שירה (שם בדוי), נערה בת 15, המתגוררת באזור חדרה טוענת, שכשהיתה בת 13 עברה טראומה, עליה היא מתקשה להתגבר: ילד בן כיתתה ביצע בה מעשים מגונים במהלך הלימודים בבית הספר. לטענת הוריה של שירה, הנהלת בית הספר הבטיחה כי תטפל בילדה ותפנה את המקרה לגורמים הרלוונטיים, ועד היום, לטענתם, היא לא קיבלה טיפול מקצועי הולם ואיש במשטרה לא חקר את הפרשה העגומה.

בשנתיים האחרונות הידרדר מצבה הנפשי של שירה, היא נאלצה לעזוב את בית הספר ולאחרונה ניסתה להתאבד מספר פעמים.
הוריה המודאגים החליטו שהם חייבים לעשות מעשה והחליטו להגיש תלונה במשטרה.

ה-6 בינואר 2008, היה יום שנחרת עמוק בזיכרונה של שירה. באותו יום, ניגש אליה הנער, בן כיתתה, וביקש להיפגש עימה. "הוא אמר לי שהוא רוצה לדבר", משחזרת שירה. "אז הסכמתי והגעתי למקום שקבענו, מאחורי אולם הספורט".

הוא בא אליי, הצמיד אותי לקיר והתחיל לנשק אותי בשפתיים ולגעת לי בחזה. הוא ניסה להכניס לי ידיים מתחת לבגדים, אבל לא נתתי לו. ואז הוא שוב נישק אותי ונגע לי בחזה. כל זה נמשך דקות ארוכות. הוא היה יותר חזק ממני והיה לי קשה להיאבק בו", היא מציינת בכאב. "בסוף הצלחתי לדחוף אותו, וברחתי. הספקתי לשמוע אותו אומר, 'אל תספרי'".

לדבריה, שבוע לאחר מכן, היא סירבה לצאת עם כיתתה לפעילות וביקשה מיועצת בית הספר אישור להישאר בבית הספר. היועצת הבחינה שהיא נסערת ועודדה אותה לספר לה את אשר על ליבה. "אחרי שהיא לחצה עליי סיפרתי לה מה שקרה לי", מספרת שירה ומוסיפה: "היא הבטיחה לי שהיא תטפל בזה ואמרה לי שאני לא צריכה לדאוג".

לטענת אביה של שירה, רק שבוע לאחר מכן הוא הוזמן לשיחה בבית הספר. "ישבתי עם הצוות החינוכי והמנהל התחיל לספר לי מה קרה", מספר האב. "אמרתי למנהל שאני מתכוון לפנות למשטרה, אבל הוא אמר שאין צורך. הוא הבטיח לי שהם יפנו לכל הגורמים. הם יידעו את פקידת הסעד, אבל אף אחד לא דיווח למשטרה ואף אחד לא טיפל בילדה", הוא אומר בכעס.

לאחר שנה כתבה יועצת השכבה להוריה של שירה מכתב בו היא מציינת: "בינואר 2008 נערכה ועדה לפגיעות מיניות בה הוחלט להגדיר את המקרה כהטרדה מינית והוחלט לטפל בילדה על ידי שילובה בקבוצת נערות שחוו פגיעה מינית. הוחלט כי הפסיכולוגית תיפגש עם ההורים והילדה. לצערי, האם לא יכלה להגיע לפגישה ולא נקבעה פגישה נוספת".

"אף אחד לא יידע אותנו על הוועדה. אולי אם שירה הייתה מצטרפת לקבוצה ומקבלת טיפול, לא היינו מגיעים למצב שאנחנו נמצאים בו היום", מלינה האם. "שירה הפכה מכונסת", טוענים ההורים. "רוב היום היא מסתגרת".

שירה טוענת שכל יום עבר עליה בייסורים: "בכיתה ח', לא יכולתי לסבול יותר. וביקשתי לעזוב את בית הספר. הוא היה מסתכל עליי בשיעורים ולא עמדתי בזה". היא עברה למסגרת חינוכית אחרת אבל גם שם, בהעדר טיפול הולם, היא לא השתלבה. בדצמבר 2008 היא אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי.

מהמשטרה נמסר: "תיק החקירה נמצא בעיון בפרקליטות. מאחר שמדובר בקטינים, פרטים נוספים אסורים לפרסום".
ממשרד החינוך נמסר: "בית הספר בו למדה התלמידה פעל בשיתוף גורמים נוספים על פי כללי משרד החינוך והוראותיו. יש לציין, כי אין אפשרות להגיב לטענות בשל הכפיפות לחוק צנעת הפרט. לפי הידוע לנו, נמצא כעת הנושא בחקירת משטרה".