אורטל אביב רובין | צילום: אלעד גרשגורן

למה חדרה?
"נולדתי, גדלתי וחייתי בעיר כל חיי ונשארתי בעיקר בגלל ההורים, המשפחה והמכרים הרבים"

משהו יוצא דופן שעשית?
"בעיסוקי אני יועצת לכלכלת המשפחה. אני עוזרת למשפחות רבות לצאת מתרבות המינוס ומהתנהלות כלכלית בעייתית בתהליך של כמה שבועות-חודשים. אחד מהזוגות שליוויתי היו זוג מחדרה שהגיע אלי בקושי כלכלי מאוד גדול כשהאישה כלל לא עבדה והיה להם 'מינוס' גדול בבנק. בעקבות התהליך שעברתי איתם, הם גם יצאו מהמינוס וגם התחילו לחסוך והאישה אף התחילה לעבודה ולהכניס משכורת בעצמה וזה נותן סיפוק אדיר"

מה הכי גרוע כאן?
"אין פה מה לעשות בלילות ובסופי השבוע, פשוט אין כלום וחבל. בנוסף לכך היצע העבודה קטן ומאוד מצומצם"

מה חדרתי בעיניך?
"שכל התושבים הוותיקים של העיר מכירים אחד את השני. זה נותן תחושת יישוב ולא עיר במובן הזה".

עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
"לפני חודש וחצי אמא שלי, ויקי, נפטרה. היא עבדה בבנק הפועלים וכולם בעיר הכירו אותה. הייתי מאוד שמחה לשמוע ממנה בעיקר מה עבר עליה ומה הרגישה והאם היא הייתה רוצה להגיד לי עוד כמה דברים שלא הספיקה"

מה המקום האהוב עליך בעיר?
"ה'בריכה' בחוף אולגה לכיוון דרום. מדובר בשורת סלעים שיוצרת שובר גלים בים וזה יוצר צורה של בריכה בתוך הים. זה מקום שהייתי הולכת אליו בתור ילדה וגם היום עם הילדים שלי זה מקום שמאוד כיף ללכת אליו"