בשאלון פתיחת העונה החגיגי שערכנו ב"ידיעות חדרה" בתחילת העונה שעברה, נשאלו השחקנים מיהו השחקן הכי קשוח, זה שלא ירצו לפגוש בסמטה חשוכה.

התשובה הפופולארית של רובם הייתה יעקב סלומון - שחקן הנשמה של הקבוצה. סלומון, כלבויניק במובן הטוב של המילה, אחד כזה שיכול למלא כל תפקיד בהגנה - קשר אחורי, בלם או מגן - אמור היה לחגוג הקיץ יחד עם חבריו את העלייה ההיסטורית של המועדון לליגה הלאומית אחרי 20 שנה.

בפועל, סלומון בן ה-28, שהתחתן בעונה החולפת עם בחירת ליבו עינב, מוצא את עצמו מחוץ לקבוצה אחרי שבע שנים ברציפות ועוד מספר עונות לפני כן, וכרגע הוא עדיין ללא קבוצה לעונה הקרובה.

סימנו אותי

את עונת 2016/17 סלומון ירצה לשכוח. הוא שותף בשישה משחקים בלבד (ארבעה בליגה ושניים בגביע), מתוכם רק בשלושה פתח בהרכב ובשלושת האחרים שולב כמחליף. אגב, במשחקים בהם הוא פתח, חדרה ניצחה, מה שמעלה עוד יותר את רף התיסכול של סולומון, שבגילוי לב נדיר החליט לספר מה עובר עליו בימים אלה.

"לפני שאני מדבר על עצמי, חשוב לי להגיד שזה לא רק אני, יש לא מעט שחקנים בחדרה שהיו צריכים להמשיך עם הקבוצה ללאומית. לא ברור לי איך חבר'ה כמו אבי קרמר, נמרוד כהן, ויטלי גנון ואחרים, לא מקבלים את הקרדיט שמגיע להם", אומר סלומון וחושף בטן מלאה על המאמן, מומו ניסטל. "אני בטוח שהכל זה החלטות של מומו ניסטל שמקבל יד חופשית מהיו"ר אורן גולן. אם זה היה תלוי בגולן, לדעתי עוד שחקנים בית היו נשארים. אף אחד לא מבין את ההחלטות של מומו".

יעקב סלומון

דווקא כלפי חוץ נראה שיש אחלה כימיה בין מומו לשחקנים, נראה שהחבר'ה משחקים בשבילו.

"מומו עושה איפה ואיפה בין שחקנים. אם למשל במהלך אימון שחקן יאחר, נגיד אני - הוא יגיד לי: 'אתה לא מתאמן', אבל אם זה יהיה מישהו אחר, הוא יעלים עין ויתעלם כאילו זה לא קרה. ככה הוא מתנהג".

יש מי שיקרא את הראיון איתך, ויגיד שאתה ממורמר. הקבוצה עלתה ליגה אחרי 20 שנה, מי שהוביל אותה ללאומית זה מומו ניסטל והוא גם נבחר להמשיך לאמן את המועדון.

"כשהולך, הכל טוב ואף אחד לא מדבר על זה. אבל כשלא הולך? השחקנים אשמים. אין ספק שלמומו מגיע לאמן, אבל הוא צריך להבין ששחקנים הם גם בני אדם, וצריך להתייחס אליהם בהתאם".

ניסית לדבר איתו?

"לא, מה זה ייתן לי? מומו תמיד ימצא את התירוץ להגיד לי למה אני לא משחק ולמה אני לא מתאים, אז החלטתי שאין טעם שנדבר. גם כשאחרים היו פצועים או מורחקים ומומו היה חייב להרכיב אותי, הוא חשב שאעשה לו בכוונה. לא קיבלתי הזדמנויות בעונה החולפת, ומומו ניסה להעיף אותי מהקבוצה כבר מתחילת העונה. שחקנים ניגשו אליי במהלך העונה ואמרו לי שהם לא מבינים למה אני לא מקבל צ'אנס".

אם אתה כל כך טעון, למה לא ניגשת אליו ואמרת לו את מה שיושב לך על הלב?

"אם זה היה מאמן אחר, הייתי ניגש אליו, אבל במקרה של מומו אין טעם. היה מספיק לי משחק אחד, והייתי מראה לכולם מה אני שווה. אם הייתי מקבל את ההזדמנות, הייתי לוקח אותה בגדול ואי אפשר היה להתעלם ממני. בחלון ההעברות באמצע העונה היו לי הצעות מבאקה, אום אל פאחם וטירה, אבל זה לא התאים לי. חשבתי שאולי אקבל את הצ'אנס בחדרה, והחלטתי להישאר כי האמנתי שאוכל לשחק ולהיות חלק חשוב מהקבוצה, אבל זה לא קרה".

מי שעוקב אחרי הקבוצה ואחריך, שם לב שגם בשנה שלפני כן, בדיוק כשהתחילה הריצה המטורפת שלכם למקום השני ולמשחקי הפליייאוף, לא היית שחקן הרכב.

