השריפה ביערות הכרמל חשפה את פניו האמיתיים של מערך הכיבוי בישראל. ליקויים, מחדלים, חוסר אכפתיות ומושגים דומים אחרים עלו לכותרות.

בתחנת הכיבוי בחדרה עדיין חוששים, ממש כפי שחששו לפני שנה, שהתמונות הקשות מסוף השבוע האחרון יחזרו על עצמן, במקום אחר וששוב לא יוכלו לספק מענה ראוי כיוון שאינם ערוכים בכל הקשור לכוח האדם.

תחנת כיבוי בעיר היא מהגדולות בארץ. תחום השיפוט של התחנה הוא עצום - כחצי מיליון דונם, ממכמורת בדרום, עתלית בצפון ועד צומת מגידו במזרח.

בתוך תחום השיפוט חיים כ-400 אלף בני אדם ב-61 יישובים מ-20 רשויות מקומיות ואזוריות. שטח התחנה משופע ביערות, בניהם יערות חוף
הכרמל, קיבוץ בית אורן ויערות אזור ואדי ערה.

לתחנת האם בחדרה ישנן שלוש תחנות משנה נוספות בזכרון יעקב, באום אל-פחם ובמרכז מירב בחוף הכרמל. בכל תחנת משנה משרתים בכל משמרת שני כבאים בלבד ובתחנה הראשית משרתים חמישה.

בסך הכל מדובר, לדברי דובר התחנה, דודו וענונו, בכ-42 כבאים. מכאן יוצא כי על כל 10 אלפים נפשות בשטח השיפוט של תחנת חדרה קיים רק כבאי אחד. רק לשם השוואה, בקפריסין למשל, על כל 1,000 נפש קיים כבאי אחד.

יש לציין כי על פי התקן, שאושר על ידי נציבות כיבוי אש ומשרד הפנים, מגיעים לתחנה תשעה תקנים נוספים, אולם אלו טרם אושרו תקציבית.

"מצב כוח האדם שלנו גרוע עד כדי כך שמה שמגיע לנו, אנחנו לא מקבלים", מלין וענונו. "היום אנחנו זקוקים לתוספת של 50 אחוז על כוח האדם שקיים בתחנה. כבאים עובדים אצלנו כ-240 שעות בחודש בשעה ששכר חודשי של כבאי מתחיל עומד על כ-6,500 שקל ברוטו במקרה הטוב".

בניגוד לתחנות אחרות בארץ, בחדרה לא מתלוננים על איכות הציוד. לדבריו התחנה היא מהיחידות בארץ המצוידות בציוד כבוי חדש שעונה על הצרכים. "הבעיה היחידה שלנו היא כוח האדם. הכבאי הישראלי הוא מהמצוינים בעולם, אבל לא יכול להיות שאדם בגיל 60 עדיין עובד ככבאי".

בתחנה, עליה מפקד טפסר יששכר תוהמי, לא מפחדים, כאמור, לומר שהם חוששים מאסון גדול יותר מזה שהתרחש בכרמל.

בכדי להמחיש במה מדובר הם מונים סכנות אפשריות: "שריפה במבנה רב קומות, התהפכות מיכלית בכביש החוף שעלולה לגרום למאות הרוגים ורעידת אדמה עם מספר רב של זירות ונפגעים".

לדבריהם באזור לא חסרים מוקדי סיכון כמו בתי חרושת שמתעסקים עם חומרי הנפץ בזכרון יעקב, תחנת הכוח בחדרה, מפעלי נייר, אליאנס, כרמל כימכלים, מפעלי תעשייה שונים, בתי חולים ועוד.

"אני לא רוצה לחשוב מה יהיה אם תתחיל להתלקח שם אש במקומות הגדולים והמסוכנים הללו. זו תהיה התמודדות לא פשוטה", אומר וענונו ומסכם: "אני מקווה שסוף סוף מקבלי ההחלטות ישכילו להבין את הצורך המיידי בתוספת משמעותית של כוח אדם לטובת הצלת נפש ורכוש".