הכלבה של אבנר. צילום: פרטי

אבנר גרינולד, תושב העיר, טוען כי לפני כשנה וחצי ערער על דו"ח שקיבל בגין שהיית כלבתו 'לכאורה' מחוץ לחצר, אולם רק השבוע הגיעה תשובת העירייה לפיה, ערעורו נדחה. לפיכך, תוהה גרינולד, אם פרק הזמן הארוך שלקח לעיריית חדרה להשיב על הערעור, אינו מבטל את תוקפו של הדו"ח.

במקביל, הוא טוען כי סירובה של העירייה לבטל את הדו"ח הלא מוצדק, מביא אותו לבקש להישפט, כשהוצאות המשפט המיותר לדבריו, יהיו בהכרח על חשבון משלם המיסים.

"כלבתי שהתה כפי שתועד בצילום על שביל גישה מאספלט המוביל לביתי ובבעלותי, בשטח פרטי. לא כביש ולא שטח ציבורי וקיבלתי דו"ח על סך 475 שקלים לפני כשנה וחצי. מיד כשהבנתי את הטעות, ערערתי והסברתי שזה שטח פרטי ולכן הדו"ח לא מוצדק וביקשתי לבטלו", סיפר, "שנה וחצי לא שמעתי מהעירייה בנדון עד שהשבוע נתקבל מכתב שלפיו טענותיו נבדקו על ידי התובעת העירונית של העירייה שהחליטה לדחות את הבקשה, מאחר ולא נמצאה עילה שתצדיק את ביטול הדו"ח".

"מדובר ברחוב ומשכך אין רלוונטיות לשאלת הבעלות על המקרקעין", נכתב במכתב ששוגר אליו על ידי עופר שחף, מנהל מחלקת פיקוח חניה ויחידת האבטחה, "אם ברצונך להישפט עלייך להגיש בקשה נפרדת בתוך 30 יום מקבלת המכתב".

מיד עם קבלת המכתב המודיע לו כי ערעורו נדחה, פנה גרינולד לאגף פניות הציבור והודיע כי הוא מעוניין להישפט וכן הציף את השאלה: "מדוע עיריית חדרה מתעקשת לגרור אותו למשפט מיותר על חשבון משלם המיסים. האמת שלא ברור למה לעיריית חדרה יש רצון לשלם הוצאות משפט מכספי משלמי הארנונה, על תמונה מתועדת של הכלבה שלי שנמצאת בשטח פרטי", כתב בפנייתו, "כנראה שמי שבדק את הנושא לא בדק מספיק לעומק, למרות שהייתה לו שנה וחצי לבדוק, מרגע שהגשתי ערעור. האם יש דרך  ליצור קשר עם החתום על המכתב כדי שישקול שוב את הדו"ח המטופש הזה וימנע בזבוז כספי עירייה?".

עוד שאל במכתבו, "ובמידה ואי אפשר ליצור איתו קשר איך עליי לבקש להישפט? או פשוט לתבוע את עיריית חדרה בתביעות קטנות על הטרדה  ועוגמת נפש?".

מעיריית חדרה נמסר בתגובה: "החלטת התביעה בעקבות בקשה לביטול תלויה במספר גורמים, ובכל מקרה עיכוב במתן התשובה אינו מהווה עילה לביטול הדוח שכן ההליכים לגביית הקנס מעוכבים עת הגשת הבקשה לביטול ועד שניתנת החלטה בבקשה.

"לגופו של עניין, על פי תגובת הפקח נמצא הכלב משוטט בשטח ציבורי ללא בעליו, עבירה על חוק העזר העירוני. שטח ציבורי כהגדרתו בחוק העזר לחדרה (מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון ), תשמ"ד 1984 מהווה בין היתר  גם רחוב, רחבה המכוונת לשמש אמצעי גישה לבית, כל מקום פתוח שהציבור רשאי להשתמש בו וכדומה.

"ככל שהפונה אינו מסכים עם ההחלטה בדבר דחיית הבקשה, שמורה לו הזכות להגיש בקשה להישפט (במועדים הקבועים בחוק בלבד) ולטעון טענותיו בפני בית המשפט".