אשר קשר //

בוחרים לאפות לחמניות

לפני שאתם מתחילים לאפות לחם, ובייחוד לחם מחמצת, ראו את אזהרתו של אסף האופה: "המסע לפיתוח לחם המחמצת המושלם – זה שיש לו בועות ענקיות, מרקם אוורירי שעטוף בקרסט מתפצפץ וטעם מושלם - אף פעם לא נגמר. תמיד יש רעיונות חדשים וחשק להגיע לתוצאה טובה יותר".

אסף האופה. להידבק בחיידק הלחם | צילום: מאיה הלפרט

בשנת 2013 פתח אסף בודזנק־דולב את מטבחו הביתי במודיעין, הקים סטודיו, התחיל להעביר סדנאות אפייה ללחמי מחמצת למבוגרים, לילדים ולכל האופים שנדבקו בחיידק. "לקורסים מגיעים המון ילדים, ולמרבה ההפתעה, הרבה יותר בנים מבנות. הקורס הכי פופולרי הוא סדנת לחם הבריוש".

לחמניות ביס

הבנות שלי אוהבות לחמניות רכות וטריות לבית הספר, ובמיוחד בשבילן פיתחתי מתכון ל־25 לחמניות כריך אישיות, עגולות וקטנות, שאפשר להקפיא ולהפשיר ערב קודם לכן.  

החומרים:

1 ק"ג קמח לבן לחם או קמח כפרי

650־570 מ"ל מים קרים (ואפילו קצת קרח)

50 גרם סוכר

13 גרם שמרים יבשים או 40 גרם שמרים טריים  

50 גרם שמן סויה או קנולה או תירס

20 גרם מלח (כף)

לטופינג: שומשום (אפשר למרוח ביצה בלבד)

צילום: אסף האופה

אופן ההכנה:

 בקערת מיקסר או בלישה ידנית מניחים מים, שמרים, סוכר וקמח. צרו בור במרכז הקמח וצקו לתוכו את השמן. את המלח השאירו בצד בשלב הזה. ערבבו את החומרים חמש דקות במהירות נמוכה. הוסיפו את המלח וערבבו עוד שלוש עד חמש דקות במהירות בינונית.

הניחו הכול בקערה משומנת מעט לשעה בטמפרטורת החדר.

חלקו את הבצק לכדורים מגולגלים מעוצבים כלחמנייה (אפשר להיעזר במעט קמח).

אפשרות א: מרחו בביצה והטביעו בשומשום (ייתן מרקם צפוף של שומשום בחלק העליון). 

התפיחו עוד כ־40 דקות. 

אפשרות ב: הברישו בביצה בזהירות כדי שלא לפגוע בתפיחה ופזרו שומשום (ייתן מרקם שומשום עדין). 

אפו ב־170 מעלות כ־24־20 דקות. 

הלחמניות מתאימות למגוון כריכים כמו טונה, גבינה צהובה, גבינת קממבר, סביח, סלט ביצים ואבוקדו. 

איילת גרינברג. "הסדר מאפשר התארגנות יעילה וריכוז" | צילום: יובל חן

בוחרים לסדר את החדר

"יום הבחירות הוא הזדמנות מצוינת לסדר את החדר עם הילדים", אומרת איילת גרינברג, בעלת חברה לארגון וסידור בתים ומחברת הספר "לצאת מהבלגן". לדבריה, חשוב לזכור ש"תפסת מרובה לא תפסת" ולהתמקד בנושא מרכזי אחד.

תסבירי.

"אי אפשר לצפות מהילד שיסדר הכול בבת אחת, ומובן שלא בכוחות עצמו. לכן כדאי לשאול אותם ממה הכי קל להם להתחיל. אני למשל אוהבת להתחיל בספרים כי קל להניח אותם חזרה על המדף. כשמסיימים אפשר לעבור למשהו אחר".

אבל מי רוצה לבזבז יום שבתון על סדר?

"השבתון הזה הוא הזדמנות מצוינת לעשות את כל מה שלא הספקנו בשבתון הקודם ובחופש הגדול. הכוונה היא לא לזרוק את הילדים מהמיטה ב־6:00 בבוקר ולהנחית עליהם פקודות, אלא לנצל את ההזדמנות שכולם בבית ולהחליט שמסדרים קצת".

התמקדו בנושא אחד: אם חשוב לכם לדלל את ארון הבגדים למשל, נצלו את ההזדמנות שהילדים בבית ובדקו מה מתאים ומה כבר קטן ועובר לשקית התרומות.

