הכורתים בפעולה. צילום: שירות מיינט

עצים עתיקים רבים המצויים בלב חורשה היסטורית בחדרה, הנקראת חורשת המאה, נכרתו לאחרונה. מבצע הכריתה לא היה באישון הלילה, אלא בצורה מסודרת ונעשה על ידי צוות כורתים שעבדו במקום במשך שלושה ימים.

מבדיקת "מיינט חדרה" מתגלה כי אף גורם רשמי, כולל עיריית חדרה, משרד החקלאות או האפוטרופוס הכללי (שהשטח שייך לו), לא מוכן לקחת אחריות על המעשה. העצים שנכרתו, ששווים עשרות אלפי שקלים ולהם ערך טבעי רב, נלקחו מיד לאחר הכריתה ואין להם שום זכר.

תחקיר "מיינט" מצביע על הדרך בה נפגעה אחת החורשות הוותיקות בעיר שראשיתה לפני 128 שנה, בשנת 1891. בעקבות בדיקת האתר ובזכות העקשנות של ד"ר ערן איטן, חבר ועד שכונת ברנדייס הגר הסמכות לחורשה, תהיה מוכנה המשטרה לפתוח את התיק מחדש, לאחר שהודתה בכך שהוטעתה, זאת במסמך שעליו חתום עובד עירייה בכיר.

החל בתמימות

הסיפור החל לפני חודש בערך, בחווה החקלאית הסמוכה לחורשה "ערוגות פלז". במקום ישנה פעילויות לילדי העיר, ובאחד המקרים, נפגע ילד מענף גדול שנפל מעץ הנמצא במתחם החווה.  

חורשת המאה צילום: איתמר רותם

בעקבות הפגיעה בילד, החליטו בחווה לגזום את העצים על מנת שלא יהוו סכנה בעתיד.  בחורשת המאה, הצמודה לגדר החווה, גדלו מספר עצים באופן שענפיהם נוטים לתוך שטח החווה ויש בהם פוטנציאל סיכון. לכן, פנו מהחווה אל עיריית חדרה, כדי שתפנה לבעלי השטח של החורשה בבקשה לגזום את העצים הצמודים לגדר החווה.

לרוב, אישורי כריתת עצים צריכים לעבור דרך פקיד היערות במשרד החקלאות.  כך גם חשב ד"ר איטן שפנה בבהילות למשרד החקלאות, כשראה שמתחילים לכרות את החורשה העתיקה הסמוכה לביתו, חורשה בה בילה שעות רבות בצעירותו וכך גם אמו, תושבת השכונה.  

לאחר פנייתו למשרד, כתב לו בתגובה פקיד היערות מאגף יער ואילנות, ד"ר ארז ברקאי: "כריתת עצי אקליפטוס ביער משקי אינה מחייבת הנפקת היתר כריתה. יערות משקיים ניטעו על קרקעות חקלאיות, כמטע חקלאי לצרכי גידול העץ. על כן, אין צורך בהנפקת רישיון כריתה, אין צורך בפרסומו, ולכן גם לא ניתן להגיש ערר בנושא".

על פי תגובתו של ד"ר ברקאי, חורשת המאה ההיסטורית, נמצאת על שטח פרטי ומוגדרת כיער משקי ולבעלי השטח יש את הזכות לבצע כריתה. ולמשרד החקלאות? אין כל סמכות על הקרקע.

בבדיקה שנעשתה נמצא כי בעלי השטח הוא האפוטרופוס הכללי, הפועל תחת משרד המשפטים. קרקעות מסוג זה הנמצאות תחת האפוטרופוס הם בדרך כלל קרקעות שהיו שייכות לאדם פרטי שנפטר ולא השאיר יורשים, או שביקש להוריש את אדמותיו למדינה. ברחבי המדינה יש אלפי דונמים מסוג זה ואותם מנהל האפוטרופוס בשלט רחוק.

