החיים האבודים של דנה. בשבועות האחרונים מעבירה דנה (השמות בדויים, השמות המלאים שמורים במערכת) צעירה בת 23 מחדרה את לילותיה במכולה נטושה בחוף הים.

השמש החמימה והמלטפת, הגלים ותחושת החופש הבלתי מוגבל די מטעים. דנה, מצד אחד היא אדם חופשי, אך מנגד היא כלואה בין אהובה הערבי שהחיים לצידו לא היו סוגים בשושנים לבין אמה המתחרדת, שגירשה אותה מהבית.

כעת היא שוברת את הראש כיצד להמשיך את חייה. היא מובילה אותנו אל המכולה שמשמשת אותה כבית, נכנסת פנימה ומציגה את העזובה, כאילו שהיא מציגה סלון מפואר בווילה בקיסריה. "כאן אני מבלה את רוב שעות
היום", היא אומרת ומשפילה את עיניה.

"החברים שלי מארחים לי לחברה. אנחנו יושבים, מדברים ואחרי זה הם חוזרים לבתיהם ואני נשארת כאן לבד", היא אומרת. התמימות שלה, היא מודה, הכניסה אותה לסרט הרע בו היא חיה. "כולם הזהירו אותי שאפול, שזה לא ייגמר טוב והם צדקו".

את ילדותה העבירה דנה בדירה קטנה באחת השכונות בעיר עם הוריה, שתי אחיות ואח. "למשפחה שלי אף פעם לא היה מספיק כסף", היא מספרת. "אבי עזב אותנו כשהייתי בת 10 ואמי קיימה את הבית מקצבת הביטוח הלאומי".

"עם השנים המשפחה שלי הלכה והתחרדה ואני לא התחברתי לדת, רציתי להיות חופשייה". כשהייתה בת 15 החליטה סופית שהחיים תחת עול המצוות אינם מתאימים לה. היא הודיעה על כך לאמה ומאז יחסיהן עלו על שרטון. ככל שעברו השנים השקרים הפכו לחלק בלתי נפרד ממערכת היחסים שלה עם אמה.

דנה סיימה את לימודיה בבית הספר ושירתה שירות לאומי. כשהשתחררה החלה לעבוד כקופאית בסופרמרקט. כשהייתה בת 19 הכירה את מי שהפך להיות החבר שלה, אחמד - צעיר ערבי מכפר באזור חדרה.

"הסתובבתי עם החברות שלי", נזכרת דנה. "ושני בחורים ערבים ניגשו אלינו. הם הציגו את עצמם, שאלו מאיפה אנחנו וביקשו מספרי טלפון. הם היו מאוד נחמדים, מנומסים וחייכנים, אז נתתי לאחד מהם את המספר שלי".

הקשר בין השניים פרח מהר מאוד וכבר למחרת הוזמנה דנה לביתו של הצעיר. "תוך כמה ימים הפכתי לחביבת הבית", היא מחייכת. לאם היא המשיכה לשקר. "אמרתי לה שאני ישנה אצל החברות והיא האמינה לי, כי היה לה נוח להאמין", היא אומרת.

גם אם היו מי שלא היו מרוצים מהקשר, גם בכפר, ביקוריה הפכו תכופים יותר. אחרי שבועות ספורים האידיליה התפוגגה. "מהר מאוד היחס כלפיי השתנה", היא מספרת. "בשלב מסוים הייתי חייבת לקום בשש בבוקר ולהתחיל לעבוד. התחלתי לריב עם החבר שלי, אבל אבא שלו תמיד הגן עליי".

כחודשיים אחרי שהופיעה בביתם, הזמינו הוריו של הצעיר את דנה לשיחה. הם התעניינו באשר לכוונותיה ואם היא רצינית ביחסה לבנם. "הם הסבירו שאם אחליט להתחתן עם בנם, אצטרך להתאסלם ולא אוכל לצאת מהבית ולהסתובב חופשי ברחוב".

מערכת היחסים בין דנה לחברה החלה להידרדר. לטענתה היחס כלפיה השתנה מהקצה לקצה ואף הדרישות של בן זוגה הלכו וגדלו. "כשהכרתי אותו עבדתי כקופאית והוא עצמו לא עבד", מספרת דנה. "יום אחד הוא התחיל לבקש ממני כסף וכשלא הייתי מוכנה לתת לו, הוא צעק".

לדבריה, אחרי שנה להיכרותם, היא מצאה עצמה מסובכת בחובות ובצרות. "אמרתי לו שאני רוצה להיפרד. אבל הוא לא היה מוכן לשחרר אותי. בסוף הוא איים עליי שלא אעזוב אותו, אחרת יהיה רע ומר. פחדתי, פחדתי אפילו ללכת למשטרה".

בסופו של דבר דנה חזרה לגור אצל אמה אך לפני כשלושה חודשים הגיע לביתה של דנה צו מהוצאה לפועל. "אמרתי לאמא שלי שאין לי כסף לשלם ואני לא יודעת מה לעשות. היא אמרה שהיא לא יכולה לעזור לי".

בעקבות זאת עזבה את בית אמה וניתקה את כל קשריה עם החבר שלה ועם משפחתו. כעת היא, כאמור, ישנה במכולה על חוף הים בגבעת אולגה או בגנים ציבוריים ברחבי העיר.

לאחרונה החלה לפקוד מדי יום חברות כוח אדם בתקווה למצוא עבודה. לפני שבועיים, בסיוע עורך דין שהסכים לייצג אותה, ניסתה להגיע להסדר תשלום מול החברות הסלולריות והבנק בכדי להחזיר את החובות שתפחו עד לכדי 80 אלף שקלים.

כעת דנה מקווה שתוכל לחזור לחיים נורמליים, למצוא עבודה ולשכור דירה.