פעמיים בשבוע מגיע ג'רי קפלן לקניון שבעת הכוכבים בהרצליה, ומנגן בגיטרה בפני העוברים והשבים. הוא לא ציפה, שיום אחד תיגש אליו בחורה צעירה, ותושיט לו גיטרה חדשה ונוצצת במתנה. זה מה שעשתה יעל יוסף בת ה-21, תושבת חדרה. היא עובדת בקניון, ויום בהיר אחד החליטה לקנות לו גיטרה. "הכסף שהשקעתי עוד יחזור, אבל ההרגשה שהרגשתי היא חד-פעמית", היא מסבירה.

ג'רי ויעל השבוע בקניון. "אני מאמינה בשרשרת מעשים טובים" | צילום: אסף פרידמן

אי אפשר להישאר אדיש לסרטון, שבו ניתן לראות את יעל יוסף מושיטה גיטרה חדשה לנגן הרחוב, שנוהג לנגן באוזני העוברים והשבים מחוץ לקניון שבעת הכוכבים בהרצליה. ההפתעה וההתרגשות שלו, ולא פחות מכך, ההתרגשות שלה, הם שהפכו את הסרטון לוויראלי.

"רציתי לבכות"

נגן הרחוב הוא ג'רי קפלן. הוא הגיע לארץ לפני שלוש שנים וחצי שנים מקנזס בארצות הברית, בעקבות בתו, שעלתה לארץ לפני שבע שנים והתגייסה לצבא. "כשרייצ'ל בתי אמרה לי שהחליטה לעשות עלייה ולהתגייס לצבא, דאגתי וחששתי מאוד לשלומה", הוא מספר באנגלית. "בשנת 2014 המתיחות בעזה היתה גבוהה מאוד, ואני לא יכולתי לעמוד בצד ולהישאר באמריקה. דאגתי לה מאוד. אז מכרתי את הבית ובאתי לכאן, להיות קרוב אליה. זה דרש זמן, כי נאלצתי לעבור ניתוח לב. רציתי לעשות בעצמי עלייה אבל זה לא התאפשר".

ג'רי: "לא ידעתי איך להגיב. היא בסך הכל נערה צעירה, ולא יכולתי שלא לתהות מאין יש לה כסף לקנות גיטרה לאדם זר. זה הרבה כסף. אף אחד מעולם לא נתן לי גיטרה, זאת מתנה מדהימה"

קפלן הגיע לארץ בשנת 2015. הוא מתגורר בחבצלת השרון, ומתפרנס משיעורי גיטרה שהוא נותן, ומכתיבת שירים ולחנים. "חוץ מזה, אני אוהב לנגן ברחוב", הוא מספר. "בימי ראשון וחמישי אני בא לקניון שבעת כוכבים ומנגן בחוץ. בימי שישי לפני כניסת השבת אני מנגן בחוף השרון. אני עושה את זה כהשלמה לדמי הפנסיה שלי, שאינם גבוהים מספיק, אבל בעיקר זה ללב ולנפש. אני מנגן רוקנרול, כמו רולינג סטונס וביטלס, ואני אוהב לנגן גם שירים ישראליים ישנים, כמו 'הבאנו שלום עליכם'".

את יעל יוסף, שעובדת בקניון, הוא פוגש כמעט כל יום, אך אינו מכיר אותה. "יום אחד היא יצאה להפסקה מעבודתה, התיישבה לידי ושוחחנו קצת. אז החלטתי להקדיש לה שיר. בפעם הבאה שראיתי אותה, היא הביאה לי גיטרה. כשהיא הגישה לי את הגיטרה לא הבנתי מה בדיוק היא רוצה. חשבתי שהיא רוצה שאלמד אותה לנגן, אבל היא אמרה לי שלא, הגיטרה הזאת בשבילי. הייתי פשוט בּשוֹק, אמרתי וואו, לא יכול להיות. זאת מתנה בהחלט לא לגיטימית, במיוחד כשמדובר במישהי שאני לא מכיר".

איך הרגשת?

"לא היו לי מילים, הרגשתי חמימות בלב, הייתי מאושר ונרגש מאוד. מצד שני, גם לא ידעתי איך להגיב. היא בסך הכל נערה צעירה, ולא יכולתי שלא לתהות מאין יש לה כסף לקנות גיטרה לאדם זר. זה הרבה כסף. אף אחד מעולם לא נתן לי גיטרה, זאת מתנה מדהימה. זאת ילדה מתוקה ממש, ואני לא יודע למה היא עשתה את זה. היא ממש גרמה לי לרצות לבכות. הרגשתי שהיא עשתה בשבילי מצווה גדולה ומעשה חסד.

