טמלקובה: "אני כרגע מדורגת 20 בדירוג העולמי ובתוך ה-20 הראשונות לדעתי בדירוג האולימפי. בקטגוריית המשקל שלי יש גם את גילי כהן וגם את גפן פרימו, שתיהן מתחרות טובות שכרגע מובילות עליי בדירוג. נראה מי תשיג יותר נקודות קריטריון והישגים בתחרויות, כדי להיות זאת שתהיה הנציגה של ישראל בטוקיו". 

שמאילוב וטמלקובה. "לא חשבנו שזה יהיה רציני כל כך" | צילום: דנה קופל

תעשו לנו רגע סדר, מה צריך לקרות כדי ששניכם תהיו באולימפיאדה בשנה הבאה?

שמאילוב: "עד מאי 2020 אנחנו צריכים להיות בין ה-20 הג'ודאים המובילים בקטגוריית המשקל שלנו בדירוג האולימפי וכמובן להיות ראשונים במדינה שלנו. אני יכול להיות שני בדירוג, אבל אם הראשון הוא גם ישראלי, הוא יעקוף אותי ויקבל את הכרטיס".

אתה נכנסים לשנה האולימפית אוטוטו, אפשרי להתרכז רק בג'ודו? להתקיים ולהתפרנס מזה? או שצריך לעבוד בעוד משהו במקביל?

טמלקובה: "זה לא פשוט. לברוך יש ספונסרים, ואני מלמדת ילדים בחוג ג'ודו פעם בשבוע. אנחנו מקבלים קצת כסף מהאיגוד, וזה טוב, אבל זה ודאי לא מספיק, וזה קשה מאוד".

שמאילוב: "בעקבות ההישגים אנחנו מקבלים מלגות בהתאם לסגל שאליו אנחנו שייכים. אין ספק שזאת עזרה גדולה מבחינת מימון טיסות לתחרויות ולאימונים, אבל זה לא הרבה. לשמחתי, יש לי היום שלושה ספונסרים: חברת הבנייה 'אסיה', חברת 'קידר מבנים' וחברת 'נחלים' שהיא חברה בת של עיריית חדרה. שלושתן עוזרות לי, ונותנות לי שקט נפשי ועזרה פיננסית, כדי להתמקד במטרות, באימונים ובתחרויות".

לחדרה יש עוד ג'ודוקא מוביל - טוהר בוטבול. מדובר בשלושה ג'ודוקות חדרתיים המועמדים להגיע לאולימפיאדה. מכירים בכם בעירייה? תומכים בכם?

שמאילוב: "עכשיו יותר, אבל עד לפני שנתיים לא ממש. צביקה גנדלמן יודע מי אנחנו, ובעירייה מכירים וחלקו לנו כבוד כבר כמה פעמים, אבל תמיד אפשר לעשות יותר, ולדעתי חדרה הופכת להיות אימפריה קטנה בתחום הג'ודו".

טמלקובה: "אנשים אולי רואים אותי כבולגריה או לא ישראלית, אבל אני כבר גרה בחדרה שלוש שנים, וזה הבית שלי. אני נשואה לברוך, ומייצגת את נבחרת ישראל, ואשמח שאולי בזכות הראיון הזה יתייחסו אליי גם כחדרתית וכספורטאית מקומית שמועמדת לאולימפיאדה".

שמאילוב: "אני רוצה להסביר לקוראים, שבטי עזבה את המדינה שלה, את המשפחה ואת המקום שבו גדלה כדי לבוא לארץ, ולחדרה. היא אלופת אירופה עד גיל 23, למען נבחרת ישראל ומדינת ישראל, ואני חושב שמגיעות לה הכרה ועזרה, ומגיע גם לה ספונסר מקומי. היא גאה להיות פה וזה הבית שלה".

אהבה ממבט ראשון

בימים אלה ממתינה טמלקובה לאישור ממשרד הפנים בנוגע למעמדה כתושבת ארעית. כרגע היא על תקן של תיירת עם אישור עבודה, ולכן אפילו לקופת חולים היא לא יכולה לגשת בצורה רגילה. האשרה עומדת לפוג בקרוב, וגם אם תקבל את מעמד התושבת הארעית, זה עדיין לא מספיק כדי שטמלקובה תייצג את ישראל באולימפיאדה. כדי שזה יקרה היא צריכה דרכון ישראלי, ובני הזוג מקווים שבעזרת משרד הספורט גם זה יקרה בזמן.

אחרי כל הביורוקרטיה, איך הכרתם?