יום הכיפורים מתקרב, וזה זמן מעולה לארגן ולזרוק את כל מה שלא הספקנו בקיץ: להיפטר מחוברות עבודה ישנות, ממחברות שתופסות מקום לשווא וממכשירי כתיבה שעבר זמנם.

 בגזרת המשחקים: מיינו בקפדנות. האם המשחקים שלמים ולא שבורים? האם מישהו עדיין נהנה מהם? גם אם המשחק עלה המון כסף אבל כבר לא משחקים בו – שחררו. לפעמים אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים על פריטים נוסטלגיים ונדמה לנו שאי אפשר להיפרד מהם. בפועל הילדים מתגלים כרחבי יד ולב הרבה יותר מההורים שפיתחו קשר רגשי כמעט לכל דבר.

ילדים אינם זקוקים לכמויות גדולות של משחקים. שנו איתם את נגישות הצעצועים וכך הם יגלו "משחקים חדשים".

הערך הכספי של הדברים חסר משמעות לילדים. לעתים דווקא צעצוע זול שבזולים, אבן שלוקטה בטיול או פריט של אוסף, יהיו חשובים בעיניהם יותר מצעצוע יקר. לפני שזורקים – מתייעצים.

עבודות היצירה עולות על גדותיהן? כדאי לעבור עליהן ולהשאיר רק קומץ נבחרות.

מה עושים בכל ה"פיצ'פקעס"? אפשר להכין קופסה עטופה בנייר צבעוני), ובה ישמור כל ילד את המזכרות הקטנות היקרות ללבו. ואני מדגישה: קופסה. לא שלוש מגירות מתחת למיטה. את שאר הקטנטנים אפשר להניח בקופסאות פלסטיק או בשקיות בעלות פס נצמד לסגירה חוזרת.

דוגמה אישית. לא פעם כשאני מגיעה לסדר בתים אני שומעת את ההורים מתלוננים על הילדים המבולגנים בזמן שהם עצמם מבולגנים לא פחות. כדי להקנות הרגלי סדר וניקיון צריך לתת דוגמה אישית.

יכולת הריכוז והמיקוד של ילדים קטנה משלנו. אם לכם לא קל "להתלבש" על הסדר, תהיו בטוחים שלילדים קשה אף יותר. ועם זה הם זקוקים לסדר בדיוק כמונו. הוא מאפשר להם התארגנות יעילה, מונע בזבוז זמן יקר ומאפשר ריכוז.

דפי העבודה של אטלינגר | צילום פרטי

בוחרים  בדפי עבודה

אם חיפשתם אתר שיציע שלל פעילויות עם הילדים, הנה מצאתם: "אתר החינוך העולמי" של רונית אטלינגר הושק כבר בשנת 2003, ויש בו אוצר בלום של חומרי לימוד מקוריים להורים ולילדים בני שלוש עד עשר. בין השאר יש בו דפי עבודה, חוברות צביעה ומשחקים (הזמינים להורדה ולהדפסה בבית) וסרטוני לימוד ויצירה בחשבון, באנגלית, בנושא חגים והכנה לכיתה א'.

"לא הייתי מגדירה את המיזם שלי עסק היות שאיני מתפרנסת ממנו", אומרת אטלינגר, "אבל מדובר בתחביב רב־שנים. באתר יש יותר מ־100 דפי עבודה, צביעה ודפי משחק מקוריים, ואת כל התוכן, ההפקה והגרפיקה אני עושה בעצמי".

האתר כבר בן 16, אלפים נכנסים אליו בכל חודש, ואטלינגר מקבלת משובים חיוביים והם מעודדים אותה להמשיך ולחדש. ביום הבחירות היא ממליצה לבחור בדפי עבודה לחגי תשרי, בשל הקרבה לראש השנה. כמובן, אפשר לתרגל גם חוברות של הכנה לכיתה א' שזמינות להדפסה און־ליין. וגם לבחור בגרסת דפי העבודה המשודרגת.

https://www.hinuch.co.il/copy-2-of-3-vip

לובה אלתרמן. לחדד חשיבה, לתרגל מהלכים | צילום: קובי קואנקס 

בוחרים לשחק שחמט

מתי אפשר להתחיל ללמד ילדים לשחק שחמט? לדברי לובה אלתרמן מראשון לציון, מפתחת אפליקציית "שחמטק", כבר מגיל שלוש אפשר להתחיל להניע מהלכים, להתיידד עם הכלים וללמד את רזי משחק המלכים.

יום הבחירות הוא הזדמנות מצוינת בעיניה להתנסות במשחק שמחדד את החשיבה, משייף את כישורי הבחירה, מאתגר את הטקטיקות והחשיבה קדימה ומלמד להוביל מהלכים מורכבים. 

