תלמידים עם זהות מינית לא ברורה בחינוך היסודי הם אתגר של ממש למערכת החינוך. לטענת הוריהם, מערכת החינוך אינה ערוכה להכיל את השונה ואת האחר מבחינה זו. מדובר בילדים שלעיתים מבקשים להגיע לבית הספר בבגדים האופייניים למגדר האחר. בנים עם לק על הציפורניים ובנות שלבושות כבנים. יש גם תלמידים שמדברים בלשון נקבה.

"בצהרון הילד שלי שמע מאחת הסייעות שאם לא יסיר את הלק, כולם יצחקו עליו", אומרת אם לתלמיד כיתה ג', שלומד באחד מבתי הספר במרכז חדרה. "היא אמרה לו שכשאימא תגיע לאסוף אותו, שיבקש ממנה להוריד לו את הלק, כי זה של בנות ויצחקו עליו.

"הרגשתי את הריחוק" | המחשה: shutterstock

כשהגעתי לקחת את הילד הוא היה עם פרצוף עצוב, וכשהוא סיפר לי מה קרה, הבנתי שהיא גרמה לו להתבייש. מצד אחד, אני לא מאשימה אותה, כי אין לה שום כלים, ידע או הבנה להתמודד עם מורכבות ורגישות המצב, אבל מנגד, עומד מולה ילד קטן שממילא מרגיש לא לגמרי שייך. ילד שמעדיף לשחק עם הבנות, שלא מוצא את עצמו במשחקי כדורגל בהפסקה, ושאין לו הרבה חברים. כך שכל אמירה כזאת מורידה אותו עוד קצת למטה".

אם אחרת לילד שאף הוא מתמודד עם הסוגיה, הוסיפה: "הילד שלי לומד בכיתה ג' השנה, והוא מבין את ההשלכות של ההתנהגות שלו. כלומר, הוא מבין שאם הוא יבוא מחופש לאלזה, לעומת כל חברים שלו שמחופשים לחיילים ולשוטרים, הוא יהיה חריג, וקרוב לוודאי שילדים יצחקו עליו.

"הוא מבין שאם הוא מדבר כבת, הוא חריג ולא דומה לבנים האחרים. העניין הוא, שהילד שלם עם עצמו עד כדי כך, שלא אכפת לו לספוג את ההצקות בבית ספר. ניסינו גם את הדרך האחרת, של למנוע את זה ממנו, אבל קיבלנו ילד כבוי, עצבני ומדוכא, בלי טיפת שמחת חיים. הבעיה היא, שמערכת החינוך לא יודעת איך להתנהג מול זה, היא לא ערוכה לשאלה איך מתנהלים מול הילד ומה מסבירים לילדים האחרים. במקרה הזה הקלישאה 'האחר הוא אני' לא עושה את העבודה כמו שצריך".

לדבריה, המצב של היעדר ההתייחסות המוסדית לנושא מחלחל אל ההורים. "יש הורים שזה מפריע להם, עד כדי כך שהם מנעו מילדיהם לשחק עם הבן שלי אחר הצהריים בשנה שעברה, כאילו שזה מידבק", היא מסבירה. "אף אחד לא אמר לי שזו הסיבה, אבל הרגשתי את הריחוק, הילד סבל מבידוד חברתי. אילו הייתה תוכנית מסוימת, או הדרכה לצוות המורים, שבעקבותיה הם היו מעבירים את המסרים לילדים ולהוריהם, אולי לילדינו היה טוב יותר בבית הספר. הגיוני לחשוב שבעידן הזה, עם כל כך הרבה מודעות לנושא, תהיה התייחסות ותהיה דרך מסוימת להעביר אותה, כבר מגילאי בית הספר היסודי".

ממשרד החינוך נמסר: "כחלק מתוכנית כישורי חיים המועברת בכל שלבי הגיל, קיימת התייחסות ספירלית לנושא הרצף המגדרי, בהתאמה לגיל ההתפתחותי. התוכניות בתחום זה מונגשות על ידי היועצות והפסיכולוגים, הן לצוותי החינוך הן לתלמידים. כמו כן, זה כמה שנים קיימת תקנה תקציבית, המאפשרת קיום סדנאות בנושא לצוותים החינוכיים ולתלמידים בכיתות, על ידי מומחי תחום המאושרים על ידי משרד החינוך.

"התוכנית מושתתת על דיוק הידע בנושא ועל ערכים, בדגש על קבלת כל אחד באשר הוא. במקרים פרטניים, במידת הצורך, צוות בית הספר מקבל ליווי מקצועי מהפיקוח על הייעוץ, לשם התאמת תוכנית מיטבית בעבור הצוות והתלמיד. התוכנית נבנית בשיתוף ההורים, והילד או הילדה, ובהסכמתם המלאה. בנוסף, בכנס הייעוץ המחוזי שיתקיים בספטמבר ויעסוק במיניות ובפגיעות מיניות, תתקיים הרצאה של ד"ר אילנה ברגר, מנהלת המרכז הישראלי למיניות ולזהות מגדרית".