ג'רי ויעל | צילום: אסף פרידמן

"הגיטרה שהיא קנתה לי מתאימה יותר לנגינה בחוץ, בעוד הגיטרה שהיתה לי מתאימה יותר לנגינה בפנים, לכן אני מרוצה מאוד מהגיטרה שקיבלתי ממנה, בהחלט הייתי זקוק לכזאת".

יעל יוסף, בת 21, היא תושבת גבעת אולגה בחדרה. היא השתחררה מהצבא לפני שמונה חודשים, ומאז היא מנהלת את חנות "בילבונג" בקניון שבעת הכוכבים. כמו כן, עוד מילדותה היא מנגנת בפסנתר. "כמעט כל יום כשאני באה לעבודה אני רואה את נגן הגיטרה יושב מחוץ לקניון, ומנגן מוזיקה מצוינת. לפני שבוע יצאתי להפסקה מהעבודה והתיישבתי לידו, אז הוא הקדיש לי שיר. זה עשה לי הרגשה טובה, וגרם לי לרצות להעניק לו בחזרה, משהו גדול יותר מכמה שקלים. ראיתי שהגיטרה שלו בלויה והמיתרים כמעט משוחררים, ורציתי לעשות מעשה טוב כדי לשמח אותו.

יעל: "בקושי היו לי מילים. בהתחלה הוא לא הבין, הוא ניגן בגיטרה, ושאל אותי אם אני רוצה שיעורי נגינה. אז הסברתי לו שהגיטרה היא מתנה בשבילו. הוא היה נרגש מאוד, הוא הסיר את המשקפיים וראיתי שהעיניים שלו נצצו"

"באותו השבוע טיילתי בסינמה סיטי בראשון לציון, וראיתי דוכן כלי נגינה. לא חשבתי פעמיים, אמרתי לעצמי שאם אדחה את זה לפעם אחרת כנראה כבר לא אעשה את זה. אז רכשתי גיטרה ולא חסכתי: ביקשתי את הגיטרה הכי מקצועית עם טיונר, כבלים וכל מה שצריך. לא היה לי אכפת — כמה שזה יעלה, יעלה. אפילו לקחתי פתק החלפה".

את חיילת משוחררת וגיטרה זה לא דבר זול.

"אני באמת מאמינה שכסף בא — כסף הולך, אבל להרגשה שאני הרגשתי, כשנתתי לו את הגיטרה, אין מחיר. הכסף הזה שהשקעתי עוד יחזור, אבל ההרגשה המדהימה הזאת היא חד-פעמית".

תארי לי את הרגע של הענקת המתנה.

"שמרתי את הגיטרה אצלי באוטו, בבגאז', וחיכיתי ליום שאפגוש אותו בדרכי לעבודה. פתאום ביום ראשון בשעה רבע לארבע אמרה לי עובדת בחנות שהנגן פה, ושהוא עומד ללכת הביתה. אז ישר רצתי אליו והבאתי לו את הגיטרה. העובדת צילמה את הרגע הזה. אני ממש התרגשתי, בקושי היו לי מילים. בהתחלה הוא לא הבין, הוא ניגן בגיטרה, ושאל אותי אם אני רוצה שיעורי נגינה. אז הסברתי לו שהגיטרה היא מתנה בשבילו. הוא היה נרגש מאוד, הסיר את המשקפיים וראיתי שהעיניים שלו נצצו. הוא אמר לי באנגלית 'no way'. זה היה אחד הדברים הכי עוצמתיים שחוויתי. כל כך שמחתי בשבילו, והרגשתי, אף על פי שאני בכלל לא מכירה אותו, שזה ממש מגיע לו".

אילו תגובות קיבלת?

"כולם התרגשו והיו מופתעים מאוד. הסרטון הפך לוויראלי וזכה לאלפי צפיות. ממש לא ציפיתי לזה, אבל זה כיף. אני מאמינה בשרשרת של מעשים טובים, ואם הצלחתי לגעת אפילו באדם אחד שראה את הסרטון וגרמתי לו לרצות לעשות מעשה טוב ולשמח אדם אחר, אז את שלי עשיתי".