אלתרמן, אלופת אוקראינה בשחמט לנשים וגם גננת בעברה, שילבה את שתי אהבותיה - ילדים ושחמט ־ ויצרה את האפליקציה. אפשר להפעילה במחשב, בטאבלט ובסמארטפון.

"המוטיבציה לכניסת הילדים למערכת תלויה גם בהורים. הם יכולים לעודד אותם לשחק שחמט, לצבור נקודות ולפתור תרגילים מרתקים. זה לא רק מלמד, זאת גם פעילות משפחתית נפלאה".

איך מתחילים?

"משחק השחמט מגיע מהממלכה, לכן אפשר לספר עליו כל סיפור, בהתאם לגיל הילד. המלך והמלכה יכולים להיות אמא ואבא, שמונת החיילים - הילדים, הרץ הוא אחת הדמויות בבית. וככה הילד מתחיל להכיר ולזכור את הכלים. שלבי הניסיון של האפליקציה זמינים חינם באפ־סטור ובגוגל פליי. בהמשך אפשר לקנות מינוי.

 ענבר הלמן. שותף נוסף למשפחה שלכם | צילום: מירב פלברג

בוחרים לאמץ כלב

"יום הבחירות יכול להיות יום נפלא לאמץ בעל חיים", אומרת ענבר הלמן ממושב נטעים, מטפלת רגשית בילדים ובנוער בעזרת בעלי חיים. "לילדים יש קשר מיוחד עימם. קל להם יותר לתקשר איתם, הם יכולים לספר להם הכול, ובעלי החיים יקשיבו ויקבלו אותם כשהם כועסים, עצובים, מקנאים, מתרגשים ושמחים, ישמעו מה הם אוהבים, מה מקשה עליהם ועל מה הם חולמים. הקשר הזה טוב לכל ילד ומסייע במיוחד לילדים בעלי קשיים רגשיים".

כמה טיפים לפני שמאמצים:

שיחה מקדימה בבית: האם כל בני הבית באמת מוכנים לאימוץ החיה? איך יכולה להתחלק ביניכם האחריות על הניקיון, ההאכלה, ההוצאה של החיה כשיש צורך. אם יש התנגדות גדולה מצד אחד מבני הבית, יעלו הסיבות לחיכוכים ובסופו של דבר תיאלצו כנראה לוותר על בעל החיים שאימצתם. אנחנו רוצים לאמץ חיה ולספק לה את אהבתנו כמו לאחד מבני הבית ברוח טובה ובנחת ומתוך אחריות משותפת לדאוג לכל צרכיה.

בחירת בעל החיים: גם כאן חשובה ההסכמה של בני הבית. לכל חיה יש רמת תחזוקה שונה, ועלינו לבדוק אם ברצוננו חיה פרוותית, קטנה או גדולה, ביתית או כזאת שנבקר איתה בכל מקום ונהפוך אותה לשותפה לטיולים.

הפניות שלכם: כל חיה זקוקה לתשומת לב. תוכי יכול למרוט את נוצותיו מרוב צער על בדידות, כלב יכול ליילל מאוד אם יישאר לבד בבית שעות מרובות. 

התייעצות ובדיקה: הרשת גדושה במידע מקצועי על בעלי חיים ועל אופן הטיפול בהם. לפני האימוץ עיינו בו כדי לקבל החלטה מושכלת שתתאים לכל בני הבית.

עלויות: החזקת בעל חיים, משלב האימוץ ועד הגעתו לשיבה טובה, עולה כסף. הטיפוח הקבוע, פציעות ומחלות, טיפול וטרינרי מסור, חיסונים כנדרש ופינוקים שינעימו את החך. תכננו היטב את ההוצאה הזאת. בסעיף זה יש לשיקול הכספי משמעות בבחירת החיה שתעדיפו לאמץ.

שתהיה לכם בחירה נעימה ביום הבחירות - בחירה נכונה של שותף נוסף למשפחה שלכם.

גילי דרובר. גם לבעלי ידיים שמאליות | צילום: ליאורה זיתון 

בוחרים לפסל בפלסטלינה

את הספר "היער הקסום" יצרה וכתבה גילי דרובר מאשדוד, והוא יצא לאור בקרוב. "היער הקסום" הוא ספר הדרכה שמלמד ילדים לפסל בפלסטלינה שלב אחר שלב. מה אפשר לפסל מפלסטלינה? הכול: דמויות פנטסטיות של גמדים, שדוניות, מכשפות, עצים מדברים, בתי פטרייה, רהיטים מתאימים, חד־קרן, לטאות ועוד המון דמויות כיד הדמיון הטובה.

