בני ?הקהילה התימנית בחדרה חשים בימים האחרונים מקופחים. גם אם הם לא מצהירים על כך בריש גלי, הרי שהכינוס שערכו בשבוע שעבר בבית הכנסת בשכונת שמשון בעיר יכול להעיד על רחשי לבם. התחושה שהולכת וגוברת בקרב ראשי העדה בעיר היא שמסורות הולכות ונשכחות, וכעת הם מנסים לגבש רעיונות במטרה לחדש אותן.

כמאה מתפללים התכנסו בשבוע שעבר בבית הכנסת התימני בשכונת שמשון כדי למצוא פתרונות לבעיה.
לדברי אנשי העדה, המטרה היא ליצור מין ארגון על של בתי הכנסת התימניים וכן לבסס את תפקידו ומעמדו של הרב התימני בחדרה.
"יש לנו צרכים משלנו, בשונה למשל מצורכי הציבור המרוקאי", אומר אלי מליחי, ממובילי הרעיון.

"יש למסד את הנושא של מסורת תימן בקרב הילדים, הנוער והמבוגרים בני העדה. אני מאמין שהפעם הציבור ישתף פעולה. אנחנו חושבים שיש לנו צרכים משלנו, שלא באים לידי ביטוי. אנחנו באים ממקום שאנחנו רוצים לשמור על הייחודיות שלנו. זה לא בא ממקום של כעס או קנאה".

מליחי מונה לדוגמה את העובדה שבכל בית כנסת יש אנשים שיודעים את המסורת התימנית, כמו לימוד התלמוד וההלכות על פי מסורת תימן ולימוד תפילות והלכות שנשכחות, אך דור זה הולך מן העולם. "היהדות של תימן כבר לא איתנו ואנו חוששים שהמסורת תישכח", מסביר מליחי, "הרעיון הוא לענות על הצרכים הבסיסיים האלה".

"בנוסף, יש לנו את רב הקהילה, הרב חיים עטרי, שלצערנו לא מספיק מוכר על ידי הרשויות וגם לא מקבל משכורת. אנחנו חושבים שצריך לבסס את תפקידו של הרב. כולנו יודעים שהוא הרב של קהילת תימן, נמצא בכל אירוע, שמחה או להבדיל אבל, אבל בעצם אף אחד לא מתייחס למעמדו הפורמאלי, ואנו מאמינים שנוכל לקדם זאת באמצעות הממסד".

מליחי וחבריו בני העדה אינם משליכים את יהבם על איגוד בתי הכנסת, שהוקם לפני כשנתיים כדי לשרת את צרכי בתי הכנסת וראשי הקהילות בעיר. במסגרת פעילות האיגוד מחולקות לבתי הכנסת ספרי קודש, סידורים וחומשים, מצות שמורות, הגדות לפסח וחוברות הלכה. אלא שאת התימנים זה לא מספק. "עם כל הכבוד", אומר מליחי.

"איגוד בתי הכנסת לא משרת את הצרכים שלנו. הוא מתייחס לכל הספרדים כמקשה אחת ומתעלם לגמרי מהצרכים שלנו. כך, למשל, מחלקים סידורים שלא מתאימים לנוסח שלנו, מה גם שאין לנו בכלל ייצוג באיגוד הזה. אומרים 'אם אין אני לי-מי לי' ובאמת הגיע הזמן שנתחיל לדאוג לעצמנו".