"יצאתי מהעירייה מושפל ומבוזה". כך אומר השבוע עזרא בן גל, ששימש במשך שנים ארוכות נהגם האישי של ראשי העירייה בחדרה, עד שבעירייה החליטו להעבירו מתפקידו, והוא מונה לשרת בבית ספר. בעקבות זאת, הוא תובע מהעירייה פיצוי בסך 650 אלף שקל על נזקי גוף, שנגרמו לו לטענתו.

עזרא בן גל. "התחננתי שיעבירו אותי לתפקיד אחר" | צילום: אלעד גרשגורן

"לאחר כ-23 שנים שבהן עבדתי בעירייה, כנהגם האישי של ראשי העירייה, החליטו פתאום לשלוח אותי לעבוד כשרת בבית ספר ולנקות שירותים", טוען בן גל בן ה-67. עקב כך, הגיש תביעה נגד העירייה. "מיד עם בחירתו של צביקה גנדלמן לקדנציה הראשונה זומנתי ללשכתו, ושם צרחו עליי בכירים בלשכה, והטיחו בי: 'למה באת לכאן?... לא רוצים אותך כאן... לך תהיה שרת בבית ספר'. זה העליב אותי מאוד, ומאז אני מרגיש פגוע וחיי השתנו לרעה. הפכתי לאדם חולה מאוד, אני כמעט לא יוצא מהבית ומצבי מחמיר מיום ליום".

בן גל: "בלית ברירה התחלתי לעבוד כשרת בבית ספר ארלוזורוב. התחלתי לנקות את השירותים ואת חצר בית הספר, ולטפל במערכת הביוב והאשפה. אחרי כל יום שעבר עליי הרגשתי שאני קורס. הסתגרתי בשירותים של בית הספר"

לדברי בן גל, הכל קרה לפני כחמש שנים. בפתאומיות הוחלט להעביר אותו לתפקיד שאינו מתאים לגילו ולמעמדו, ובכוונה, כך לטענת בן גל, כדי לפגוע בכבודו ובשמו הטוב. "אני לא מתבייש באף עבודה, גם אם מדובר בלנקות בתי ספר ורחובות, אבל זה היה משפיל כל כך ולא מתאים, להוריד אותי מתפקיד מכובד של נהגו של ראש העירייה ולשלוח אותי לנקות בתי ספר. הם ממש רמסו את כבודי ואת שמי", מספר בן גל.

איש הסוד

בן גל החל לעבוד בעיריית חדרה בשנת 1992, ועבד בה עד לשנת 2015. משנת 2004 עבד כנהג של שני ראשי עירייה: במשך שנה וחצי היה נהגו האישי של ישראל סדן, ובמשך שמונה שנים וחצי היה נהגו האישי של חיים אביטן. "שני ראשי העירייה האלה אהבו אותי מאוד. הייתי נאמן לעבודתי וגם לבוסים שלי, ותמיד מילאתי כל משימה שהוטלה עליי. כיבדו אותי וכיבדתי אותם, וכנהג אישי זה ברור שאתה משמש גם כאיש סודו של הבוס, וכך הייתי. האיש הנאמן של ראש העירייה", הוא מספר.

במסגרת תפקידו, בן גל היה דמות מוכרת ומוערכת מאוד בחדרה. "שימשתי מעין כתובת לאנשים רבים בעירייה, עובדים, מנהלים, חברי מועצה, מי לא. אנשים נהגו לפנות אליי, והייתי פותר להם בעיות במסגרת הנוהל והחוק. כולם בעירייה אהבו אותי. הייתי גם פותר בעיות לעובדים ולאנשים בלי שירגישו. עשיתי הכל מתוך כוונות טובות ואנושיות", הוא אומר.

בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עורכי הדין צפריר ביטון ושירלי ביטון-דוידוביץ' נטען, כי התובע שימש בתפקיד בכיר בעירייה, תפקיד הצמוד לראשי העירייה בכל יום, במשך שעות רבות. הוא הגיע עם ראשי העירייה לכל מקום במשך כל היום, ושימש להם מעין "עוזר אישי". "בנוסף, במקרה שמישהו מהאוכלוסייה בחדרה היה זקוק לעזרתו של ראש העירייה בעניין מסוים, הוא היה פונה לתובע, שהיה דמות מוכרת מאוד בעיר", נטען בכתב התביעה.