טמלקובה: "לפני שלוש וחצי שנים היה מחנה אימון ליד ברצלונה. הייתי שם עם נבחרת בולגריה, וברוך עם הנבחרת הישראלית. לא הכרנו או ידענו שום דבר זה על זה, אף על פי שכבר אז ברוך היה מוכר יחסית בסבב העולמי, וגם אני לגילאים שלי הייתי יחסית מוכרת במעגל הג'ודו".

ברוך, עשית לה עיניים?

טמלקובה: "הוא הסתכל עליי, אבל לא ניגש לדבר אתי. שאלתי חברים מי הבחור, ואמרו לי שזה ברוך ושהוא מוכשר וידוע מאוד. אמרתי לעצמי שהוא נראה בחור נחמד, אבל בטח לא אראה אותו שוב".

שמאילוב וטמלקובה | צילום: דנה קופל

שמאילוב: "איך שראיתי אותה, לא יכולתי להוריד ממנה את המבט. לא קלטתי בהתחלה אם היא בכלל ג'ודוקא או לא, ונתקעתי עליה. כששאלתי עליה, אמרו לי: 'עזוב, אל תתקרב, היא מגיעה לכל תחרות עם פמליה של משפחה ששומרת עליה מקרוב, חבל לך על הזמן', אבל באותו הערב היה מפגש גיבוש בדיסקוטק".

ומה קרה שם?

טמלקובה: "כל הישראלים דפקו פוזה על הבר ואני נכנסתי למועדון, אבל לא ידעתי שהוא יהיה שם. פתאום ראיתי את הפרצוף שלו ואמרתי לעצמי: 'אוי, זה הבחור החמוד מהאימון', אבל לא ניגשתי אליו, והלכתי הצדה. הערב נמשך, היתה מוזיקה והיו ריקודים, אבל הוא לא ניגש לדבר אתי או לשאול איך קוראים לי. ניגש אליי חבר שלו שהתחיל לרקוד אתי, אבל זה לא היה ברוך. ואז אמרתי: 'יאללה, בפעם הראשונה בחיים שלי, אני אגש לבחור', ועשיתי את הצעד הראשון".

שמאילוב: "הרגשתי אִתה חיבור מהרגע הראשון. כל דבר שהיא עשתה מצא חן בעיניי, איך שהיא דיברה, התנהגה. הכל עשה לי הרגשה של אהבה ממבט ראשון".

טמלקובה: "המשכנו את כל הערב ביחד, הלכנו ביחד ברחובות ברצלונה, היה לנו המון על מה לדבר, המשכנו לעוד מועדון והיה ערב מקסים".

הכל טוב ויפה, אבל נגמר הערב ומחנה האימון וכל אחד חוזר למדינה שלו, איך זה הופך לקשר רומנטי וזוגי שמוביל לחתונה?

טמלקובה: "לא חשבתי שזה יהיה רציני כל כך. אמרתי שהוא חמוד ושמחתי לשמור אתו על קשר. גם כשלא היינו יחד, המשכנו לדבר בטלפון בהודעות ובשיחות".

שמאילוב: "ידעתי שאני רוצה שהיא תישאר בחיים שלי, לא ציפיתי שזה יתפתח לקשר כזה, אבל במשך חודשיים מאז המפגש בברצלונה כל יום דיברנו והיינו בקשר. לא ידעתי מתי אראה אותה שוב, בגלל הלו"ז של כל אחד מאתנו".

מתי נפגשתם שוב?

טמלקובה: "לא יכולתי להמשיך ככה בלי לראות את ברוך, אז לפני אליפות אירופה הגעתי לארץ ואמרתי שאני רוצה לראות אותו. הגעתי לארץ עם אמא שלי וזה היה לא פשוט, כי הייתי צריכה להסביר להורים למה בכלל אני רוצה להגיע דווקא לישראל. אבא שלי פחד, כי בחדשות רואים שבישראל יש כל הזמן מלחמה, ולא הבין מה יש לי לחפש פה. לא אמרתי להם כמובן שזה בגלל ברוך, אלא כי שמעתי שזה מקום יפה. הם אמרו לי שאני יכולה לנסוע רק עם אמא שלי. לא עניין אותי כלום, רק לפגוש את ברוך".

שמאילוב: "נכון שזה נשמע מוזר, פגישה שנייה כולה וכבר מפגישים את ההורים, אבל צריך להבין שאלה חודשיים שבהם דיברנו כל יום וכל היום. אחרי חמישה ימים בישראל הרגשנו שאנחנו לא יכולים זה בלי זו. עברו עוד כמה חודשים והיא הגיעה שוב לארץ, הפעם כדי להתאמן. אחר כך אני הגעתי לחג המולד לבולגריה, ואבא שלה כבר ידע. פחדתי מהתגובה שלו. הבנתי שהוא אוהב לצוד, והתחלתי להריץ סרטים בראש, אבל הוא מקסים וגם המפגש הזה עבר בשלום".

