למה חדרה?

"נולדתי כאן, גדלתי כאן וגם הקמתי, גידלתי וחינכתי את המשפחה שלי. המשפחה שלי עלתה לארץ ב-1925, ישר לשכונת 'נחליאל' הוותיקה, ובני משפחתי היו שותפים בבניין העיר".

משהו יוצא דופן שעשית?

"הייתי בין מארגני ההפגנה הראשונה למען הסדרת חניות לרוכבי הדו-גלגלי ברחבי העיר. ייאמר לזכותו של ראש העירייה, צביקה גנדלמן, שהוא הרים את הכפפה ופעל באופן מיידי".

ישעיה אדמוני | צילום: אלעד גרשגורן

מה הכי גרוע כאן?

"לחשוב שבילדותי היו בחדרה שלושה בתי קולנוע, והיום אני צריך להרחיק לכת עד נתניה או עד זכרון יעקב כדי לצפות בסרט. מצד שני, הנחמה הגדולה היא, שאני יודע שברגעים אלה מסיימים לעמול על הקמת בתי הקולנוע החדשים במתחם 'מיקס', ליד הבית שלי".

מה חדרתי בעיניך?

"חדרה בשבילי זה פשוט בית, וזאת לא קלישאה. כמאמר השיר: 'כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדיי', ובאחרונה גם נכדתי הראשונה".

עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?

"אילו היה אפשר, הייתי מעוניין לשבת לבירה עם מסי. הוא שחקן כדורגל ש'יד האלוקים' נגעה בו. המומחיות שלו וראיית המשחק שלו פשוט מדהימות, תאווה לעיניים".

מה המקום האהוב עליך בעיר?

"התצפית ממרומי 'אתר חפציבה', שהקים יהושע חנקין. מהתצפית משקיפים על תחנת הכוח 'אורות רבין', שם אני עובד, ועל הים הגדול, שזכיתי לשרת בו בתקופתי בצבא, בצוללות של חיל הים".