איציק אוקה. צילום: אלעד גרשגורן

מדור אנשי העיר הגיע הפעם לאיציק אוקה (43), בעל חנות צעצועים מאור עקיבא.

למה אור עקיבא?

"גדלתי באור עקיבא. גרתי כאן רוב החיים שלי, למעט כמה שנים בזכרון יעקב, ואור עקיבא זה הבית שלי גם כיום. זאת עיר משפחתית, ואני מחובר רגשית למקום. זה אחלה מקום לגדל ילדים ומשפחה, עם חינוך מצוין, ואני לא רואה את עצמי גר במקום אחר"

מה הדבר הכי מיוחד שעשית?

"אני בעסק של הצעצועים 20 שנה, ולפני שנה וחצי פתחתי בזכרון יעקב, שם עבדתי כל השנים, מקום משלי — חנות ששמה 'צצואים' במרכז המסחרי ב'שמורה'. קרה מקרה שלא שיתפתי בו אף אחד חוץ מאשתי, ואספר עליו עכשיו לראשונה. כשפתחתי את 'צצואים', נכנסה אליי לחנות ילדה שהייתה לה בת-מצווה, והיא החליטה שעם הכסף שקיבלה מחברים וממשפחה היא קונה מתנות לילדים חולי סרטן בבית החולים 'רמב"ם'. זה ריגש אותי מאוד, ועל הסכום שהיא נתנה, 1,500 שקלים, אני הוספתי את אותו הסכום, כמתנה ממני, כי אין דבר חשוב יותר מלשמח ילדים, ודאי במצב כזה".

מה הכי גרוע כאן?

"כשהייתי צעיר הייתי שחקן כדורגל, והגעתי גם לליגת העל. מפריע שלי מאוד שבאור עקיבא, כל נושא הספורט לא מקודם כמו שצריך. יצאו מפה כמה כדורגלנים, שלצערי נאלצו לנדוד ולשחק בקבוצות אחרות, כי אין כאן קבוצת בוגרים נורמלית וגם לא מחלקת נוער רצינית, וזה חורה לי מאוד"

מה אור-עקיבאי בעיניך?

"חמימות ודאגה לאחר. אור עקיבא זה מקום חם, שאנשים בו דואגים זה לזה, ותמיד שמחים לעזור בעת הצורך. אני בספק אם במקומות אחרים זה ככה"

עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?

"הייתי רוצה מאוד לשבת עם ראש העירייה שלנו, יעקב אדרי, ולדון אתו איך אפשר לשפר את כל נושא הספורט בעיר".

מה המקום האהוב עליך בעיר?

"מגרש הכדורגל שלנו באור עקיבא זה מקום שכל פעם שאני הולך אליו. זה מפעיל לי איזה רגש בגוף ופרפורים בבטן. שיחקתי ואני גם מאמן את קבוצת הוותיקים של העיר, והגענו לכמה הישגים לא מבוטלים בשנים האחרונות".