צילום: עמית שעל לפני שנתיים נבחר צביקה גנדלמן לראש עיריית חדרה. גנדלמן, שהיה קצין בכיר בצה"ל, ביקש בחזונו להחזיר את הגאווה לתושבי העיר ולהציב את החינוך בראש סדר העדיפויות; הוא ראה את עיר ילדותו, חדרה, כעיר מובילה בתרבות ובתיירות ובאיכות החיים שלה. מבחינה נדל"נית, הבטיח כי יביא לעיר את ראשי העולם העסקי בארץ ובחו"ל, יעודד יזמות, ישביח את ערך הנכסים ויקדם פרויקטים בתחום הנדל"ן, התעשייה והתיירות.

בדבר אחד אין ספק שהצליח בגדול: הגירעון השוטף של עיריית חדרה צומצם מ-22 מיליון שקל לחמישה מיליון.

עוד ב-mynet:
חיים אביטן: "אין כפרה לעוול שנגרם לי"
תקף ערביות בחוף: "לא רוצה ערבים במדינה"

בניסיון להטמיע "גאוות יחידה", מיתג גנדלמן את חדרה כעיר האנרגיה. המיתוג הזה משך אליו חיצי ביקורת מצד פעילי איכות הסביבה. "לא די בכך שבחדרה קיימות תשתיות של חברת החשמל, מט"ש אזורי, צנרות גז בים ומרינה בפוטנציה", הם טענו, "כעת עם המיתוג הזה, ראש העיר לא מסרב לאף תשתית שתיכנס לחדרה על חשבון בריאות התושבים".

"אין זה חלום. זו המציאות של מחר. יחד נכתוב פרק מפואר בתולדות חדרה", הבטיח גנדלמן לתושבי העיר. שנתיים אחרי, הדעות חלוקות אם אכן מדובר בפרק מפואר בתולדות חדרה.

הכל פוליטי
"עירנו תהווה מופת לטוהר שלטוני", הבטיח גנדלמן לתושבי העיר במסע הבחירות שלו, כשקרא להם להצטרף אליו ולהצביע עבורו. דבריו בשלהי החקירה המתוקשרת של חיים אביטן מצאו את אוזני תושבי העיר קשובות מתמיד.

עם כניסתו לתפקיד, הזמין גנדלמן דו"ח מרואה החשבון בני צימרמן שבא לבדוק את המתרחש בעמותת על"ה. יש לציין כי כבר בקדנציה קודמת נעשתה בדיקה כזו על ידי איקי צור, מנכ"ל העירייה לשעבר, אולם לפי מקורבי ראש העיר חשוב היה לו לבדוק מה מתרחש בעמותה.

מנגד, לפני מספר חודשים נתקבל בעיריית חדרה מכתב ממשרד מבקר המדינה, המבקש לקבל תשובות באשר למינויים שונים בעיריית חדרה, בכללם כאלו של פעילי בחירות שסייעו להיבחרו של גנדלמן. גם מקרה מיכל שקד, והעובדה שמערכת חינוך שלמה המתינה למועמדת שנחשבה מועדפת על ידי ראש העיר, לא עולה בקנה אחד עם ההבטחה למופת לטוהר שלטוני.

מבחינה פוליטית, אלו היו שנתיים סוערות. בתחילת הדרך קבלו חברי המועצה מהקואליציה, בעיקר בשיחות סגורות, שראש העיר מתנהל עימם כאילו הוא עדיין בצבא. "הצעות מובאות לישיבות הנהלה כהחלטות", הם טענו, "לא כאילו יש מקום לדיון, אלא כאילו אנו חותמת גומי".

לפני כשנה, בשלהי הדיון על חוק השבת, התארגנו שמונה חברי מועצה בעלי זיקה מסורתית, דתית וחרדית כדי לפעול נגד רצונו של גנדלמן לפתוח את הסינמה סיטי בשבת. בשיאה אף היו מחשבות על פרישה מהקואליציה. אבל גנדלמן הקדים אותם במהלך אחד, העיף את ש"ס מהקואליציה והוציא בכך את הרוח ממפרשי המורדים. מאז חלה תדיר הקצנה ביחסי חילוניים-דתיים בעיר, ורק לאחרונה נרשם משבר נוסף בשכונת קלרין שם התנגדו התושבים לבניית בית כנסת וכולל.

ש"ס שבה לאחרונה לקואליציה והעומד בראשה בועז ביטון אף קיבל את תפקיד המשנה לראש העיר. אולם בעוד ש"ס מתקרבת, זהות יהודית שהיא הסיעה הגדולה והחזקה של הקואליציה, מתרחקת. לפני שבועות מספר פרשה הסיעה מהקואליציה על רקע חוק השבת שהובא לדיון במועצת העיר, הפעם כמתווה של חבר המועצה אוהד מרחב, ועל רקע תמיכתו של צפריר ביטון בלאה אבוטבול כמנהלת אגף החינוך ולא במיכל שקד, כפי שחפץ ראש העיר. מאז, טוענים בסיעה, ראש העיר מתעמר בקהלם, לרבות סגירת כיתת לימוד עצמאית של זרם החינוך שלהם.

למרות הבלגן בקואליציה, אופוזיציה כמעט ולא הייתה לראש העיר. חיים אביטן שהיה עסוק בחקירתו ובמלחמתו לטיהור שמו, הותיר בחלק ניכר מהמקרים את האופוזיציה בידיה המילטנטיות של חברת המועצה שירלי עודד דורן, העומדת בראש סיעת שקיפות. זו התנגחה בגנדלמן בכל ישיבת מועצה וביקשה אינספור נימוקים והבהרות, שאלה שאלות למכביר ושיגרה מכתבי תלונה מרובים למשרדי המשלה השונים, לרבות למשרד מבקר המדינה, וסייעה לתושבים רבים במאבקם נגד מה שנתפס בעיניהם כמדיניות שגויה של ראש העיר.

אם לשפוט לפי השנתיים הראשונות, גם בשלוש השנים שנותרו עד לבחירות גלנדלמן ימשיך להיות לא שקט מבחינה פוליטית.



חינוך: המכרז שלא נגמר
במישור הטקסי, גנדלמן השיב למסגרות החינוך את המנון חדרה הוותיק שכתבה מרים חירותי והלחין אוטו גרוניך, כדי להחדיר בתלמידים את תחושת השייכות והזיקה לעיר.
ברמה פרקטית יותר, עם כניסתו לתפקיד פיטר את מנהלת האגף חני וייצמן, אך בושש למנות מנהלת אחרת תחתיה. כמעט שנתיים נותר האגף ללא מנהל, כשגנדלמן טוען שהמכרזים העלו חרס באיתור ההון האנושי המוכשר שיוביל את תלמידי העיר למצוינות.

מבקריו טענו, כי הוא בעצם מעוניין למנות לתפקיד את מיכל שקד וממתין שזו תסיים את לימ