בעקבות השתלשלות הדברים, פנה "מיינט" אל האפוטרופוס הכללי ושאל מדוע התבצעה הכריתה? מסתבר שפעולת הכריתה תפסה גם את משרד האפוטרופוס בהפתעה, שהשיב: "עיריית חדרה פנתה לאפוטרופוס הכללי כדי שיאשר מתוקף תפקידו כמנהל הנכס, במקום בעל הנכס הנעדר, את ביצוע הגזם באמצעות גוזם מטעם העירייה. הפניה נעשתה בעקבות חשש לסכנה ציבורית בשל מצב העצים וקריסת ענפים. בהמשך לפנייה, אישר האפוטרופוס הכללי את עבודות הגזם אך במהלך עבודת הגזם, הבין האפוטרופוס הכללי כי קיים חשש שהגיזום בחורשה מבוצע בהיקף העולה על הנדרש ויצר קשר מיידי עם העירייה והגוזם. בעקבות הבקשה הופסקו העבודות. האפוטרופוס הכללי לא שילם בגין פעולות הגזם ולא קיבל לידיו תשלום בגין העצים שנכרתו".

חורשת המאה כיום. צילום: איתמר רותם

למעשה, באפוטרופוס הכללי אומרים כי שהבקשה שהפנתה אליהם העירייה, הייתה לגזום את העצים ולא לבצע כריתה. ואכן, ברגע שהגיעו אליו תלונות מתושבים שמתבצעת במקום כריתה מלאה, הוא הורה על הפסקת העבודות. בדיעבד התברר, היה זה מאוחר מדי. פנינו לעיריית חדרה, זאת על מנת לברר מדוע פעולה של גזימה של עצים הסמוכים לגדר החווה החקלאית, הפכה לפעולה של כריתת עצים בלב החורשה.

האישור שהוצג לשוטרים שהגיעו למקום

מעיריית חדרה נמסר: "בעקבות מזג האוויר הסוער והרוחות העזות של החורף הנוכחי התעורר באגף החינוך חשש מפני אפשרות של קריסת ענפים ומעופם, הן מתוך החווה החקלאית והן עצים מהשטח הסמוך, תוך סיכון התלמידים המגיעים ללמוד בחווה. מתוך דאגה לבטיחות התלמידים הוזמנה בדיקה של אגרונום, שנתן חוות דעת לגיזום והורדה כפי הצורך של ענפים מסוכנים.

"הגיזום התבצע גם בשטח בית הספר וגם מחוצה לו, כדי למנוע סיכון התלמידים, אך יודגש כי למעט גיזום והסרת ענפים מעצים הגובלים עם החווה החקלאית, אין לעירייה כל נגיעה לביצוע כריתה של עצים בשטח שמחוץ לחווה. מדובר בשטח בבעלות האפוטרופוס הכללי, והעבודות שם התבצעו באישור האפוטרופוס ומשרד החקלאות מול הגוזם, ללא קשר לעירייה".

ד"ר איטן בכניסה לחורשה. צילום: איתמר רותם

על פניו, עיריית חדרה מכחישה כל קשר לכריתה, ואף ציינה שהעבודות התבצעו ללא קשר לעירייה, דבר הסותר את תגובת דוברות משרד המשפטים שתחתיו נמצא האפוטרופוס הכללי שטען שאת הפנייה לביצוע עבודות הגזימה עשתה העירייה.

מי אחראי לכריתת העצים?

יש לציין כי עצי אקליפטוס מתאימים במיוחד להסקה, בעלי ערך קלורי גבוה יותר מתערובת עצי ההדר ולכן בעירתו נמשכת זמן רב יותר. כמו כן, בזמן הבעירה הוא מפיץ ריח מנטה מיוחד ומעניק אווירה רעננה בבית - כך שכל עץ לאחר שנכרת ונחתך יש להניח, שווה אלפי שקלים, במיוחד בזמן החורף, שבבתים בהם יש אח יוקרתי - זקוקים לעצים איכותיים להסקה.

