חלום הילדות של רועי שטרנין מחדרה, להיות רופא ולהציל את העולם, השתנה ביום אחד. מבחור בריא שעמד לקראת לימודי רפואה באיטליה, הפך שטרנין לבחור נכה, בעקבות מחלה שהתקשו הרופאים במשך שנים לאבחן. הוא עצמו לבסוף הצליח לגלות במה הוא חולה, באמצעות ספרים שקנה ומאמרים שהוריד באינטרנט. בחמש שנות המחלה, השקיע שטרנין את מירב זמנו בצפייה מעמיקה בהרצאות של ארגון "טד", שהעניקו לו השראה.

עוד ב-mynet:
"היום שבו קטעו לי את הרגל היה המאושר בחיי"
האצן העיוור הגשים חלום והפך למורה לחינוך גופני
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות חדרה" בפייסבוק

ביום שני לפני כשבועיים שטרנין סגר מעגל, לאחר שיזם והפיק לראשונה בארץ כנס אקדמי ראשון של טד במכללת סמינר הקיבוצים. "חשבתי שאהיה רופא ואשנה את העולם", הוא אומר. "הבנתי שבחמש או עשר דקות, אתה יכול להגיד משהו שמשפיע לא פחות על אנשים. הרעיון של טד הוא שאנשים חולקים את הרעיונות שלהם ויוצרים קהילה גלובלית, ואני מאמין ברעיון הקהילתיות".

נכות מלאה
זה התחיל בזמן שירותו הצבאי, אז חש שטרנין בכאבים עמומים באזור הבטן. הקושי של הרופאים לאבחן את המחלה הובילו להתקפים לא צפויים. "בהתחלה חשבו שיש לי צליאק. זה התחיל עם כאבי בטן, כאבי פרקים וכל מיני תופעות של ירידה במשקל. בצבא היו תקופות של התקפים שפגעו לי באיכות החיים. אשפוזים תכופים, כאבי בטן וחולשות, תופעות שמשבשות את אורח החיים, אבל עדיין הייתה רמת תפקוד יום יומית. הצלחתי לקום וללכת לבד".

בגיל 23, רגע לפני הגשמת חלומו - לימודי רפואה באיטליה, החל שטרנין לחוש ברע. "פתאום, בלילה אחד, אושפזתי עם כאבים בחזה וקוצר נשימה, ואפילו במיון לא ידעו מה יש לי. בהתחלה חשבו שיש לי התקף לב, כי הם לא ראו א.ק.ג כזה חריג אצל נער צעיר. התאשפזתי למשך שבוע ומאז לא התאוששתי, למשך חמש שנים. הבריאות שלי הלכה והידרדרה עד כדי מצב של נכות מלאה עם המלצה של הרופאים שלי להשתמש בכיסא גלגלים".



במשך אותה תקופה, הרופאים התקשו לאבחן את הגורם של המחלה, עד ששטרנין עצמו הביא לגילויה. "בתור מישהו שהגיע מהצד של המטפל, הפכתי ברגע אחד להיות המטופל, וזה לא כל כך נעים לחוש את אוזלת ידה של המערכת", הוא מספר. "באותו רגע חלום הרפואה התחיל להתערער. איבחנו אותי בשלל אבחנות שגויות - אפילו באיזשהו שלב חשבו שאני אנורקטי, כי ירדתי 25 קילו. עד שלמעשה החלטתי לפתוח ספרי רפואה - לקחתי ספרים מחברים, קניתי ספרים והורדתי מאמרים מהאינטרנט. אחרי הרבה מאוד זמן של מחקר עצמאי, מצאתי את המחלה שלקיתי בה".

שטרנין הבין כי הוא סובל מתסמונת פוטס הנדירה (תסמונת המאופיינת על ידי עליית דופק של יותר מכ-30 פעימות במעבר מישיבה לעמידה) ממנה סובלים אחד למיליון איש בעולם. הוא מיהר לפנות לאחד החוקרים של המחלה בארץ וביקש סיוע רפואי שיביא להחלמתו. "מצאתי שאחד מחוקרי המחלה הוא ישראלי, והוא הפנה אותי למומחה העולמי למחלה, פרופ' יעקב ג'ריס.

"רק אז התחלתי תהליך שיקום ארוך ומפרך. הייתי צריך לחזק את שרירי הרגליים שלי שהתנוונו. התחלתי עם תרגילי גומייה במיטה, המשכתי לצעוד 20 צעדים כשאני חש מעולף, עד שהגעתי אחרי שנה וחצי של אימונים לשבעה קילומטרים של צעידה. אני לא גאה בזה שאיתרתי בעצמי את המחלה ממנה אני סובל, אני חושב שזה רק מוכיח שהמערכת פשוט נכשלה. התפקיד האחרון של החולה זה לאבחן את עצמו".

חינוך לבריאות
לאחר שהשתקם, החליט שטרנין להקדיש את חייו לחינוך לבריאות. במסגרת לימודי התואר הראשון במכללת סמינר הקיבוצים במסלול 'חממה ליזמות חינוכית חברתית', הוא יזם פרויקט שעתיד לקבל תוקף חינוכי כבר בשנים הקרובות. "המחלה שלי בעצם הביאה אותי למקום בו בחרתי להקדיש את חיי לחינוך לבריאות ולרפואה מונעת", הוא אומר. "כרגע אני עוסק במיזמים שקשורים לקידום בריאות. אחד מהם הוא פרויקט שנקרא 'לבריאות', שמקדם בריאות בשכונות מצוקה".

האמביציה של שטרנין לשנות את התפיסה החינוכית בכל הקשור לבריאות בארץ ובעולם, הגיעה לדבריו מההרצאות של טד, אותן שמע ומהן התחזק בזמן שהיה חולה. השבוע שטרנין סגר מעגל, בכך שיזם והפיק בעצמו אירוע ראשון במסגרת אקדמית במכללת סמינר הקיבוצים. "בעצם זה היה האירוע הראשון בארץ שהופק על ידי סטודנטים שעוסקים בחינוך - אירוע אקדמי של ממש. האירוע הזה הוביל לשרשרת תגובות מפרגנות מצד מרצים, סטודנטים ואורחים שהגיעו אליו וצפו בו. הכנס שודר לכל העולם באיכות HD - בסך הכל ראו אותו ב-187 מקומות שונים בעולם, כולל באפגניסטן, ולפי הנתונים שקיבלנו מדובר בכ-5,000 צופים".



בכנס הרצו כ-12 מרצים, שנבחרו בקפידה על ידי צוות היגוי. המכנה המשותף להרצאות היה 'למידה כתהליך חיים'. "קיבלנו 103 פניות מאנשים שרוצים להרצות בכנס ובסוף נאמו רק 12, וביניהם ד"ר אורי