חמש בבוקר. זו השעה שאלירן אסטרוטי מחדרה מתחיל את היום. ולא רק הוא: לפני כחודשיים הוא הקים קבוצת ריצה ייחודית כמיזם חברתי שמתחילה את פעילותה בשעה חמש ומסיימת את הפעילות הספורטיבית שלה עד שש.

לדברי אסטורטי בן ה־35, הרעיון העומד מאחורי התחלת הפעילות בשעה כה מוקדמת, הוא לא רק זמן איכות, טרם שינוע הילדים למסגרות החינוך והנסיעה למקום העבודה, אלא ש"הפעולות הראשונות שאנחנו עושים על הבוקר, מכריעות לגבי איך ייראה היום שלנו מבחינת יכולות ופיתוח פוטנציאל", הוא אומר.

אלירן אסטרוטי עם חברים מהקבוצה. "זה לא קל, אבל זה אפשרי" | צילום: פרטי

קבוצות כאלו קמות באחרונה בכל העולם, וגם ברחבי הארץ, בעקבות ספרו של רובין שארמה "מועדון החמש בבוקר" כשהרעיון העומד מאחורי הספר הוא להתחיל את היום בשעות השקט, לעשות פעילות גופנית, להקדיש זמן לעצמך ורק אז להתפנות למטלות היום.

"המוח מתפקד ברמת שיא בשעות האלה וכשמשלבים את זה עם ספורט כלשהו, זה מביא אותנו לרמה מאוד גבוהה של יכולות, של מיקוד", מסביר אסטרוטי. "יש משהו באיכות של השעה הזו שמאוד טוב לנו. גם הידיעה שכולם ישנים ואתה כבר עושה ספורט, כשהם יחשבו אולי רק בערב אחרי יום מפרך לעשות ספורט, עושה משהו. אישית הקימה הזו בחמש בבוקר, לעשות פעילות ספורטיבית ומנטלית, גרמה לי להתפתחות ברמה מטורפת בחיי והביאה אותי לרצות להעביר את זה לעוד אנשים".

אסטרוטי, מנהל מכירות ארצי בענף הרכב וקואצ'ר ומטפל ב"אן. אל. פי." (שיטת לימוד לשיפור איכות החיים), התחיל לפני כחודשיים לעניין תושבים בקבוצות החברתיות בשכונת הפארק ברעיון. כך, נולדה קבוצת הריצה ולאחריה עוד אחת.

באחרונה, גם פתח את דף הפייסבוק "מועדון החמש בבוקר בחדרה", מתוך רעיון להפיץ את הבשורה ברחבי העיר. "אני רואה בזה סוג של מיזם חברתי, וזה לא חייב להיות רק ריצה, זה יכול להיות יוגה, תרגילי כושר, הליכה ובכל שכונה בעיר. השעה בתחילה נראית קשה, אבל ברגע שמתחילים זה הופך לרוטינה ויש משהו מעצים מאד בשעה הזו, פוגשים אנשים ומתחברים אליהם לפני הטירוף של העבודה, הילדים, והמיקוד במהלך היום הוא מצוין".

איך אתה משכנע אנשים להצטרף בשעה שנראית לא אפשרית?

"להצליח להוציא אנשים מהבית בשעה הזו, זו לא משימה קלה אבל זה אפשרי וזה הופך לרוטינה וכיף גדול ובייחוד כשרואים גם את התוצאות של זה על מהלך היום והחיים. הקטע המדליק הוא שזה לא העיסוק המרכזי שלי ודווקא בגלל זה, זה עוצמתי ומחייב כי זה ברמה החברתית ולכן זה הרבה יותר מהנה. אתה לא קם בשביל עצמך כמו בשביל הקבוצה. הרבה אנשים משתפים אותי שהבוקר הספציפי הזה, הם כמעט ולא הגיעו, אבל בגלל הקבוצה הם הרימו את עצמם. אנחנו משתפים תמונות מהבוקר שלנו בקבוצות הווטסאפ של הריצה וזה תענוג גדול לפתוח ככה את היום".