ב30 לינואר, ביום בו החלה הכריתה, ניגש ד"ר איטן אל הכורתים ושאל למעשיהם. לטענו הם ענו לו ש'יעוף משם' ושיש להם אישור. ד"ר איטן לא ויתר.  הוא פנה למוקד העירוני של חדרה ודיווח על הכריתה. מן המוקד העירוני נמסר לו- "התשובה חיובית, הכל מוכר ומאושר".

התשובה מפתיעה שכן היא אינה תומכת בתגובת העירייה לפניית 'מיינט', בה נאמר כי לעירייה אין כל נגיעה לביצוע הכריתה. ד"ר איטן אף התקשר לחדוה יחזקאלי, מחזיקת תיק איכות הסביבה ונציגת מפלגת הירוקים. יחזקאלי חזרה אליו ומסרה לו שהכל מאושר. 'מיינט' פנה גם אל יחזקאלי פעמיים בעניין אך מיחזקאלי טרם נמסרה תגובה.

הכורתים בפעולה. צילום: שירות מיינט

ד"ר איטן, בניסיון לעצור את המשך הכריתה, אף החליט להגיש תלונה במשטרה, עוד ב-30 לינואר, היום הראשון לכריתה, אך מסתבר שכבר באותו יום של הגשת התלונה, סגרה משטרת חדרה את התיק. בתגובה לפניית 'מיינט' בנושא, נמסר ממשטרת חדרה: "בעת הגעת השוטרים לשטח היער, הוצג בפניהם אישור כריתה רשמי ממשרד החקלאות ביער משקי ולכן התלונה נסגרה בעילת - אין עבירה פלילית. ככל שיש למתלונן השגות על סגירת התיק, הוא רשאי לערער על ההחלטה".

אכן, באותו יום, הגיעו שוטרים אל החורשה לבדוק את התלונה, אך הכורתים הציגו בפניהם מסמך ממשרד החקלאות שכותרתו: "אישור כריתה ליער משקי". לאחר שהציגו מסמך זה, היו משוכנעים השוטרים שמדובר בפעולה מאושרת כחוק ונטשו את המקום, כאשר ד"ר איטן ועוד מספר תושבים היו עדים לכך.

על המסמך היה חתום מזכיר הועדה החקלאית, חיים חומרי. לכן, התקשר גם אליו ד"ר איטן, מספר פעמים אך לדבריו - חומרי לא ענה לו. אביו של ד"ר איטן אף הלך למשרדו של חומרי, לבדוק האם הוא שם, אך לא הצליחו לאתרו. ביום למחרת שלח ד"ר איטן מייל לסמנכ"ל העירייה משה ביטון, לראש מנהלת רובע מרכז מצהרי, למנהל אגף שיפור פני העיר (שפ"ע) קוסינובסקי וביקש מהם לעצור את הכריתה באופן מיידי, אך לא קיבל תגובה.

טרקטור לפינוי עצים כרותים. צילום: שירות מיינט

אותו מסמך, שהגיע לידי כתב 'מיינט' עורר מספר שאלות. אם השטח שייך לאפוטרופוס הכללי, אז איך יכול משרד החקלאות יכול להוציא אישור שכזה? הרי לפי טענתו של בכיר במשרד, ד"ר ברקאי, שהובאה בתחילת הכתבה, הוא כתב: "כריתת עצי אקליפטוס ביער משקי אינה מחייבת הנפקת היתר כריתה".

שאלות אלו, הופנו למשרד החקלאות וממשרד החקלאות נמסר בתגובה:

"כאמור, שטח של יער משקי, המשמש למטרות חקלאיות, אינו מצריך אישורי כריתה מטעם משרד החקלאות. בהתאם לכך גם האישור המצורף בפנייתך אינו מהווה אישור כריתה מטעם המשרד. מדובר במסמך הנסמך על חתימתו של מזכיר הקיבוץ או היישוב שאישר כי הכריתה התבצעה ביער משקי הנמצא ברשות האפוטרופוס הכללי. המסמך הנ"ל מסייע למובילים בעת העברת העצים לאחר הכריתה במקרה של ביקורת של פקחים בלבד".

