"אנשים באולגה הם כמו משפחה". אילנה מסיקה | צילום: צביקה טישלר

"אם נחליט שזה המקום הכי טוב בעולם, זה יהיה המקום הכי טוב בעולם", כך אומרת השבוע אילנה מסיקה, שבארבע וחצי השנים האחרונות עמדה בראש ועד שכונת גבעת אולגה, ובימים אלה מסיימת את תפקידה. מסיקה הובילה מאבקים רבים לטובת השכונה ואף הצליחה לרשום הישגים ניכרים.

אלא שלא כולם בשכונה רוו נחת מההתנהגות השקולה שלה, אחד מהם הוא צ'יקו וקנין מקבוצת "יחד למען אולגה" שביקר את מסיקה בחריפות.

"צ'יקו בהחלט הלך לי על הראש, והרבה פעמים דיבר אליי ועליי לא יפה", היא אומרת, "הוא רצה להתקדם ואני מנעתי ממנו את הכניסה לוועד השכונה, כי ידעתי שיש לו אג'נדה פוליטית. עובדה שצדקתי. הוא רצה להתקדם ומשלא אפשרתי לו דרך הוועד, הוא התנגח בי.

"אפשר לומר שהוא התקדם על חשבון הניסיון להקטין אותי ואת פועלי, והגדיל את נושא הקיפוח, והצליח לו. אז כל הכבוד לו, אבל עכשיו כשהוא קיבל מנדט, אני מצפה שיקדם דברים שקשורים לאולגה, חובת ההוכחה עליו. הטכניקה הזאת של לשחק ברגשות הקיפוח ולשלהב תושבים 'לקחה' קולות גם מאליהו בוסקילה, תושב השכונה שעשה המון למענה. הוא היה פרטנר נהדר לעשייה, והוא גם היחיד מהקואליציה שהצביע נגד הקמת בתי אבות סיעודיים בלב השכונה".

לוקאל פטריוטית

מסיקה, 54, מעולם לא עזבה את השכונה שאליה היא קשורה בנימי נפשה. "הרומן שלי עם השכונה מתחיל בעצם כשהוריי עלו ארצה ממרוקו בשנת 1950, היישר למעברת אגרובנק", היא מספרת. "הוריי נישאו במעברה, ולאחר מכן קיבלו דירה מעמידר ברחוב הנגב. לאחר השירות הצבאי נישאתי לבן השכונה, ובעת ההיא היתה לנו אופציה לעבור לחדרה, אבל היא ירדה מיד. אני אוהבת את אולגה, ותמיד התגאיתי בה. כששאלו מאיפה אני השבתי מאולגה ולא מחדרה. בצבא השם השני שלי היה 'אולגה טקסס', רמז למערב הפרוע ששרר בשכונה, וזה עדיין לא גרם לי ולכל מי שאני מכירה להסתיר שאנחנו מאולגה".

אין לנו כלום נגד אילנה מסיקה". צ'יקו וקנין | צילום: אלעד גרשגורן"

מה סוד הקסם של השכונה?

"אנשים באולגה הם כמו המשפחה שלך. מדובר ביחסי שכנות שאני לא מכירה באף מקום אחר בעיר. אם יצאתי מהבית ונדמה לי שלא כיביתי את הגז, אני מתקשרת לשכנה, ומבקשת ממנה שתיכנס לראות שהכל בסדר. אם חסר משהו, משאילים זה לזה, יש על מי לסמוך. זה כמו משפחה או חיי קיבוץ. בערבים יושבים בחוץ באזור שדרת מינסוטה, מדברים וצוחקים, וכל אחד מביא כיבוד. היכן יש עוד מקום כזה בעיר? מה יכול להחליף את אולגה? אין לתחושת האחווה הזאת שום תחליף. אני פוגשת גם הרבה אנשים שעזבו בעבר, ואומרים לי שהם רוצים לחזור. אני לא פוגשת אנשים שמספרים לי שהם רוצים לעזוב את אולגה".

אל הפעילות הציבורית הגיעה מסיקה, אם לארבעה וסייעת חינוך מיוחד במחלקת החינוך בעיריית חדרה, בלי כוונות לכבוש את כיסא היו"ר: "תמיד היה לי  אכפת מהשכונה, ותמיד הייתי תושבת מעורבת", היא אומרת. "פה ושם פתחתי פניות במוקד והתלוננתי על דברים שכאבו לי, ואז בפייסבוק קראתי שיש בחירות לוועד אולגה. בשעתו, נראָה לי שזה זמן טוב להירתם ולתרום מיכולותיי לטובת השכונה שאני כה אוהבת.

"ילדיי כבר גדלו, והיה לי קצת יותר זמן פנוי, ואמרתי למה לא. בשום שלב לא חשבתי לעמוד בראש הוועד, רציתי לקדם דברים כאחת מקבוצה. מי שנבחר אז ליו"ר היה אלי מכלוף, ולאחר מכן פרשו חלק מחברי הוועד. נותרנו קבוצה קטנה ואכפתית של חברי ועד. אחרי חצי שנה מכלוף פרש מתפקיד היו"ר בשל סיבות אישיות-משפחתיות, ולא היה מי שיאייש את מקומו".

