מארק פיסחוב (צילום: אלעד גרשגורן)

מארק פיסחוב הוא תושב חדרה המתגורר בשכונת עין הים, ומתמחה במתן ייעוץ כלכלי לעסקים בתחום צמצום החבויות המוניציפליות. במהלך השנים האחרונות הגיש פיסחוב שלל בקשות לתביעות ייצוגיות נגד עיריית חדרה, בנושאים רבים. עיון בפסיקות בית המשפט מגלה, כי חלק ניכר מהתביעות לא אושרו כתביעות ייצוגיות. לעיתים אף חויב פיסחוב בתשלום הוצאות לעירייה. למרות זאת, אם תשאלו אותו, ההפסדים בבית המשפט דווקא הביאו לשינוי במדיניות העירייה.

הנדון: גבייה בגני ילדים

פיסחוב הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד עיריית חדרה, בנושא גבייה בגני ילדים.

פיסחוב טען, כי בתחילת שנת הלימודים תשע"ז נדרש לשלם לעירייה תשלומים למיניהם בעבור לימודיה של בתו בגן. בין היתר, תשלום בסך 263 שקלים דמי העשרה, שכללו גם רכישת חומרי יצירה וחומרי ניקוי. בבקשה שהגיש לבית משפט טען, כי גביית התשלום נעשתה שלא כדין, ועל כן ביקש להשיב את התשלומים שגבתה העירייה שלא כדין מהורי הילדים.

עיריית חדרה מצידה טענה כי יש למחוק את הבקשה על הסף.

בית המשפט קבע, כי התביעה אינה נכללת בקטגוריית "תביעה להשבת תשלום חובה", והורה על דחייתה של הבקשה על הסף. בית המשפט אף קבע, כי פיסחוב ישלם לעיריית חדרה הוצאות בסך 3,500 שקלים.

גן שעשועים בעין הים | צילום: גיל נחושתן

פיסחוב בתגובה: "בית משפט המחוזי קבע בהחלטתו, כי התנהלות העירייה אינה תקינה, שכן לא יידעה הורים מה מותר ואסור לתשלום. אולם התביעה לא התאימה להתברר כייצוגית, אלא כאישית. בעקבות תביעתי הנחתה העירייה את כלל הגננות לגבות רק מהורים שהסכימו וחתמו על כך. קיבלתי מאות פניות ותודות מהורים על הנגשת המידע".

הנדון: היטלי ארנונה שונים על דירות זהות

פיסחוב הגיש בקשת לאישור תובענה ייצוגית בנוגע להטלת חיובי הארנונה. הבקשה נגעה לחיובים שונים שניתנו לדירות זהות הממוקמות באותו האזור. פיסחוב טען, כי חיובי הארנונה בשתי דירות זהות לחלוטין ברחוב אדני פז 50 — שונים זה מזה. כל ההבדל היה שדירה אחת ממוקמת בקומה הראשונה ודירה אחרת בקומה השנייה.

פיסחוב הגיש ערר על חיוב הארנונה הגבוה יותר שניתן לדירה הראשונה, מכיוון שהתברר לו, לטענתו, כי שיטת ייחוס השטחים המשותפים של העירייה היא כזאת, ששטחים משותפים בקומות שבהן אין דירות מחולקים בין כל הדירות, ושטחים משותפים בקומות שבהן יש דירות מחולקים רק בין הדירות באותה הקומה, ולא בין כל הדירות.

העירייה טענה כי יש לדחות את הבקשה, עקב קיומו של הליך מקביל של דיון בפני ועדת הערר. השופט מנחם רניאל פסק: "עקב אי מיצוי המסלול החלופי לבירור טענות הרשות, בעניין דרך חישוב השטחים המשותפים בארנונה, אני דוחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית". כמו כן קבע, כי פיסחוב יישא בהוצאות המשפט על סך 7,020 שקלים.

פיסחוב. שינוי במדיניות? | צילום: אלעד גרשגורן

פיסחוב בתגובה: "בית משפט המחוזי לא דן בטענה עצמה. בית משפט העליון קבע בעניין זה כי אינו יכול לדון בתיק, כי ערכאה ראשונה לא דנה בו. הדיון יוחזר לבית משפט מחוזי לדון בטענה. עוד נקבע, כי על העירייה להשיב לי מחצית מהוצאות המשפט שנפסקו על ידי המחוזי. המחוזי דן בתביעה וקבע כי מדוגמאות שצירפתי, קיימת אפשרות סבירה ששאלה זו תוכרע לטובת חברי הקבוצה. עם זאת, העליון קבע שמותר לעירייה לחייב לראשונה, ורואה בכך 'הטלה ראשונה'. בשבוע שעבר הוגש ערעור לעליון".

הנדון: גביית דמי תחזוקה בעבור פארק עין הים

בבקשה לאישור תביעה ייצוגית קבל פיסחוב על העובדה, שהעירייה גבתה מהתושבים, המתגוררים סמוך לפארק בעין הים, דמי תחזוקה. פיסחוב עתר נגד העירייה, נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ונגד החברה הכלכלית, וביקש את השבת הסכומים שנגבו על ידי העירייה.