בשיחה ארוכה עם כתב מיינט, הסבירו במשרד החקלאות כי מי שהולך ומוציא מסמך מעין זה, מתכוון לשנע את העצים הכרותים בכביש וצריך את האישור במידה וייעצר לבדיקה על ידי הסיירת הירוקה של משרד החקלאות. למסמך עצמו אין כל תוקף המאשר כריתה, בטח בשטח שלא באחריות המשרד.

בדיקה של המסמך של משרד החקלאות ששימש את הכורתים כמול המשטרה, מראה שעל המסמך חתום חיים חומרי. חומרי הוא עובד עירייה בכיר, החתום על המסמך בתור סגן מנהל אגף השפ"ע (שיפור פני העיר), בעירייה ובתור מזכיר הועדה החקלאית. בנוסף, משמש חומרי גם כמנהל מחלקת הרכב של העירייה.

מיינט ניסה מספר פעמים ליצור קשר עם חיים חומרי, כולל השארת הודעות במשרדו ושיחות לטלפון האישי שלו, אך אלו נותרו ללא תגובה.

פנינו שוב אל עיריית חדרה, יחד עם הממצאים החדשים, ואף הצגנו את המסמך עליו חתום חיים חומרי. שאלנו שוב, האם עדיין העירייה מחזיקה בעמדה שאין לה קשר לכריתה? איך קרה שחורשה היסטורית ספגה פגיעה אנושה? עוד שאלנו - מי החברה שכרתה? ומי נתן להם את ההוראות?

הכריתה גם במרכז השדה. צילום: איתמר רותם

לכל השאלות הללו לא קיבלנו תשובה אלא הפעם תגובת עיריית חדרה הגיעה מחיים חומרי:

"לדברי חיים חומרי, זה לא אישור ביצועי (כריתה, הובלה וכד'). היחידים שיש להם סמכות לאישורי ביצוע הם האפוטרופוס ומשרד החקלאות. זה בסך הכל טופס פורמלי שיש לקבל מהוועדה החקלאית על כך שהגוש והחלקה האמורים הם אכן של מבקש העבודה, ובמקרה הזה של האפוטרופוס הכללי".

כלומר, טוען חיים חומרי כי לא מדובר באישור בניגוד לכורתים - שהציגו את הטופס לחוקרי המשטרה כטופס ביצועי. חומרי טוען שמבקש העבודה הוא האפוטרופוס הכללי, שבמשרד המשפטים טוענים שעיריית חדרה היא זאת שפנתה אליהם. נשאלת השאלה - מדוע שהאפוטרופוס הכללי יזום כזאת עבודה? מדובר בשטח קטן מתוך אלפי הדונמים שבראשותו. סביר כי הוא לא מודע ביום יום למה שקורה במקום. טוען חומרי גם נגד עמדת משרד החקלאות שלא מתייחס לכך כטופס פורמלי, אלא כאישור להובלת עצים במידה ותהיה ביקורת בכביש.

"בעבר כמעט ולא היה ניתן לראות את אור השמש בתוכה", אומר ד"ר איטן בווידאו המצורף לכתבה, ובשורה התחתונה, באחת החורשות העתיקות של חדרה, חורשת המאה, שהחלה את דרכה ב1891 לפני כ128 שנה, חורשה שרק לפני מספר שנים, הייתה מלאת עצים, נכרתו עצים רבים ועבותים בלב ליבה, עצים שאין להם שום קשר לבטיחות  ונגיעה לחווה החקלאית הסמוכה.  עצים אלה בעלי חשיבות רבה וששווים הכולל הוא עשרות אלפי שקלים, עצים  שנכרתו בפעולה מסודרת, בלב אור היום, במשך מספר ימים וכרגע, כל הגורמים המעורבים לא לוקחים אחריות עליה.