מתי החלטת שאת עוברת לגור בארץ באופן קבוע, עוזבת את בולגריה ועוברת לייצג את נבחרת ישראל?

טמלקובה: "אחרי שנה מאז ההיכרות הראשונה, הגעתי שוב להתאמן בארץ ואז החלטנו יחד שהוא לא רוצה שאעזוב, ואני לא רוצה לעזוב. ברוך דיבר עם אבא שלי, וגם באותה התקופה היו לי בעיות עם איגוד הג'ודו בבולגריה, שעשו לי חיים קשים מבחינה מקצועית".

שמאילוב: "שתבין, לא היתה לי בעיה לעשות ההיפך, ולעבור לגור אִתה בבולגריה. עם כל האהבה שלי למדינה ולמשפחה, הייתי עושה אותו הדבר בשבילה. אבל זה באמת היה צירוף מקרים, של הקשר שלנו עם המצב הקשה שלה מול ההתאחדות שם, שהוביל לפתרון הזה. הם כמובן עשו לה חיים קשים ולא קיבלו את זה בשמחה שהיא עוברת לישראל".

בטי, איך קיבלו אותך בנבחרת הישראלית?

טמלקובה: "שני הרשקו המאמן התרשם ממני מאוד, וכמובן שמח שאני רוצה לייצג את ישראל. ב-2017 השתתפתי בתחרות הראשונה שלי כישראלית. היום אני מרגישה שם נוח מאוד ושייכת מאוד, אבל בהתחלה זה לא היה קל. היו בנות שעשו פרצופים, שחשבו שאני באה לתפוס את מקומן. אולי הן קינאו ולא קיבלו את הבולגריה שהפכה פתאום להיות ישראלית".

שמאילוב: "אין ספק שהבנות בהתחלה לא עשו לה חיים קלים, ולצערי, זה היה מורגש. אני לא יודע אם זאת קנאה, כי היא בחורה יפה וגם מוצלחת מאוד, ואולי זה בגלל התחרויות, אבל הן פחות חיבבו אותה. הרגשתי את זה ולא התערבתי, כי היא חכמה מספיק כדי להתמודד עם הדברים האלה. היום כבר יש לה מעגל חברים רחב משלה".

הבנתי שלפני כמעט שנה הצעת לבטי נישואין תוך כדי שיט בנהר הסיין, מול מגדל אייפל.

טמלקובה: "אחרי שתחרות הגראנד סלאם בפאריז הסתיימה, ברוך היה צריך לחזור לארץ, אבל הוא נשאר עוד ערב. אף על פי שזה היה קצת מוזר, עדיין לא חשדתי. הלכנו לארוחת ערב בשיט בסירה בנהר הסיין, והכל היה רומנטי, אבל לא חשבתי שהוא יציע לי. במהלך השיט אני רואה שהוא הולך לשירותים כמה פעמים ולא הבנתי למה, אבל הכל היה כדי שישימו שיר מיוחד שהוא ביקש ויביאו את העוגה שהוא הזמין. זה היה מקסים ומרגש, וכמובן שאמרתי כן".

שמאילוב: "הצעת הנישואין לא היתה קשורה לסטטוס של בטי בארץ. תיכננתי את ההצעה במשך שלושה חודשים, והיה לי חשוב מאוד להפתיע אותה אחרי שנתיים של זוגיות. היא תמיד דיברה על פאריז, ואני יודע שזה המקום האהוב עליה. בנוסף, באפריל שעבר התחתנו בחתונה אזרחית בבולגריה. זה היה מצומצם, כי לא יכולנו לארגן חתונה ענקית ולהביא את כולם, אבל בעזרת השם נעשה גם אירוע כמו שצריך ומסיבה גדולה בארץ".

לעשות היסטוריה

טמלקובה מרגישה בארץ כישראלית לכל דבר. יש לה רישיון נהיגה, היא נשארת לבדה בבית כשברוך נמצא בתחרות בחו"ל, ואפילו לאזעקות היא התרגלה, אף שאלה חריגות יחסית בחדרה. "ההורים והחברים שלי שם מתגעגעים מאוד, אבל כל פעם שיש לי זמן ואני יכולה, אני נוסעת לבקר את המשפחה", מספרת בטי. "המשפחה שלי כבר התאהבה לגמרי בישראל ואוהבת מאוד להגיע לכאן לביקור".

את מרגישה ישראלית?

טמלקובה: "ברור. אני מרגישה כמו אזרחית המדינה, אני מרגישה שייכת ושהמקום הזה הוא חלק בלתי-נפרד ממני. היום אני כבר לפחות חצי ישראלית, כמובן, עם החצי הבולגרי שנשאר".