הספר מותאם לעבודה עצמאית של ילדים מגיל שש או כמשחק משפחתי. הוא מנוקד ויש בו הדרכה ויזואלית צעד אחר צעד.

"הספר יפתח אצל הילדים את היכולת לפסל מפלסטלינה את הצעצועים שלהם בעצמם, להרחיב ולמתוח את גבולות היצירתיות והדמיון", אומרת דרובר.

"הספר מסביר כיצד ליצור מחדש מחומרים ששוכבים ללא שימוש בכל בית, מחנך לשמירה על כדור הארץ, מפתח מוטוריקה עדינה וגמישות מחשבתית, מאתגר סטריאוטיפים מגדריים וגם משלב דמויות בעלות צרכים מיוחדים".

דרובר טוענת שגם הורים בעלי שתי ידיים שמאליות יוכלו ללמוד לפסל מפלסטלינה אם יעקבו אחר ההוראות בספר. אפילו ארנב שעושה יוגה.

צילום באדיבות גילי דרובר

ארנב עושה יוגה

נתחיל לפסל את גוף הארנב. נערבב פלסטלינה לבנה במעט שחורה ונקבל פלסטלינה אפורה.

את הגוף ניצור מביצה אפורה.

את הבטן ניצור מביצה לבנה, נשטח אותה לצורת טיפה ונצמיד לגוף.

את הרגליים והידיים ניצור מנקניקיות אפורות.

ננעץ בגוף קיסם כדי שיחזיק את הראש.

את הראש ניצור מביצה אפורה.

את העיניים מנקניקיות שחורות בצורת בננה.

את הלחיים משני פנקייקים לבנים.

את האף מכדור שחור.

את האוזניים מנקניקיות אפורות ובתוכן קצת פלסטלינה ורודה.

את המראה הפרוותי ניצור בחריטה בקיסם.

לרעיונות נוספים: היער הקסום גילי דרובר בפייסבוק.

 אלבז. נגרות מהקרש הראשון | צילום: סברינה פרמדני

בוחרים בנגרות

בנגרייה של אודי אלבז בקיבוץ נגבה נערכות סדנאות נגרות להורים לילדים. "מדובר בפעילות משפחתית מגבשת", אומר אלבז.

"הילדים וההורים לומדים מגוון כישורי נגרות יקרי ערך כמו מדידה, שברים, ניסור, קידוח, גריסה, הידוק, ליטוש, עיצוב, הרכבה וציור. לצד הכישורים המעשיים משתמשים גם בכישורים אחרים כמו חשיבה מופשטת, מתמטיקה שימושית, פתרון בעיות, כישורים מוטוריים עדינים, כבוד לכלים וסבלנות. יש כאן רפרטואר של מיומנויות מעשיות שיחזיקו מעמד כל החיים".

ביום הבחירות יתקיימו בנגרייה סדנאות ברמות שונות. כל אחת נמשכת בין שעתיים לשלוש שעות. "הפופולרית ביותר היא סדנת הרכבה וצביעה של משאית שהיא גם ארגז צעצועים", אומר אלבז. "הפעילות משלבת עבודת הורה־ילד. למשל, הילד מבריג, ההורה מחזיק. מניסיוני, הפעילות הזאת מגבשת מאוד".

ואפשר גם בבית?

"בהחלט. כל מה שצריך זה כישורי נגרות בסיסיים ומעט יצירתיות. אפשר להשתמש בערכות מוכנות של חלקים ולבנות אותן בבית. אפשר גם לצאת למרחב הפתוח, לחפש קרשים וליצור מהם כיד הדמיון הטובה.

"אגב, כך זה התחיל אצלנו: עוד שלפני שהקמתי את העסק יצאתי עם בני הבכור לחצר והצעתי לו שנבנה משהו. התחלנו לאסוף קרשים, ובלי שתכננו נוצר הספסל שגם נקרא על שמו".

טיפים לעבודת הנגרות הראשונה שלכם:

לפני הכול: חשבו יחד על התוצר הרצוי ועל הדרך להגיע אליו.

חשוב ביותר: ליהנות מהדרך. אמנם התוצר חשוב, אבל הדרך חשובה יותר. נצלו את תהליך היצירה לזמן איכות עם הילדים. 

הורים, שימו לב:  אל תשתלטו על העבודה. תנו לילדים מרחב. חשבו איתם על הצעד הבא. אל תסבירו להם, תעבדו איתם. נסו לתת להם להוביל בתהליך ־ הם הנגרים ואתם העוזרים.

אם אין לכם ערכה קנויה, חפשו חלקי עץ. אפשר למצוא אותם בחצר או בנגריות. בהצלחה!