חבר מועצת העיר לשעבר דוד זגיה, בן לקהילת יוצאי אתיופיה בחדרה, מאשים את התושבים החדרתיים בגזענות ובהתנשאות ממושכים כלפי העדה.

דוד זגייה. צילום: פרטי

זגיה איש עתיר זכויות בעיר, חבר מועצה לשעבר ומי שלזכותו נזקפת בין היתר הקמת מרכזי הלמידה 'מקסם' בשכונות העיר, קובל על היעדר התמיכה במחאה מצד התושבים, ובעיקר מתקומם על הביקורות בנוסח 'הגזמתם' ו'איבדתם אותנו'.

"נכחתי בכל ההפגנות וגם ליוויתי את כל הצעירים שנעצרו, עד שהשתחררו", הוא אומר, וקובל: "לא רק שהתושבים בעיר לא הגיעו לתמוך בנו, גם לא הגיעו ליוזמות כמו מעגלי שיח שהתקיימו בשבוע שעבר. הם גם מעזים להגיד 'הגזמתם, אנחנו הבאנו אתכם לכאן תגידו תודה'.

"מי זה הבאנו? תושבים שמשפחותיהם הגיעו לכאן 30 שנה לפנינו מרגישים שעשו לנו טובה וכל אחד מאיתנו חייב להם משהו? אנחנו היינו צריכים להגיע ראשונים, רק בגלל הגזענות של המדינה היינו האחרונים בתור. אנחנו 2,500 שנה שמרנו על הדת שלנו, אנחנו פה בזכות ולא בחסד".

עוד טוען זגיה: "אני בונה כאן את העיר הזו ביחד עם ילדיי. חמישה ילדים יש לי וכולם משרתים בצבא ביחידות קרביות. באיזה זכות מעזים להגיד לנו הבאנו אותכם, עשינו לכם טובה? הגזמתם. מי האנשים האלה שהם חושבים שיש להם זכות בכלל להחליט בשבילנו הגזמנו ? אני מאוכזב מאד מהתושבים בעיר".

"הרמנו ושיפרנו"

זגיה הינו חלק ממפלגת 'עידן חדש' בראשות טספאי אדרג'או. בבחירות המוניציפאליות השיגה הרשימה מנדט אחד בלבד, והוא נותר בחוץ: "את הכעס האכזבה אני מבטא כתושב העיר, לא כאיש פוליטי ולא בשם המפלגה", הוא אומר. "אני שומע וקורא שהתושבים אומרים לנו הרסתם את שכונת פאר בעיר ורותח מכעס.

"אנחנו הרסנו? הגענו לשכונה הכי מפוקפקת בעיר ,הרמנו אותה ושיפרנו. לפני שאנחנו באנו לכאן היה כאן בוגר אוניברסיטה אחד? היו פה חיילים קרביים בכל משפחה? התשובה היא לא. אצלנו בכל משפחה הצעירים שירתו בצבא, רובם בקרבי, ולכולם תארים. אני גרתי בשכונה 26 שנים, אף אחד בעיר הזו לא יגיד שהקהילה הרסה שכונה. אם יש ילד אחד שובב נניח אז כל הקהילה בעיר עבריינית? לא. אתם פשוט גזעניים מאד".

זגיה פעל רבות במסגרת עמותת גדעון שהפעילה את ה"מקסמים" בעיר. על פועלו הדליק משואה בחדרה ביום העצמאות ה-69 למדינה, ובמהלך השנים אף  זכה בפרסים רבים ובאותות הצטיינות ממוסדות שונים על תרומתו לקידום העדה ושימור מורשתה:

"לא העליתי על דעתי שאחרי 30 שנה בעיר, עדיין מבקשים מאיתנו להוקיר תודה שהביאו אותנו לכאן", הוא מסכם, "מאשימים אותנו בהרס שכונות ובכל רעה חולה בעיר. מצער, מאכזב ומקומם".