עזרא בן גל | צילום: אלעד גרשגורן

אלא, שלטענת בן גל, ביום אחד, המעמד, הכבוד, ההערכה והעבודה שלו נרמסו. הכל החל עם בחירתו של צביקה גנדלמן לראשות העירייה. לטענתו, ניגש ללשכת ראש העירייה כדי לשוחח על המשך עבודתו, ובזמן שהמתין בדלפק הקבלה, כך הוא טוען, הוא ספג צעקות מבכירים בעירייה. בן גל, כך מתואר בכתב התביעה, נותר המום ומבויש, חש השפלה ופגיעה קשה ועמוקה, נתקף מחנק, חרדה והלם, לא הצליח להגיב או לדבר, היה שטוף כולו זיעה קרה וגלי חום, ודמעות החלו להציף את עיניו. "לא האמנתי שאני שומע את המילים האלה בלשכה שאליה הייתי נכנס כאדם מכובד ומוערך", הוא מסביר.

"התובע היה במשך שנים רבות במעמד מכובד, בין עניבות לחליפות, והתבשר בפתאומיות על החלפת תפקידו לתפקיד משפיל, עם הרעת תנאים איומה, בצורה מבזה ומשפילה שאין כמוה, בדרך לא נאותה, ובצרחות אקראיות מול קהל"

בכתב התביעה נטען, כי "התובע היה במשך שנים רבות במעמד מכובד, בין עניבות לחליפות, והתבשר בפתאומיות על החלפת תפקידו לתפקיד משפיל עם הרעת תנאים איומה, בצורה מבזה ומשפילה שאין כמוה, בדרך לא נאותה, ובצרחות אקראיות מול קהל".

עורכי הדין ביטון וביטון-דוידוביץ' טענו בכתב התביעה, כי בדיעבד התברר לתובע, כי העברתו לתפקיד המסוים הזה נעשתה כלפיו במכוון, מתוך נקמה, ובמטרה שיעזוב את מקום עבודתו, בשל קרבתו לראש העירייה הקודם.

ישב ובכה

בתביעה נטען, כי לאחר כחודשיים של חוסר ודאות, יו"ר ועד העובדים ומנהל כוח האדם בעירייה הבהירו לו, כי אם הוא מעוניין להמשיך לעבוד בעירייה, עליו לעבור למשרה של שרת בית ספר. "לא ידעתי את נפשי, התחננתי שיעבירו אותי לתפקיד אחר, בהתאם לגילי, אך ללא הועיל. באותו היום חזרתי הביתה, בכיתי כמו ילד קטן, צרחתי עד שהתמוטטתי נפשית ופיזית. בלית ברירה התחלתי לעבוד כשרת בבית ספר ארלוזורוב. התחלתי לנקות את השירותים ואת חצר בית הספר, ולטפל במערכת הביוב והאשפה. אחרי כל יום שעבר עליי הרגשתי שאני קורס. הסתגרתי בשירותים של בית הספר, ישבתי ובכיתי".

עו"ד צפריר ביטון | צילום: פרטי

בתביעה נטען, כי מצב זה גרם נזק לבן גל, והוא אף אובחן כסובל מפיברומיאלגיה, וכי בסופו של דבר נאלצה עיריית חדרה לפטרו בגין מצבו הרפואי. בעקבות כך הגיש בן גל את התביעה נגד העירייה.

לטענתו, עיריית חדרה התרשלה בכך, שמי ממנהליה גרם במעשיו למצבו הנפשי והפיזי, ולמחלתו, תוך פגיעה וזלזול בכבודו, השפלתו וביזויו לעיני כל. "אין ספק, כי שולחיה של עיריית חדרה יכלו לצפות שמעשיהם ומחדלם כלפי התובע, תוך איומים, צרחות והשפלות כלפיו, יגרמו בסופו של דבר נזק בלתי-הפיך לתובע, הן בפן הנפשי, הן בפן הפיזי, ולפיכך על העירייה לקבל אחריות למעשיה", נטען בכתב התביעה.

עוד נטען, כי "התובע נפל קורבן לבריונות ולתוקפנות במקום העבודה... מר בן גל היה בריא ומתפקד, עד שנקלע למצב שבו הותקף והושפל במקום שבו עבד יותר מ-20 שנה בנאמנות, כשנאלץ לעבוד בתפקיד שלא בחר, ונדרש לבצע עבודות שאינן הולמות את תפקידו, ובעיקר זכה ליחס פוגעני ומשפיל ממעסיקיו".

עו"ד צפריר ביטון מסר: "צר לי שבשל השתייכות פוליטית כזו או אחרת, התובע שהיה עובד מצויין לשביעות רצון כל הממונים עליו במשך 20 שנה, הושפל ונרמס ללא עוול בכפו וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים בריאותיים קשים מנשוא".

המוסד לביטוח לאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה, ואף קבע כי קיים קשר סיבתי בין הטראומה (הגופנית והנפשית) לבין מחלת הפיברומיאלגיה.

מהעירייה נמסר: "ככלל עיריית חדרה אינה מנהלת את עניינינה מעל כלי התקשורת ובטח כשמדובר בהליך משפטי שעדיין מתנהל. על פי הערכה משפטית של פרקליטנו, לתביעה אין כל ביסוס וסיכוי משפטי".