תושבת העיר חדרה סואר עבדאללה (22) טוענת כי חוותה אפליה וגזענות בבואה לאמץ כלבה ב'חדרה אוהבת חיות'. לדבריה, לאחר שראתה באתר אינטרנט כלבה מסוג לברדור מעורב שמצאה חן בעיניה, התקשרה לעמותה החדרתית שם נמצאת הכלבה, ושוחחה עם  מנהלת העמותה. רגע לפני האימוץ נודע לה כי ייתכן והכלבה כבר אומצה, דבר שלדבריה לא היה נכון. מנהלת הכלבייה טוענת כי הכלבייה פועלת על פי נהלים ואין כלל אפליה בין המאמצים השונים, כולל אלה מהמגזר הערבי.

"היא אמרה לי לבוא ואני הסברתי לה שאינני יכולה כעת כי אני בעבודה ושאבוא למחרת היום בבוקר. היא הבהירה לי שבבוקר המקום סגור אז קבעתי איתה אחה"צ מיד כשפותחים", סיפרה עבדאללה, "היא אישרה וביקשה שאבוא עם אחד ההורים. הבטחתי שאעשה זאת למרות שאני בת 22 וכך נגמרה השיחה".

סואר עבדאללה | צילום: עצמי

לדבריה, למחרת היום, מתוך מחשבה שאחה"צ הכלב כבר יהיה באמתחתה, יצאה לרכוש בעבורו מזון, ואביזרים נלווים: "התקשרתי תוך כדי קניות למנהלת המקום ורד ברוך, כדי לשאול על סוג אוכל מתאים, ולהתייעץ מה לקנות.

לתדהמתי, היא אמרה לי שהכלבה נמסרה כבר. הייתי בהלם והתעמתתי איתה. טענתי בפניה שסגרתי איתה שאני באה היום אחה"צ ושאם היו עובדים בבוקר -  הייתי מתייצבת על הבוקר. שאלתי גם באיזה פרק זמן בכלל, הכלב הספיק להימסר אם הם סגורים בבוקר. היא השיבה לי, שמשפחה הגיעה פיזית אתמול, ומי שבא קודם לוקח - זה הנוהל".

בצר לה, פנתה למתנדב בעמותה והסבירה לו את שאירע: "ניסיתי להסביר לו שכבר קניתי דברים ושימצא פיתרון, הוא הבהיר שאין מה לעשות ושבוודאי יהיה כלב אחר שימצא חן בעיניי. אבל אני התאכזבתי מאד, הרגשתי שמשהו לא תקין ושנעשה לי עוול ושזה בהכרח קשור לזה שאני ערבייה".

על מנת לאשר את תחושותיה, כחצי שעה לאחר השיחה בה נאמר לה כי הכלבה נמסרה , שלחה עבדאללה ידיד להתקשר לעמותה ולהתעניין בכלבה: "ורד תשאלה אותו מי יטפל בכלבה וכמה זמן הוא נעדר מהבית. לא הגיעו להסכמה בקשר לאימוץ אבל הוא התעקש לשאול אם הכלבה נמסרה והיא ענתה לו שהיא לא יודעת ושהיא צריכה לבדוק כי היא לא בעמותה. אם זה לא מעיד על זה שהיא שיקרה לי, איני יודעת מה כן".

כלביית "חדרה אוהבת חיות" (צילום: לירן טטרו)

לדבריה, לאחר שיחת הוידוא עם הידיד, פנתה לורד פיזית וגם בהודעות, על מנת שתעמוד בהבטחתה לאפשר לה אמץ את הכלבה: "אם היית אומרת לי שצריך לשלם עירבון הייתי משלמת לך באותו רגע. סיכמנו שהיום בארבע וחצי אגיע עם אימי והלכתי לקנות דברים לכלבה. היום אחרי שחזרתי ממך אימי ואחי חיכו לי בהתרגשות. אחי הקטן שאל אם הולכים להביא את הכלבה והדמעות בעיניים. מה להגיד? בגלל שאנחנו ערבים העדיפו מאמצים אחרים? אם זה בכלל היה ויש מאמצים אחרים או להשמיע לו את ההקלטה שלך שאמרת לידיד שלי שהכלב לא אומץ? את יכולה לטעון שהכלב אומץ ואני לא יכולה לדעת האמת, מה שאני כן יודעת זה שאנחנו בני אדם עם מצפון וערכים ואני מבקשת ממך לשקול שוב את ההתנהלות שלך".

פנינו אל ורד ברוך, מנהלת הכלביה על מנת לשמוע את הצד שלה למקרה.

ורד, למה  מי שלדבריה סגרה איתך טלפונית את האימוץ, לא קיבלה את הכלבה בסופו של דבר?

"אין דבר כזה לסגור. 20 אנשים מתקשרים על אותה גורה, אז הנוהל הוא תגיעי לכלביה או שתתני מקדמה, ותבואי לפי התנאים שלנו עם מבוגר שיימצא עם הכלב במהלך היום. היא גם שלחה חבר שלה, גם אותו שאלתי מי יטפל בכלב, והבהרתי שאנחנו לא נותנים כלבים לאנשים מתחת לגיל 24 ובטח לא כלב כצעצוע או מתנה לילד. יש הסכמה בכל העמותות שלא לתת כלב לצעירים שהחיים שלהם משתנים, מבלי שהם מלווים במבוגר שנדע שהוא בכל מקרה יהיה אחראי לכלב".

המודעה והכלב. צילום מסך

לטענתה אמרת לה שהכלבה אומצה ולידיד שלה אמרת שאת לא יודעת.

"לכלבה הספציפית הזו נתנו לנו מקדמה טלפונית כבר באותו היום שהיא התקשרה והגיעו כעבור כמה ימים לקחת אותה ממבשרת ציון. המענה 'אני לא יודעת' התכוון שאני לא יודעת אם פיזית היא כבר נלקחה".

אז לעובדה שהיא ערבייה לא היה מקום בשיקולים שלך?

"חס וחלילה. יש לנו אימוצים מאד מוצלחים במגזר הערבי, וחוזרים לאמץ אצלנו כלב ועוד כלב. יש הסכמה בכל העמותות בארץ שלצעירים בתחילת הדרך שחייהם משתנים תדיר, לא ממהרים לתת כלב.

"יש גם הסכמה שכלב הוא לא מתנה לילד. אני רוצה שהאמא תבטיח לי שגם אם הילד מפסיק לטפל בו, היא ממשיכה לטפל. אנחנו כעמותה פונים למשפחות ומבקשים תחשבו עוד רגע אחד לפני שאתם פונים הכלב למשפחה או צעצוע לילד. בחופש הגדול, אנחנו מוציאים קרוב ל-40 גורים ואחוז גבוה מאד חוזרים. לא בכדי אנחנו זהירים ובודקים. אין כאן שום מימד של גזענות. מה גם שבמקרה הזה , זה היה בכלל נושא של קדימות. לראייה הצענו לה כלבים אחרים אחים של הכלבה הזו והיא סירבה וסתם עשתה סקנדל".