אסי גומה שוב מוכיח שהוא סקורר משובח (צילום: אסף פרידמן)

שבעה שערים, שלושה מהפכים ודרמה ענקית ליוו את הניצחון הראשון של הפועל חדרה גבעת אולגה בעידן ניסו  אביטן - 3:4 על עירוני נשר.

אילון ירושלמי הצעיר ועלי חטיב הבקיעו שערים חשובים, אבל מעל כולם בלט אסי גומה. החלוץ, שחוגג השבוע 28, פתח על הספסל למרות שהיה כשיר, אבל בדקה ה-59 נזרק למערכה כשחדרה נקלעה לפיגור 2:1, השחיל צמד (כולל שער ניצחון דרמטי בדקה ה-93) והוכיח שוב לכל המפקפקים שגם בליגה השנייה הוא חייב להיות באנקר בהרכב של חדרה.

זוג אס

לאחר שישה מחזורים נמצאת חדרה במקום ה-11 עם שבע נקודות, כמו לנצרת עילית שבמקום התשיעי, אבל בעוד ההתקפה מספקת את הסחורה, ההגנה של החדרתים סופגת הכי הרבה בליגה – 13 פעמים עד עכשיו.

"אנחנו צריכים לשפר את משחק ההגנה, וזה אומר שכל הקבוצה צריכה לעשות את זה, כי אם נמשיך בקצב ספיגות הזה, יהיה לנו קשה מאוד להצליח. לפחות השגנו ניצחון, וזה היה חשוב מאוד", אומר גומה שכבר חתום השנה על שלושה שערים, את כולם כבש כשעלה מהספסל, ולאחר ששותף בארבעה משחקים מתוך השישה.

בוא נתחיל עם המשחק נגד נשר. אתה פותח על הספסל, אתם בפיגור 2:1 ואתה נכנס בדקה ה-59. מה עובר לך בראש?

"האמת שאיך שהתחיל המשחק דווקא הייתי בטוח שבגלל שפתחנו טוב אני אכנס כשנהיה כבר ביתרון של 0:2 ואז יהיה לי תפקיד אחר - בעיקר לעזור לשמור על התוצאה, כי בתחילת המשחק היה נראה שלשם המשחק מתפתח. פתאום הם עשו מהפך מטורף משום מקום, וידעתי שאני נכנס כדי לעזור לקבוצה לעשות מהפך ולנצח. בכלל הייתה לי הרגשה לפני המשחק שהולכים להיות הרבה שערים, ולא טעיתי".

באמת החזרת את הקבוצה לעניינים עם שער שוויון 2:2 ואפילו עליתם ליתרון, אבל אז הגיע השוויון שלהם בדקה ה-87.

"אולי פעם הייתי נשבר עם שערים בדקות כאלה, אבל בשנים האחרונות אני לא מוותר. למרות שהם הישוו בדקה מאוחרת ואולי אחרים היו נשברים, הייתה לי תחושה שהכדור ייפול איפשהו ברחבה. אמרתי לעצמי: 'אסי, תהיה עירני'. בסוף זה קרה בקרן בדקה ה-93. היה אחלה, אבל לא צריך להתרגש יותר מדי".

למה לא?

"אצלנו בעיר אחרי כל צמד אתה מסי, ואם משחק אחד אתה לא טוב - אין לך מקום בלאומית ואוהדי הפייסבוק יורדים עליך ושולחים אותך חזרה לליגה א'".

איך אתה מתמודד עם ביקורות של אוהדים שאתה אחלה שחקן לליגה א', אבל לא מתאים ללאומית, בטח לא כשחקן מוביל.

"זה הכדורגל. אנשים יוכלו לשפוט אותי בסוף העונה. אם נעבור עונה שלמה, אסיים עם שלושה או ארבעה שערים ונרד ליגה - כנראה שהם צדקו. אבל אם בסוף העונה, אהיה עם יותר מעשרה שערים - הם יצאו מטומטמים. אי אפשר לקבוע עובדות כל כך מוקדם, אני עצמי לא יכול להגיד אחרי שישה מחזורים איך אני בלאומית, מה גם שכולה שיחקתי בארבעה משחקים מתוך השישה ולא פתחתי בהרכב בכולם".

ועדיין, מה דעתך לגבי היכולת שלך? מתאים ללאומית או לא?

"עם כל הכבוד לכל 'הפרשנים' שמעבירים ביקורת ביציע או מהמקלדת, אני מאמין בעצמי ואמשיך לדבר בימי שישי ושני, וגם שלישי וראשון אם צריך. אני שחקן ליגה לאומית בשקט, ואפילו יותר מזה. ואם אני מאמין בעצמי - זה מספיק".

היית באקסטזה אחרי השער בדקה ה-93.

