צילום: אסף פרידמן בשבוע שעבר החלו עבודות להנחת צנרת הגז מול רחוב גרינבוים בשכונת נווה חיים, סמוך למסילת הרכבת ובמרחק חמישה מטרים בלבד מבתי מגורים. מדובר בצנרת שהינה חלק מתוואי ארצי, שתוליך את הגז הטבעי מהים, ואשר עומדת בלב ההתנגדויות של פעילי איכות הסביבה. הפעילים מתריעים זה זמן רב על הסכנות הכרוכות במעבר של צנרת זו סמוך לבתי מגורים, ויותר מכך, על הסכנות בהטמנת צנרת הגז הנלווה של תוצרי הגז הטבעי - צנרת ה"קונדנסייט". העמימות באשר לתוואי המדויק של הצנרת, התפוגגה בשבוע שעבר משנתגלה לתושבים רבים, כי הצנרת תעבור ממש מתחת לבתיהם.

עוד ב-mynet:
מרינה בחדרה: "מי צריך את זה בכלל"?
הרצליה: למה איגוד ערים מזרים שפכים לים?

"פצצה מתקתקת"
לפי חוות דעת שהונחו על שולחנה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שדנה בתמ"א ובהתנגדויות לה - מעידים אפימידיולוגים ומומחי איכות סביבה על סכנות רבות מסמיכות צנרות גז לבתי מגורים ובתוך ערים. בחוות דעת של אלה נווה, אפימידיולוגית סביבתית מטעם "הפורום הישראלי לשמירה על החופים" ופעילה ב"קואליציה לבריאות הציבור", היא התריעה בשנים האחרונות כי חומרים נדיפים ומסוכנים עלולים להיפלט מן הצנרות וכי די בדליפה קטנה כדי לחולל אסון. מה גם שצינורות אלו הופכים בהכרח ליעד ביטחוני מועד לפורענות, עבור אויבי ישראל.

נעמה עראקי, תושבת רחוב גרינבוים שהצנרת הונחה ממש ממול שער ביתה, מספרת: "מדובר בפצצה מתקתקת ששמו לנו בפתח הבית. הבעיה היא שאנו חשים לבד וחסרי אונים מול מערכת גדולה ומשומנת של אינטרסים. לפני כשנתיים קיבלנו מכתב שמודיע לנו על הכוונה להניח צנרת גז בסמוך למסילה. ראשית רק חלק קטן מדיירי הרחוב קיבלו את המכתב, ולהערכתי מדובר בניסיון 'להרדים את הציבור' כדי שלא יערים קשיים ולא יתנגד. כך, נותרנו תושבי גרינבוים לבד במערכה ודי מנוטרלים מהיכולת לעשות משהו".

אקט נוסף שהותיר את העמימות לגבי התוואי, היה בכריתת האיקליפטוסים במקום. בעיריית חדרה הסבירו כי הסיבה לכך היא הסכנה הבטיחותית אותה מהווים האיקליפטוסים עבור מסילת הרכבת הסמוכה. "בתחילה האמנו לכך", אמרה עראקי. "מספרים לך שיכולות להיגרם תאונות, אז אף אחד לא מפקפק באמיתות הטענות. אפילו שהעצים שנכרתו רחוקים מרחק של 40 מטרים מהמסילה ולא מהווים שום סכנה, ואפילו שדי היה לכרות את הצמרות - אתה מניח שיש בכך משהו בכל זאת. ואז מניחים את צנרת הגז בדיוק במקום בו כבר אין איקליפטוסים".

חיליק מדור חיים, חוקר תולדות חדרה המתגורר ברחוב אוסישקיו פינת גרינבוים, היה אחד התושבים שלא ידעו כי תוואי צנרת הגז צפוי לעבור כעשרה מטרים מביתו. "אני פעמיים ביום עובר בחורשת האיקליפטוסים ומבכה את גדיעתם", אמר. "שנים שאני זועק שאפשר לכרות רק את הצמרות אם הן מפריעות למסלול הרכבת, זועק על כך שכורתים ללא אישורים, שכורתים הרבה מדי ורחוק מדי מהרכבת. פטרו את טענותי כאילו הייתי תמהוני. עכשיו זו כבר עובדה מוגמרת, הציבו לנו עובדה. איך ייתכן שמי שגר בסמיכות של 10 מטרים מהצינור לא יידע על כך? הציבור חייב לדעת. זו שערורייה".



"לא סופרים אותנו"
תמ"א 37 2' היא תוכנית המתאר הארצית לטיפול בגז טבעי מתגליות בים ועד מערכת ההולכה הארצית. מטרתה: הקמת מתקני קבלה וטיפול בגז, מערכת אספקה ותשתיות הנדרשות להובלת גז למערכת ההולכה הארצית. התוכנית ייעדה שטח למתחמים הימיים והיבשתיים עבור מתקנים אלו. הרציונל הוא שהתוכנית מאפשרת הסבת מירב השימוש בגז טבעי כמקור העיקרי לייצור אנרגיה בישראל, תוך הפחתה משמעותית של זיהום האוויר.

בהודעה לתקשורת שהוציא משרד הפנים עם אישור תוואי הגז ב 2014, נכתב כי התקיים הליך שיתוף הציבור "חסר תקדים בהיקפו" - החל ממפגשים עם הציבור, פגישות עבודה עם רשויות מקומיות וסיורים במתקן לטיפול בגז טבעי באשדוד. אולם על אף ההצהרות, בחדרה נראה, כי רוב הציבור אינו מודע לתוואי הגז שיעבר בסביבתו.

איתן יפרח, תושב רחוב גרינבוים: "לפני כחודש נפגשנו עם סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק איכות הסביבה חדוה יחזקאלי, במסגרת הפגישה הובטח לנו כי הגז טבעי ולא מסוכן. יש דוגמאות למכביר על אסונות שאירעו בעולם כתוצאה מדליפות ופיצוצים של גז טבעי, אז חבל שמסלפים את המציאות רק כדי שתתאים לאינטרסים. בנוסף, סיפרו לנו שהגז זו תוכנית ארצית ולא בהחלטת העירייה. מדובר בעוד שקר. זו באמת תוכנית ארצית, אבל בעמק חפר הצליחו למנוע כניסת התוואי של התוכנית הארצית בתוך גבולותיהם. כאן לעומת זאת, הציבור נרדם בשמירה".

ר', תושבת רחוב יגאל אלון המרוחקת כ-30 מטרים מצנרת הגז, מודה גם היא כי לא היה לה מושג שצנרת הגז תוטמן בסמוך לביתה. "אני חושבת שזכות הציבור לדעת הודחקה כאן לגמרי", היא אומרת. "השכונה הזו מוקפת ממערבה בארובות, מצפון מזרח במט"ש ובאזור תעשייה וכעת בצידה