מה עם אוכל ישראלי? לדבר עברית את יודעת?

טמלקובה: "אני לא יכולה בלי חומוס, אני מתה על טחינה ואף אחד לא יכול לקחת ממני את זה. בעניין השפה, אני מבינה עברית טוב מאוד, אבל עדיין מעדיפה לענות באנגלית, כי יש לי הפרעה שאם אני לא מושלמת במשהו, אני מעדיפה לא לעשות אותו. אני עוד לא מרגישה מאה אחוז עם העברית שלי, מה גם שבכתיבה ובקריאה אני עוד לא טובה. אני מקווה בהמשך ללכת לאולפן, כדי שאוכל ללמוד לקרוא ולכתוב בעברית כמו שצריך".

מוזיקה כחול-לבן? טלוויזיה ישראלית?

טמלקובה: "אני אוהבת מאוד לראות עם ברוך תוכניות ריאליטי כמו נינג'ה ישראל, למשל. במוזיקה אני אוהבת מאוד את מוקי, ובשנה האחרונה השיר שהכי אהבתי לשמוע היה 'שני משוגעים' של עומר אדם. בכלל, אני רואה את העתיד שלנו פה, נגור כאן ונקים משפחה ביחד".

מה קורה כשיש לשניכם תחרות באותו הזמן, זה בצד זה? אפשר להתרכז בקרב שלך כשבן-הזוג או בת-הזוג מתחרים במזרן ליד?

שמאילוב: "בהתחלה זה היה קצת יותר קשה, הפסד שלה היה מערב הרבה רגשות שלי, אבל כיום אנחנו יותר רובוטים. צריך לעשות את ההפרדה ולשים את זה בצד, אחרת לא תוכל להיות מקצוען. לדעתי, זה יכול להסיח את הדעת לאחרים אולי, אבל אנחנו יודעים לתת מוטיבציה זה לזו, כדי שנפיק את המיטב. מובן שאני חייב לראות את התחרות שלה, אחרת אני לא רגוע".

אל תגיד לי שבתחרויות שלכם בחו"ל אתה לא מתגנב לחדר שלה בלילה, למרות האיסור.

שמאילוב: "תעבור לשאלה הבאה (צוחק), אבל בגדול אגיד לך שזאת אשתי, ואם אני רוצה לראות אותה, שום דבר לא יעצור אותי. מצד שני, אנחנו מקצוענים, ועובדה שהתוצאות שלי רק משתפרות בשנתיים האחרונות, מאז שבטי כאן אתי".

ברוך, היית מאמין לפני ארבע שנים שתהיה לך אשה מבולגריה שהיא גם ג'ודוקא? בטי, היית מתארת לעצמך שתעברי לגור בישראל בעקבות האהבה?

טמלקובה: "אין סיכוי בחיים, הייתי חושבת שאתה משוגע, מה הסיכוי שדבר כזה יקרה?".

שמאילוב: "לא הייתי מאמין לך, אבל באהבה אין חוקים, אי אפשר לתזמן את זה או לכפות את זה, ולפעמים זה קורה בזמנים הכי לא צפויים".

מה הסיכוי ששנה וחצי מהיום שניכם נמצאים באולימפיאדה בטוקיו?

שמאילוב: "כדי להצליח במשהו אתה צריך לתת את כל כולך, לא לפחד מהכישלון ולקוות רק לטוב. אני לא מכיר דרך אחרת להצליח. אני לגמרי רואה את עצמי זוכה במדליה אולימפית, אבל החלום הכי הכי גדול שלי הוא שאני ובטי נעשה את זה כזוג, ונצליח לא רק להיכנס לאולימפיאדה אלא גם להשיג שם מדליה. לא נסתפק בלהגיע לאולימפיאדה בשביל החוויה, ונעשה הכל כדי להפוך את החלום הזה למציאות".

טמלקובה: "לדעתי, בג'ודו אין זוג בהיסטוריה שעשה את זה בו-זמנית. אולי בטניס או בספורט אחר. אם זה יקרה, זה יוכל להיות רגע גדול ואדיר".

לסיום, במקרה של קרב ביניכם - מי מנצח?

טמלקובה: "כולם שואלים את זה. אני לא יכולה לנצח אותו בקרב רגיל, אלא אם אצליח להסית את דעתו".

שמאילוב: "אם יש מישהי שיכולה לנצח אותי בקרב, זאת בלי ספק בטי. ידוע שאי אפשר לנצח נשים בוויכוח, כך שאם בטעות אנצח אותה בקרב ג'ודו, בעצם אצא מופסד ואחר כך זה יתנקם בי".