לדברי מסיקה, בראשית סירבה בתוקף לקבל עליה את התפקיד: "אמרתי להם, אני עובדת עירייה, לא יכולה להיות חברת ועד. אבל חברי הוועד אמרו לי שהם יעזרו לי ושיהיה בסדר", היא משחזרת. "ככה מצאתי עצמי בנישה הזאת כבר ארבע שנים וחצי, ואני גאה לומר שרשמנו לא מעט הישגים והצלחות.

אילנה מסיקה (צילום: אלעד גרשגורן)

"הבחירות לוועד היו צריכות להתקיים בתום ארבע שנים, אולם ראש העירייה הודיע שהוא לא יעבוד בשנת בחירות עם ועדים חדשים, כך שהבחירות נדחו עד אחרי הבחירות המוניציפליות, והן צפויות להתקיים בינואר 2019. כמובן, זה לא מנע מקשקשני מקלדת, מאינטרסנטים ומפוליטיקאים במסווה של אכפתניקים לנגח אותי, ולהגיד דברים כמו 'תפני את המקום שלך, לכי הביתה'".

רשימת ההצלחות

מה ההישגים החשובים ביותר של ועד אולגה?

"מנענו את סגירת סניף בנק הפועלים בשכונה; אירגנו הפגנה במקום בהשתתפות מיסה כחלון ז"ל, אמו של שר האוצר משה כחלון; קיימנו שיחות ופגישות עם הגורמים הרלוונטיים; פעלנו לשיפוץ שדרת מינסוטה. אני שמחה לומר שכמעט כל השיפוץ הושלם, ואני מקווה שישלימו אותו בקרוב. בנוסף, נלחמנו לקידום נושא גשר אולגה הפקוק והצר. בנוסף, השגנו הצללות בגני שעשועים באולגה ובאזורים אחרים, והבאנו לשיפוץ חלק מגני השעשועים בשכונה. פעלנו גם בנושא מצוקת החניה בשכונה, לרבות הכשרת מגרש חניה בסמוך לקופת חולים מאוחדת".

בשנים האחרונות העלתה מסיקה על נס את נושא הקמת בתי האבות הסיעודיים המתוכננים בשכונה, והתנגדה לתוכנית בכל תוקף, בטענה שזהו לא הפיתוח שלו מייחלים תושבי השכונה. "גילינו שעומדים לבנות שני בתי אבות בשכונה, מידיעה שנתלתה בשכונה", היא נזכרת, "ומיד הגשנו התנגדות. לצערנו, בעירייה דחו את ההתנגדות.

"עירערנו על כך בוועדת ערר מחוזית לתכנון ולבנייה, אבל מכיוון שאנחנו גוף וולונטרי, לא היה לנו די כסף לחוות דעת של מומחה תחבורה, לכן הערר נדחה. ניסינו לגייס את הכסף מהתושבים, אבל בלי הצלחה. תושבי השכונה לא מספיק פייטרים, מפריעים להם דברים, אבל כנראה לא כדי לגרום להם לקום ולעשות מעשה. בין חברי הוועד שלי היה צבי הלברכט, שהוא בכלל תושב שכונת ויצמן, אבל המלחמות שהוא נלחם למען השכונה הן רבות יותר מאשר של אנשים שגרים בשכונה".

"צ'יקו בהחלט הלך לי על הראש, והרבה פעמים דיבר אליי ועליי לא יפה". מסיקה | צילום: צביקה טישלר

בשנים האחרונות נראה שיש דם רע בין עין הים לאולגה. ניכר שהדבר כואב לך.

"בעין הים לצערי עדיין עושים את ההפרדה ביניהם לבין אולגה, ורבים מהם חושבים שהם טובים יותר. לשמחתי, יש ביניהם הרבה תושבי אולגה שעברו לגור שם. להיות מאולגה זה לא כתם. שניים מילדיי גרים ברחובות, וכששואלים אותם מהיכן הם בארץ, הם אומרים מאולגה".

מה החזון שלך לגבי אולגה? מה היית רוצה לראות בה בעתיד?

"הייתי פונה לצמרת העירייה ולמי שנבחר באחרונה ומבקשת מהם לרבד רחובות שצריכים ריבוד, לפתוח מרכזי פנאי לנוער, לקדם נושאים חברתיים, לדאוג שיהיו פה חוגים במחירים מוזלים, לקדם את נושא פינוי-בינוי ברחוב אלי כהן שכבר אושר. לא חסרה עבודה באולגה, צריך רק שיימצא האיש שאכפת לו".

צ'יקו וקנין מסר: "אין לנו כלום נגד אילנה מסיקה, רק שזה לא הגיוני להיות עובדת עירייה ולעמוד בראש ועד שכונה".