"זה נכון, להגיד לך שלא עברו לי בראש כל הדיבורים עליי וההסתה של חלק מהאנשים נגדי? בטח שעבר בראש. רציתי מאוד לפגוש את כל האנשים האלה ביציע אחרי הגול, ולעשות להם סימן של 'שבו שבו בשקט, שבו בפינה', אבל זה לא קרה. החברים שלי תפסו אותי וחגגנו ביחד. באמת שגם שני השערים האלה לא אומרים כלום, אני צריך להמשיך ככה ובסוף העונה נראה מה מצבנו".

חיקוי של מומו

הניצחון האחרון על נשר שיחרר הרבה לחץ בחדרה, בעיקר על הקווים, שם חיכה ניסו אביטן בקוצר רוח לניצחון הראשון שלו כמאמן הקבוצה.

ניסו אביטן כבר למעלה מחודש על הקווים, התרגלתם אליו?

"ניסו בנאדם זהב. הביאו לפה מאמן בדיוק בסגנון של מומו, ובזה הם פגעו בול. כמו מומו שמכבד את השחקנים ומחובר אליהם, ניסו הוא סוג של חיקוי של מומו, אבל עם מראה שונה וסגנון קצת יותר עדין, אבל הוא יודע איך לדבר עם השחקנים ולהוציא מאיתנו מה שצריך".

הניצחון הזה היה חשוב מאוד לכולכם, אבל בעיקר לניסו.

"אין ספק שרצינו מאוד להביא לניסו ניצחון ראשון. הניצחון הזה נותן סוג של שקט וביטחון גם עבורו, כי עם כל המחמאות, מאז שהוא הגיע לא ניצחנו ובאמת הגיע הזמן שזה יקרה".

ביציע בעפולה יש נוכחות די דלילה של אוהדי חדרה.

"אני חושב שהתחלנו את העונה עם יותר אוהדים, אולי חלק התאכזבו, אולי חלק ציפו ליותר, אבל צריכים להבין שזאת לא ליגה א' שהיינו באים לכל משחק פייבוריטים ובדקה ה-15 כבר הובלנו 0:2.  השנה ברוב המשחקים אנחנו מגיעים אנדרדוג, אנחנו ממשיכים ללמוד את הליגה ולצבור ביטחון ממשחק למשחק ונמשיך להגיע צנועים".

ניסטל. התפטרות שהדהימה את העיר (צילום: זהר שחר)

התרגלת כבר למגרש "הביתי" בעפולה?

"יש לזה פלוס ומינוס. הפלוס הוא שיש שם דשא מהטובים בארץ. המינוס הוא שכל משחק אתה יוצא לשמונה שעות מינימום, כמו יום עבודה במפעל. אתה יוצא ב-14:00 ומגיע הביתה ב-23:00. אחרי ניצחון אין לי בעיה להגיע הביתה גם לפנות בוקר, אבל אחרי תיקו או הפסד וכשהמשחק ביום שישי ואתה מגיע דקה לפני הקידוש, זה קצת מבאס וקשה, אבל אנחנו לא מתלוננים. כולנו רצינו את הלאומית, הזענו ועבדנו קשה כדי שזה יקרה".

מה תגיד לאוהדים שלא מגיעים?

"הייתי שמח שיבואו יותר אנשים, גם כאלה שהם אוהדי אולגה. כמה שיותר קהל יגיע לעפולה, ככה יהיה לנו יותר כוח, דחיפה ומוטיבציה. נכון שהקבוצה עדיין מזוהה ב-90 אחוז כהפועל חדרה, אבל אנחנו גם קבוצה של אולגה ונקווה שזה יקרה בסוף. אני יכול להגיד שאנשי אולגה מתעניינים בקבוצה, מפרגנים לי, באים אליי לחנות ושואלים שאלות למרות שהם מרגישים שהחלק של אולגה נמחק וכואב להם, אבל נקווה שהזמן יעשה את שלו ושגם הם יגיעו בסוף, כי הם כוח אדיר".

המטרה הייתה ונשארה הישרדות?

"בטח. לא פלייאוף עליון, לא גמר גביע הטוטו ולא דברים אחרים, קודם כל להישאר בליגה. צריכים להיות ריאליים, זאת ליגה חדשה עבור הפועל חדרה. אנחנו לומדים אותה, ולמרות שאנחנו בשנה הראשונה בלאומית אחרי 20 שנה בליגה א' ואין לנו מגרש ביתי, אנחנו קודם כל רוצים לשרוד. אם נצליח גם להתברג בחלק עליון, כי יש לנו קבוצה חזקה עם שחקנים טובים ותקציב לא קטן, אני לא אופתע. אנחנו לא נופלים מהרבה קבוצות בלאומית".

בניגוד לשנים קודמות, אין יותר מדי שחקני בית בולטים השנה, פרט לך, לאליאס זאנה וליעקב אבבה.

"זה חבל מאוד, אבל אמשיך ואדגיש שלצערי לא תמיד מעריכים מספיק את שחקני הבית בחדרה. שחקני הבית שגדלו כאן נותנים למועדון יותר ממה ששחקני בית נותנים במכבי חיפה או במכבי תל אביב מבחינת אהבה ומסירות, אבל הכל שאלה של ביטחון וכמה מאמינים בהם. אני לא מתערב כמובן בהחלטות המקצועיות ובשחרורים, אבל לדעתי בחדרה יש מספיק חומר מקומי טוב כדי שיהיו הרבה שחקני בית שישחקו בלאומית".

