מכבי חדרה מודל 2019/20 חוזרת לעניינים. לאחר פגרת קיץ ארוכה, תפתח הקבוצה של ניב רבי את דרכה בשבוע הבא במחוז הצפוני של הליגה הארצית, כשתתמודד ביום שלישי הקרוב (20:30) באולם בעין חרוד מול הפועל גלבוע ברוש, במסגרת המחזור הראשון של העונה.

לאחר עונה מאכזבת אשתקד שהסתיימה במקום השישי בלבד, עם מאזן שלילי של עשרה ניצחונות ו-12 הפסדים, בחדרה החליטו לצרף הקיץ שחקנים ותיקים ומנוסים במיוחד מהשורה הראשונה בכדורסל הישראלי, ובראשם קפטן הפועל תל אביב לשעבר ושחקן נבחרת ישראל, מתן נאור בן ה-39. לנאור המנוסה הצטרף ותיק אחר ובלתי נגמר, אלירן גואטה מאליצור נתניה, שיחגוג בינואר הקרוב את יום הולדתו ה-45! עם שניהם יחד, ועם מושון יעקוסי בן ה-39, שימשיך לעונה נוספת — ותק וניסיון הם דברים שיהיו העונה בחדרה בשפע.

נאור. "יכול להיות שזאת תהיה העונה אחרונה שלי" | צילום: אסף פרידמן

מי שעזבו את הקבוצה הם אדיר הרוש ואבי פוגל, ומי שימשיכו במועדון גם השנה הם שי קליינמינץ וליאור קוויק. נוסף על נאור ועל גואטה, שם מעניין נוסף שהצטרף לחדרה הוא עזמי אבו אחמד בן ה-23, שבעונה הקודמת הגיע עם מגדל העמק עד גמר הפלייאוף בארצית.

אבל עם כל הכבוד לאבו אחמד ואפילו לגואטה, מתן נאור הוא בלי ספק השם הכי גדול שהגיע לעיר בשנים האחרונות. רגע לפני פתיחת העונה ישבנו לשיחה מרתקת על הקריירה העשירה, על המטרות שלו ושל חדרה, וכמובן על הכדורסל הישראלי.

בחירה נכונה

נאור, כאמור, הוא לא שם שצריך להציג לחובבי הכדורסל. מי ששימש שנים כקפטן הפועל תל אביב, נמצא בשלהי הקריירה ובשנים האחרונות שיחק בליגה הארצית, שם הפך ל"קבלן עליות" במדי אליצור נתניה והפועל חבל מודיעין, יעשה את הדרך העונה מהוד השרון שבה הוא מתגורר, ועד לארובות בחדרה.

"אחרי שבעונה הקודמת עליתי ליגה עם מודיעין, קיבלתי הקיץ כמה הצעות לעונה הקרובה", מספר נאור. "בגלל ההיכרות שלי עם אלירן גואטה ועם מושון יעקוסי, עם שילוב של פן כלכלי שנכנס לשיקול, ועצם העובדה שאני תזונאי קליני ומאמן כושר ועושה עוד דברים כיום, היה חשוב לי שאוכל לשלב את זה, וחדרה הייתה הבחירה הכי נכונה בעבורי".

אין ספק שאתה יכול לשחק בלאומית, למה לא המשכת עם מודיעין?

"גם שנה קודם עליתי עם נתניה ולא המשכתי איתם ללאומית, וגם עם מודיעין זה קרה, אבל הליגה השנייה זה לא משהו שכיוונתי אליו, למרות שהיו לי הצעות משם עם יותר כסף כמובן. מאחר שאני כבר חושב על היום של אחרי הכדורסל, כיום זה משהו שהוא יותר לנפש שלי, ולא רק הצד הכלכלי והמקצועי הוא השיקול. זה צריך להשתלב עם החיים שבניתי מסביב, ולכן הלאומית לא הייתה רלוונטית מבחינתי. יש שם יותר אימונים, שזה ההבדל העיקרי והמשמעותי, ובנוסף, הליגה פיזית יותר, ואני מודע לעצמי בשלב הזה של הקריירה".