הבקשה הוגשה בעקבות הדרישה מבעלי הדירות ברחוב אדני פז 50 לשלם סכום חד-פעמי לחברת גלים, שבנתה את הדירות בעבור תחזוקת הפארק וכנגד מסירת מפתח לדירה. לטענתו, העירייה פעלה להפקעת השטח ולהפיכתו לציבורי, ועל כן אין מדובר בשטח פרטי אלא ציבורי.

גם במקרה זה, לא קיבל השופט מנחם רניאל את טענתו של פיסחוב, וקבע: "אף אם הייתה בידי המבקשים עילת תביעה אישית לא ניתן היה לאשר את הבקשה עקב היעדר ייצוג הולם לחברי הקבוצה".

השופט אף חייב את המבקשים לשלם לעירייה ולוועדה לתכנון ולבנייה הוצאות משפט בסך 15,000 שקלים, ולחברה הכלכלית הוצאות בסך 17,550 שקלים.

פיסחוב בתגובה: "בדחיית בקשתנו, התעלם המחוזי מהלכות מפורשות של בית משפט עליון, כמו: שלרשות אסור לכרות הסכם עם קבלנים שמחייב בעלי דירות ללא זכות תגובה, האיסור על נציגי עירייה לחתום על התחייבות כספית בלי שגזבר וראש העירייה חתומים עליה, והעובדה שנציגי עירייה התנהלו מול יזמים בשינוי תב"ע, כשהעליון קבע שכל שינוי בתכנון העיר חייב באישור מועצת העיר וועדת התכנון והבנייה".

הנדון: היטלים על בריכות שחייה פרטיות

גם בנושא היטלי ארנונה על בריכות שחייה פרטיות לא צלחה בקשת האישור לתביעה ייצוגית של פיסחוב. בתביעתו טען, כי גביית היטלי ארנונה וחיוב היתר על תושבים עם בריכות שחייה בחצרם נעשתה שלא כדין.

בהחלטתו בנדון כתב סגן הנשיא, השופט רון סוקול: "שוכנעתי כי לא עומדת למבקשים עילה ראויה, שכן הטלת חובת תשלום הארנונה על בריכות שחייה בבתי מגורים נעשתה כדין".

השופט חייב את פיסחוב בתשלום הוצאות משפט בסך 15,000 שקלים.

פיסחוב בתגובה: "בית משפט העליון ביקש למשוך את הערעור תוך נזיפה בעירייה על התנהלותה וחיובה להחזיר לי הוצאות משפט שפסק המחוזי. העליון סבור, כי הקמת בריכה מחייבת היתר בנייה, לכן לא נראה לו סביר שבריכת שחייה לא תשלם ארנונה. לדעתי ובהתאם למסמכים, אין מחלוקת כי כוונת העירייה הייתה לחייב בריכות שחייה מסחריות, ולהחיל אותו התעריף על בריכות שחייה למגורים".

הנדון: שימוש בהיטלי פיתוח בתקציב השוטף

בבקשה נוספת לאישור תביעה ייצוגית טען פיסחוב, כי העירייה עושה שימוש בהיטלי פיתוח שנגבים מהתושבים בתקציב העירייה השוטף. פיסחוב טען, כי בהתאם לדין ולהנחיות משרד הפנים, העירייה מחויבת להפקיד את כספי ההיטלים בקרנות ייעודיות ולהשתמש בהם אך ורק לביצוע עבודות הפיתוח. לטענתו, העירייה מעבירה כל שנה סכומי כסף מקרנות הפיתוח לתקציב הרגיל.

העירייה טענה מנגד, כי לא נפל כל פגם בגביית היטלי הפיתוח או בשימוש שנעשה בהם, וכי כל כספי הפיתוח שימשו לייעודם.

בהחלטתו קבע השופט סוקול כי הדין עם העירייה, וכי יש לסלק את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית על הסף: "שוכנעתי כי עילות התביעה אינן כלולות בגדר עילות התביעה שבהן ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בבית משפט זה".

השופט אף חייב את פיסחוב בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקלים.

פיסחוב בתגובה: "בעקבות התביעה הודתה העירייה, כי כספי שצ"פ (שטח ציבורי פתוח) לא דווחו בתור קרן נפרדת, ועורבבו יחד עם כספי כבישים ומדרכות. דוח כספי לשנת 2018 שפירסמה העירייה בספטמבר 2019 הפריד לראשונה ופירט יתרות קרן היטל שצ"פ. בעקבות התיקון אפשר יהיה לעקוב מעתה אחרי המתרחש בכספי היטל השצ"פ. המחוזי היה בדעה שהעוולות נכונות במהותן, וחייב את העירייה לחשוף מסמכים בנוגע להלוואות פיתוח ולהעברות כספים. גם העליון סבר כי הטענות מהותיות, אך לא דרישתי להחזיר כסף לקרנות הפיתוח, ולכן, הנושא מתאים לבירור כתביעה אישית ולא ייצוגית. עקב עמדת העליון והמלצתו משכתי את הערעור ובכוונתי לפעול בנושא, בהגשת עתירה מינהלית".