הבנתי שאתה עדיין בקשר טוב עם מומו ניסטל. איך הוא בימים אלה?

"הייתי חבר של מומו לפני שהוא אימן אותי בחדרה, ואשאר חבר שלו גם אחרי. מקצועית, הייתה לנו תקופה אדירה עם מומו. אנחנו יושבים, אוכלים ושותים יחד, ואני לא רואה בזה בעיה. אני מספיק מקצוען כדי לעשות את ההפרדה בין מה שהיה למה שיש היום. מומו היום הרבה יותר רגוע ונראה שהוקל לו. אם זה טוב או לא? ימים יגידו. מומו מפרגן לי ולקבוצה, נותן לי טיפים ורוצה שכולם יצליחו".

ירידה היא כישלון

בגלל החגים, משחק הליגה הבא של חדרה יתקיים רק ב-16.10, באצטדיון המושבה מול הפועל פ"ת. לפני זה לגומה ולחבריו מצפה מפגש חוץ ביום ראשון הקרוב במסגרת רבע גמר גביע הטוטו, מול הפועל רמת גן, נגדה התמודדו לפני שבועיים בליגה וסיימו בתיקו 1:1.

"גביע הטוטו זה בונוס. אם ננצח כמובן שנשמח, אבל אם לא - זה לא נורא", אומר גומה. "שלא תטעה, אני רוצה לנצח תמיד, אבל זה באמת רק בונוס עבורנו. זה נחמד, זה כסף לא רע עבור המועדון, אבל הליגה חשובה יותר".

אם תרדו ליגה בסיום העונה, זה יהיה כישלון?

"בטח, זה יהיה כישלון גדול. עם כל הכבוד לזה שאנחנו עולה חדשה ושאין לנו מגרש ביתי, השקיעו בקבוצה הזאת הרבה כסף, הביאו לכאן שחקנים בעלי שם בכדורגל הישראלי. אם שחקני החיזוק שהגיעו לחדרה היו חותמים בהפועל תל אביב, אף אחד לא היה מרים גבה. אם נרד זה יהיה כישלון ענק, וגם המגרש בעפולה לא יהווה תירוץ. מי שלא חושב ככה הוא פחדן. המטרה היא להגיע צנועים, להמשיך לעבוד קשה ולא רק להישאר בליגה בפוקס במחזור האחרון, אלא לעשות עונה יפה כי השקיעו בנו ולא באנו רק כדי להעביר עונה".

מה זה אומר?

"לפי כל מה שנותנים לשחקנים כאן ומשקיעים בנו, אנחנו צריכים גם העונה לעלות ליגה. יש לנו במועדון דברים שלא היינו רגילים אליהם בחדרה כל השנים, דברים שלפני כמה שנים היינו יכולים רק לחלום עליהם, כשהיינו מגיעים לאימונים ולא היה חשמל בחדר ההלבשה והייתי מתלבש עם הפנס של הנייד".

אחרי הפגרה מצפים לכם צמד משחקים סופר קשים מול מועדונים גדולים - הפועל פ"ת והפועל ת"א.

"מה שבטוח - לא נבוא כדי להתבטל, נסתכל להם בלבן של העיניים וגם נוציא נקודות בעזרת השם. כשחקן כדורגל אתה רק רוצה לשחק באצטדיונים כאלה מול אלפי אוהדים ביציע".

אחרי הצמד שכבשת מול נשר, אתה מאמין שהוכחת למי שצריך שמקומך בהרכב?

"קודם כל מה שניסו יחליט - אקבל תמיד באהבה, אבל אני תמיד רוצה לפתוח. לא ידעתי מה זה ספסל בחיים שלי, ככה שאני לא יכול להיות מבסוט מזה שאני פותח על הספסל, אני הכי אמיתי שיש. אם יש כאלה שזה לא מפריע להם - אחלה, אבל כשאני כשיר ולא חולה או פצוע, אני לא יכול לפתוח על הספסל ולהגיד שאני סבבה עם זה".

מצד שני, אתה מתמודד על חולצת ההרכב מול חלוצים בעלי שם כמו עמאשה וקדוסי.

"אין לי בעיה עם שמות. אם אראה תחרות ספורטיבית, בריאה ומקצועית, אהיה הראשון לפרגן למי שטוב ממני ואפרגן באהבה. אם הוא יבקיע גול, אקפוץ עליו ואחבק אותו".

לסיום, עם כמה שערים תסיים את העונה?

"המטרה שלי היא להגיע לסביבות ה-15 שערים, וזאת תהיה עונה טובה עבורי. כל עוד אני משחק ואני בריא, אני מצפה מעצמי לכמות כזאת. אני מקווה שנמשיך להתחבר ולהשיג עוד ניצחונות, ועם זה יגיעו גם השערים".