רוב תושבי חדרה אינם מודעים לכך, אולם באזור המטמנה המצויה בין יער חדרה לכביש החוף (כביש 2)  קיים  אתר ארכיאולוגי בשם תל איבריכתאס, כך מספר חוקר תולדות העיר, חיליק מדור חיים.

האתר בחדרה. צילום: פרטי

בספרו "חדרה הירוקה", מספר מדור חיים כי התל מצוי כקילומטר מדרום לתחנת הרכבת של חדרה מערב, סמוך למסילת הרכבת מערבה. לדבריו, המקום היה ישוב שנבנה על רכס הכורכר התיכון, בדרום הפירצה הרחבה שיצר בעבר נחל חדרה.

האתר נחשף בראשית שנות החמישים בעקבות חפירת הצלה שבוצעה במקום טרם הקמת כביש החוף ומסילת הרכבת של חדרה, בשנת 1953. "התל ברובו נחפר כמחצבת כורכר עבור סלילת עורקי תחבורה", מספר מדור חיים.

"בתום החפירה, התמלאה קרקעיתו במי תהום ובמשך כ-15 שנים הובלנו לשם טיולים ותצפיות בעופות מים. זה היה אתר יפהפה ואני קראתי למקום 'בריכת המחצבה'. לאחר מכן ניצלה עיריית חדרה את הבור הענק לטובת מזבלה, בראשית שנות ה-80".

מתוך הספר "חדרה הירוקה"

לדבריו, מדובר באתר שהיה ישוב קדום שהוקם בעת כיבוש מישור החוף בידי שמעון החשמונאי ויוחנן הורקנוס, ששניהם היו הכוהנים הגדולים בבית המקדש בימי בית ראשון. "בחדרה עבר הגבול בין יהודה לגליל. ממלכת החשמונאים היתה מדינה יהודית עצמאית ועל פי חקירת הארכאולוגים אזור חדרה היה בתחום השליטה של ממלכת חשמונאים", מסביר מדור חיים .

במסגרת חפירת ההצלה, נתגלה שטח התל המתפרס על פני כ-18 דונם ובחלקו המזרחי של התל  נמצאו מערות קבורה מתקופות שונות בהיסטוריה.

"על פי דו"ח החפירות, האזור הזה שמחדרה עד יפו, אזור מישור החוף הוא היחיד שהיה עצמאי ולא בשליטת אימפריה אחרת. הגבול של ממלכת יהודה היה באזור אגרובנק (האזור ששימש מעברה בשנות החמישים לעולי צפון אפריקה)", מסביר מדור חיים.

איך אפשר ליהנות מהאתר?

"את המערות ניתן לראות בשטח שממש צמוד למסילת הרכבת. כשנוסעים לכיוון תל אביב רואים מחשוף שחצבו, רכס כורכר ושלושה פתחים של מערות קבורה, כמה מאות מטרים משם. חשוב שתושבי חדרה יידעו שיש בעיר אתרים אריכאולוגיים ויבקרו שם".