תושבי חדרה, שימו לב: לאחרונה נפתחה בעיר כיתת גיור חדשה, שתופעל על ידי מכון הגיור "עמי אולפני גיור" מבית אור עציון. הנגישות של מרכז הגיור החדש, העלתה את היענותם של תושבי הסביבה, שפוקדים את המרכז מדי שבוע ועתידים בתוך עשרה חודשים ללמוד את ערכי היהדות - מושגים, מנהגים ותפישות עולם.

עוד ב-mynet:
האב התנגד, אך גרושתו ובנו עזבו את הארץ באישור השופט
נתניה: יותר ילדים בחינוך הדתי מאשר בחינוך הממלכתי
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות חדרה" בפייסבוק

בתום עשרה חודשי לימוד יגיעו המתגיירים לבית הדין לגיור של מדינת ישראל, יעברו בחינות ויהפכו להיות יהודים מן המניין. נכון להיום, נרשמו 17 תלמידים מרחבי האזור לכיתת הגיור.

"עמי אולפני גיור" הינו אולפן גיור מבית "אור עציון" במרכז שפירא הפועל בהכנת תלמידים לקראת גיור ומספק מענה לתלמידים שמעוניינים להיכנס לעם היהודי. המכון פועל בלמעלה מ-25 כיתות ב-12 ערים ברחבי הארץ, ומצטרפות אליהן גם קבוצות גיור אישיות שמאפשרות התאמה לימודית בשעות גמישות. מספר המתגיירים אשתקד, נאמד בכ-4,600.

כיתת הגיור בחדרה נפתחה בשיתוף פעולה עם עמותת "אהבת רחמים" שמפעילה את המבנה. הרב נדב מיטב, תושב אור עקיבא, הינו רכז הכיתה ומלמד את התלמידים ביחד עם תושבת כפר ויתקין, המורה מרים סטולוביץ'. הכיתה מרכזת תלמידים מחדרה, עמק חפר, פרדס חנה, אור עקיבא, זכרון יעקב ושאר יישובי המועצות האזוריות באזור. חשוב לציין כי הליך הגיור בישראל אינו כרוך בתשלום.

תוכנית לימודי הגיור מתקיימת במתכונת של יומיים בשבוע בשעות אחר הצהריים, במהלכה לומדים התלמידים מושגים, מנהגים ותפישות עולם הנוגעים לעולם היהדות. לאחר עשרה חודשי לימוד יגיעו המתגיירים לבית הדין לגיור של מדינת ישראל שמהווה את ועדת הקבלה לעם היהודי, במסגרתו הם יישאלו האם הם באמת רוצים להיות יהודים, מה הם למדו וכיצד הם מיישמים את הדברים. לאחר שהתלמידים יעברו את הבחינות הם יהפכו ליהודים לכל דבר ויהוו חלק אינטגרלי מהעם היהודי.



סימן משמיים
בין עשרות התלמידים שהגיעו השבוע ללימודי הגיור במרכז, יושבת ענת (שם בדוי), בת 35, עולה מאוקראינה, ונחשפת לעולם היהדות שלא היה כל כך זר לה. אביה של ענת נולד יהודי, ואילו אימה שנשלחה בגיל שלוש לבית יתומים, התוודעה לזהותה רק בגיל מאוחר.

"אמא שלי גדלה בבית יתומים עד שבשלב יותר מאוחר היא נלקחה לאימוץ על ידי משפחה לא יהודית, שאיבדה את הילדים שלה במלחמה. רק בגיל 18 כשההורים המאמצים סיפרו לאמא שלי שהיא אינה ביתם הביולוגית, היא פתחה את התיק שלה וגילתה ששם המשפחה המקורי שלה הוא יהודי, אבל לא היו לה תעודות שיוכיחו את זה".

בשנות ה-90 החלו הוריה של ענת לבדוק את האפשרות לעלות לארץ ישראל. קשיי הביורוקרטיה הצליחו להתיש אותם ולעכב את בוא המשפחה ארצה. "אבא שלי החל לטפל במסמכים וניסה להסדיר את העניין, אבל זה לא היה כל כך פשוט", היא מספרת. "שלוש שנים מאוחר יותר אבא חלה בסרטן ומת אחרי זמן קצר. נשארנו לבד עם אמא שלא ידעה איך לטפל בנו".

כך העבירה ענת את השנים באוקראינה עד שהתחתנה, ויחד עם בעלה, שלא היה יהודי, עלתה לארץ בשנת 2000. "בהתחלה היו לנו חיים טובים. היכרתי אותו כשהייתי בת 17, והתחתנו כשהייתי בת 20. כשהגענו לארץ, נכנסתי להיריון והחיים שלנו השתנו מקצה לקצה, כיוון שהוא התחיל להשתמש בסמים".

בזמן שענת גילתה זאת, אימה עלתה גם היא ארצה והתגוררה יחד איתה. "חודשיים אחרי שהיא עלתה היא חלתה בסכיזופרניה", מספרת ענת. "אחרי שילדתי את בתי, לא יצאתי לחופשת לידה והמשכתי לפרנס את המשפחה - לממן לבעלי טיפולי גמילה ומטפלת צמודה לאמא. חשבתי שאני אצליח להציל את בעלי, אבל הוא כל הזמן חזר להשתמש בסמים. חודש אחרי שהתגרשנו, הוא נפטר".

בזמן שענת אספה את השברים והתפללה לעזרה, היא החלה לחלום חלומות שניבאו לה את העתיד ועזרו לה לגבש החלטות. "הרגשתי שיש המון סימנים בחלומות שלי, שמישהו רוצה להעביר לי מסר", היא מספרת. "חלמתי שאני נמצאת באמצע הרחוב ונפלו לי מהידיים שלושה מגיני דוד, ואני עומדת ומחפשת אותם".

בעקבות החלומות, ענת החליטה לעבור תהליך גיור ולקבל גושפנקא סופית לכך שהיא יהודייה. "רציתי להתגייר, כי למרות שאני יודעת שאני יהודייה, אין לי המסמכים. אני זוכרת כשהגעתי לארץ היו קוראים לי 'גויה'. החלומות שחלמתי שכנעו אותי סופית ללכת להתגייר", היא אומרת.

ענת, שנלחמת עד היום לשקם את חייה, אומרת כי היא מתחילה לראות את האור בקצה המנהרה. לאט לאט היא מאמצת את מנהגי היהדות - מדליקה נרות שבת, מקפידה על כשרות ומתלבשת צנוע. "אולי איבדתי תקווה, אבל לא איבדתי את האמונה", היא אומרת בחיוך.

"אני מרבה להתפלל ואני רואה סימנים שמובילים אותי לדרך הנכונה. בשיעורי הגי