"במהלך אותה עונה שיחקתי יותר מ-20 משחקים, אבל כן - בחלק האחרון פחות שיתפו אותי, ואולי הייתי צריך להבין מה קורה. אני לא יודע מה גרם למומו לסמן אותי, אבל אם המצב באותה עונה היה עוד סביר, בעונה האחרונה זה היה על הפנים. עכשיו, כשאני מסתכל אחורה, הייתי צריך לעזוב בחלון ההעברות בדצמבר האחרון".

החבר הטוב שלך אמיר טמניו כן חתם על חוזה, והוא ממשיך בקבוצה.

"זה נכון, אמיר חבר טוב, יותר מאח בשבילי, ואני מאוד שמח בשבילו, אבל הוא חתם לפני שמומו סיכם על כך שהוא שנשאר, כמו שקרה גם עם זלקה וזאנה".

תנו צ'אנס

בזמן שהוא מחפש קבוצה לעונה הבאה, עובד סלומון במהלך השבוע כאחראי תחזוקה באולמי "גאיה" שבבעלותו של יקיר שוורץ. לסלומון אין ספק שסומן על ידי המאמן, והוא מביא כדוגמה את המשחק מול אסי גבלעו, כשניסטל נעדר ממנו עקב מחלה. "מומו היה חולה, ומי שאימן אותנו היה אורן גולן. פתאום כן הייתי טוב בשביל לשחק וניצחנו 0:3, אז מה כבר אפשר להגיד?", הוא אומר.

אולי אתה לא מתאים לליגה השנייה?

"כשחקן בית שגדל פה ומשחק כאן כל כך הרבה שנים, מגיע לי את הצ'אנס להראות מה אני שווה, מה זה מפריע? תנו לי או לנמרוד כהן או לאחרים כמה דקות להראות מה אנחנו שווים. לפסול שחקנים כמוני כמו נמרוד או כמו אבי קרמר, שהיה שחקן הרכב קבוע? אני במקום קרמר הייתי אומר להם תודה רבה וביי. אני צריך להתחיל את האימונים בלי חוזה ול'היבחן' כדי להראות להם את היכולת שלי?".

אם מומו לא היה ממשיך, היית נשאר?

"אני מאמין שכן. כבר הגעתי למסקנה שלא משנה מה אעשה, זה לא יעזור. למומו יש הרבה מזל, כי בעלים אחר במקום אורן גולן, אחרי ראיון שמומו נתן אצלכם ערב משחק עונה, היה שולח אותו מיידית הביתה. אגב ,שלא תטעה, הפועל חדרה לא עשתה איזה הישג יוצא דופן עם עליית הליגה בעונה שעברה, עם היריבות שהיו לנו והתקציב שלנו, אוי ואבוי אם חדרה לא הייתה עולה. היינו בכמה דרגות מעל היריבות שלנו, חסר לנו שלא היינו עולים".

אבל אבבה, זלקה, זאנה, תורג'מן, גומה - כל אלו שחקני בית שחתמו וימשיכו עם הקבוצה בלאומית.

"בוא נגיד את האמת, הקבוצה הזאת היא לא הפועל חדרה גבעת אולגה, אלא הפועל חדרה. אסי גומה או אבירן תורג'מן הם עדיין קצת יותר מזוהים עם אולגה, ובכלל מפריעה לי ההתנהלות במערכת כלפי שחקני בית. אגיד לך יותר מזה, תראה שעד ספטמבר עוד 3-2 שחקני בית שחתמו, ירצו לעזוב לבד".

אתה כועס על מומו?

"אני אדיש אליו, כבר הפסקתי להתרגש ממנו. אם הוא יעבור מולי ברחוב, אני לא חושב שאגיד לו שלום. אם זה היה מישהו אחר במקומי, אני לא יודע איך הוא היה מגיב. שתקתי כל העונה, לא דיברתי, כיבדתי את ההחלטה של המאמן, אבל עכשיו החלטתי להפסיק להיות בשקט ולספר מה קורה. לדעתי מומו רוצה שכל התהילה תלך אליו, ואולי בגלל זה הוא מרחיק את שחקני הבית".

בלי פרוטקציות

מומו ניסטל מסר בתגובה: "ההחלטות שלי בנוגע לסגל לשנה הבאה, הן אך ורק מקצועיות נטו. אני מכבד את יעקב ואת כל השחקנים שהעלו אותנו ליגה יחד עם כל הצוות, ומודה להם על כך.

"מעבר לכך, אני מאחל להם מכל הלב הצלחה במקום הבא שלהם. אני לא שוכח שאכלנו יחד מאותה צלחת כמה שנים טובות. האמת היא שאני מבין אחד אחד מהם, זה כואב וצובט אבל בסופו של דבר ההחלטות מתקבלות על ידי בצורה מקצועית, בלי פרוטקציה לכאן או לכאן".