"הסיפור מבחינתי הוא שאנחנו לא מייצרים כוכבים, ולכן זאת תעודת כבוד ענקית לכדורסל הישראלי, שלמרות שכבר 20 שנה מעמד השחקן הישראלי הולך ופוחת, ואין שחקנים מובילים בקבוצות, אנחנו עדיין ממשיכים כל קיץ להצליח באליפויות אירופה"

איך זה לנסוע כל יום מהוד השרון לחדרה?

"לא נורא בכלל. האמת היא שזה הפתיע אותי, חשבתי שזה יהיה רחוק יותר, ובהתחלה קצת שללתי את זה, אבל אמרו לי 'שים וייז ותראה שחדרה בכלל לא רחוקה'. כשאין תנועה, לוקח לי פחות מ-40 דקות להגיע, וגם אם יש פקקים, זה לא סוף העולם".

והמטרה ברורה לכולם?

"בחדרה לא הגדירו מטרות באופן מוצהר, כך שאם לא נעלה זה יהיה כישלון, אבל אני חושב שממה שראיתי עד עכשיו הליגה הארצית העונה תהיה ברמה גבוהה יותר מבשנה שעברה. יש בערך שש קבוצות, כולל חדרה, שהשקיעו סכומי כסף וניסו להעמיד סגלים איכותיים יותר, וגם יהיה פלייאוף ממקומות 8-1, ככה שהמטרה הראשונית היא כמובן להגיע לשם".

עצוב מאוד

בגיל 39, ואף שעבר כבר בכל הצמתים המרכזיים של הכדורסל הישראלי, נאור עדיין מלא באנרגיה ובתשוקה למשחק.

"אם לא היה לי חשק, לא הייתי פה", אומר נאור. "אני הרי לא חייב את זה. כדורסל זה חלק ממני. מן הסתם, ברור לי שזה לא יימשך לנצח. אני לא יודע להגיד עוד כמה זמן. יכול להיות שזאת תהיה העונה האחרונה שלי, אבל אני עוד לא חושב על זה. כרגע אני בחדרה, מתחיל עונה חדשה. ארצה לעשות את המקסימום, כדי שנגיע לקו הסיום במצב כמה שיותר טוב. אם אני מגדיר מטרה, מבחינתי העונה זה ליהנות במהלך השנה, ולהיות חלק מקבוצה שמחה שעובדת טוב".

אבל ברור שלא באת לחדרה כדי להעביר סתם עוד עונה.

"זה נכון, אבל אני מודע לסיטואציה שלא הכול תלוי בי, ואני גם לא חושב שאנחנו פייבוריטים לעלייה. יש כמה קבוצות טובות וחזקות, אבל הפער לא גדול, ולכן מה שחשוב זה איך נגיע לפלייאוף".

אנשים ששמעו במהלך הקיץ שהקבוצה החתימה אותך ואת גואטה וממשיכה עם יעקוסי, דיברו על סניף בית גיל הזהב שנפתח במועדון.

"ברור שלניסיון שלנו יש ערך, אבל גם לרוח נעורים יש ערך במשחק הזה, וצריך למצוא את האיזון בין הדברים. חוץ משלושתנו יהיו עוד כמה שחקנים חשובים, ובסוף מה שחשוב זה החיבור".

מתן נאור | צילום: אסף פרידמן

יוצא לך עדיין לעקוב מקרוב אחרי ליגת העל?

"להגיע קשה לי יותר, בגלל המסגרות שבהן אני נמצא ובגלל העבודה שלי, אבל יוצא לי לראות משחקים פה ושם. לצערי, מה שקורה שם אותי אישית פחות מעניין, ואין הרבה שחקנים מובילים שקל לי להתחבר אליהם".

מה דעתך על ביטול החוק הרוסי?

"עצוב מאוד. מה שקורה כיום בליגה הראשונה זה ניצול ציני של איזושהי תקנת מס שהעלו מכסות של זרים בשנים האחרונות, וממש חבל שזה המצב, כי אנחנו מאבדים כאן את הכדורסל הישראלי לדעתי, אבל אני לא זה שמחליט".

וכל זה קורה בדיוק בזמן שנבחרת העתודה משלימה זכייה שנייה ברציפות בתואר אלופת אירופה.

"הזכיות כמובן היו נהדרות, אבל מבחינתי הרבה יותר משמעותי היה לראות שחקנים מהנבחרת שנמצאים בחמישיית הטורניר וזוכים בתואר של שחקני הטורניר. כי עם כל הכבוד לנבחרות הצעירות, המדד זה לא ההישגים שם, אלא שחקנים שמגיעים לזכייה בתארים ובמעמדים האלה, ואתה רואה לאן החבר'ה שזכו בתארים האישיים האלה הגיעו. אולי, פרט לדור שלי שבו כל 12 השחקנים הפכו באמת להיות שחקנים מוכרים, זה חריג מאוד שכל הסגל ייכנס לליגה הראשונה ויוביל קבוצות. אבל הסיפור מבחינתי הוא שאנחנו לא מייצרים כוכבים, ולכן זאת תעודת כבוד ענקית לכדורסל הישראלי, שלמרות שכבר 20 שנה מעמד השחקן הישראלי הולך ופוחת ואין שחקנים מובילים בקבוצות, אנחנו עדיין ממשיכים כל קיץ להצליח באליפויות אירופה".

עושה רושם שזה כואב לך.

"ברור. קח למשל ילד כמו לוקה דונצ'יץ', שהניסיון שלו עצום ומה שהוא חווה בגילו כיום, לא הייתי חווה במהלך שתי קריירות. השחקנים הישראליים לא חווים סיטואציות של השחקנים שמתמודדים מולם, וזה רק מראה איזה אופי מדהים יש לשחקנים הישראליים שעושים את זה על בסיס קבוע, אבל לא מקבלים את היכולת להפוך להיות כוכבים, כשהאחרון שצמח פה היה לדעתי מאיר טפירו, שעשה את זה כשהיו פה רק שני זרים. כדי ליצור כוכב אתה צריך לזרוק אותו למים, אפילו לפני שמגיע לו. לא הכול תלוי יכולת, וזה עצוב".

מה בנוגע לקריירת אימון? זה משהו שמעניין אותך?

"חס וחלילה. מאמן זה המקצוע הכי נורא בעולם. לא קינאתי באף מאמן שהיה לי במהלך הקריירה. אני חושב שהמשוואה שהאחריות עליך והיא לא בידיים שלך, היא לא כזאת שאני רוצה להיות בה. אנחנו השחקנים לא תמיד העם הכי טוב בעולם, ובסוף השחקנים הם אלה שעל המגרש ולא המאמן. אני עובד עם ילדים ממחלקות נוער על התזונה והכושר, וזה משהו שגורם לי להנאה והרבה סיפוק".

בקבוצות גדולות באירופה רואים שחקנים בגילך, שעדיין משחקים בליגה הבכירה במועדון שמזוהה אִתָם. למה בארץ זה לא קורה?

"זה שילוב של תרבות ספורט שפחות קיימת אצלנו בארץ, ולא רק בכדורסל, והחלק השני זה ריבוי הזרים, ועל מה מועדונים נמדדים על ידי התקשורת, אם פגעו בזר שהביאו וכמה הוא מרוויח. הדינמיקה הזאת מובילה לכך, שכשאתה מדבר על שחקן ישראלי, לצערי זה קודם כול על מה אין לו ולא על מה יש לו. על אותו משקל, זה בא לידי ביטוי עם שחקנים מבוגרים, שאצלנו לא רואים את הניסיון ואת הערך המוסף שמביא אותו שחקן לקבוצה".

היית יכול לשחק היום בליגת העל?

"כשסיימתי בהפועל תל אביב עוד הייתי יכול לקבל הזדמנויות במקומות אחרים, אבל לא חיפשתי וזה לא עניין אותי. היום מן הסתם, אחרי כמה שנים מחוץ לליגת העל, אני כבר לא יכול לשחק שם, וכנראה זה לא היה אפשרי, אבל אילו הייתי שומר על הרצף, אולי היית יכול לתרום ולהיות שם גם בגילי, אבל זאת חלק מהתפיסה הבעייתית שדיברנו עליה".

לסיום, מילה על הפועל תל אביב מודל 2019/20.

"תחילת העונה להפועל תל אביב היא סופר-חשובה, ואם הפתיחה לא תהיה טובה, יהיה קשה ליצור מצב שישמר את ההזדמנויות של ים מדר ושל מייקל בריסקר לקבל דקות משמעותיות. אם שני אלה ישחקו יותר, לי אישית זה יעשה חשק ועניין להגיע יותר למשחקים".